בעולם הגדול
שודדי ים
אחד הנוסעים שבאו באניה „סואירה“ מבטום לקושטא מוסר את הפרטים המענינים האלה בדבר מעשי שוד שקרו בים השחור:
„באור לז' מאי הפליגה האניה „סואירה“ (השייכת לחברת פקט') מבטום. כארבע מאות נוסעים נמצאו עליה. מהם שנסעו לקושטא ומהם למרסיליה. עברו כשתי שעות אחרי שעזבנו את בטום, גמרנו לסעוד והנוסעים נכנסו לתאיהם או לאולם הכללי.
פתאם נשמעו קולות יריה. רב החובל של האניה ופקיד המברקה האלחוטית נאסרו ע"י השודדים שנמצאו מאיימים עלינו באקדוחיהם; באופן כזה נעשו כמה שליטים יחידים על האניה.
השודדים היו כשלשים איש בערך. הם נרשמו כנוסעים לטרביזונד. ראשית מעשיהם היה לקלקל את המברקה האלחוטית, ואחר התחילו לשדוד את כל הנמצא על האניה. הנוסעים נאלצו למסור לשודדים את תיקי הכסף, את התכשיטים, הקשוטים, השעונים וכל החפצים יקרי הערך. הנוסעים הוכרחו ג"כ לפתוח את כל חבילותיהם וצרורותיהם ומשם הוציאו השודדים את כל החפצים שמצאו חן בעיניהם. יותר משני מיליון פרנקים עברו באופן כזה לידי השודדים.
בהלה כללית תקפה את כל נוסעי האניה, הנשים והילדים בכו כשאימת מות רחפה לנגד עיניהם.
השודדים העבירו את כל השלל אל הסירות שהורדו הימה מיד אחרי העמידם את האניה. הם לא חסו על אדרות העור, על מכונות צלום, משקפות מגדילות ויתר חפצי שוה כסף.
גבר הסקל, אשר הקומיסר האמריקני לארמניה, שנמצאה עם ילדיה על האניה, נשדדה גם היא, ולא השאירה אתה כל חפץ.
מחזה טרגי היה המחזה הזה, וגם מעט מן הקומיות היה בו. נוסעים התחבאו מתחת לכסותיהם ומאחרי צרורותיהם, והלסטים רדפו אחריהם.
מנהיגי השודדים לבשו מסכות על פניהם. לרגעים נראו המנהיגים כג'נטלמנים. הם נסו לנשק את ידי הנוסעות אחרי שהסירו את הטבעות מעל אצבעותיהן. הם השאירו סכום קטן של כסף בידי כל אחד מהנוסעים, וחלקו בין אחדים מטבעות זהב שנשדדו מהאחרים.
בשעות השוד נאלץ רב החובלים, שאליו הפנו השודדים את אקדוחיהם, לתת למכוננים את הפקודות שקבל ממנהיגי השודדים.
הגענו ללזיצן, בין טרביזונד וגוריה (בקצה הצפונית־מזרחית של אסיה הקטנה). חלק מהנוסעים הוכרח להוריד אל היבשה את כל השלל שנצבר על הסירות. אחר-כך עזבו שודדי הים את ה„סואירה“ ונעלמו בחשכה. יש לתמה שאף שודד או מלח אחד לא נהרג מיריות השודדים שהיו תכופות חזקות ומרובות, רב החובל איש קר המזג והמלחים עזרו הרבה למנע בעד שפיכות דמים.
"דאר היום", שנה שנייה, מספר 197, 2 ביוני 1920, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.