על שביתת המלחים הערבים ביפו
סופרו היפואי של „אליף בא“ כותב על שביתת המלחים הערבים שפרצה בחוף יפו לפני ימים אחדים כדברים האלה:
„המלחים שבו לעבודתם בפקודת המושל לאחר שאסר על חברת „אכספרס“ להשתמש בסירותיה להעברת הנוסעים. אח"כ דרש מן החג' עלי כתה כי יבוא לבית הממשלה יחד עם ראשי המלחים, לשם משא ומתן אתם.
„הם התאספו אצלו והמושל בקש מהם כי יבחרו שנים מהם שיסעו לירושלם ויבואו בדברים עם הנציב העליון.
„קרוב לודאי, כי השאלה הזאת תקבל צורה רצינית, כי המלחים עומדים לשבות מן העבודה אם חברת ה„אכספרס“ הציונית תמשיך לדחוק את רגליהם. הם אומרים, כי לא מן היושר הוא שהממשלה תתחשב עם טובתו של אחד מפועלי החברה הזאת ותקריב את טובתם של ששת אלפים נפש (המלחים ובני משפחותיהם).
„הציונים מתאמצים בכל הכחות וההשפעה אשר להם להמריץ את הממשלה כי תתן להם את חופש הפעולה, כי הם חושבים את עצמם כבני-הארץ בעצמם, בהתאם לתנאי המנדט והכרזת בלפור.
„החברה הנ"ל רצתה לבוא לידי הסכמה עם סוכני האניות להעברת הנוסעים והמשא מן האניות אל החוף במחיר יותר זול מן הקבוע אצל המלחים בני הארץ אך הסוכנים לא הסכימו לכך ובכרו את בני הארץ על פני הזרים“.
"הארץ", שנה שלישית, מס' 554, 8 במאי 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 