שאלות הנדידה
העתונות האנגלית עוסקת עתה, בקשר עם גדול מספר המהגרים בעולם, בשאלות ההתחרות של הגרמנים בהעברת הנוסעים המהגרים. המספרים מלפני המלחמה מראים לדוגמא, כי בשנת 1913 היה מספר הנוסעים באניות במחלקה השלישית על מימי האוקינוס 829,000 איש מכל העמים, ורובם (417,000 איש) הועברו באניות הגרמניות המבורג אמריקה ו„הלויד הגרמני הצפוני“. העתונות האנגלית מוכיחה, כי גם עתה, אחרי המלחמה, שואפת גרמניה למשוך באמצעים שונים את זרם ההגירה אל נמליה ולשלוט על תנועת ההגירה העולמית. העתונים מזכירים, כי יש סעיף 368 בחוזה הורסלי המטיל חובה על גרמניה, לבל תפריע את המהגרים ההולכים אל או מן חוף של ארצות ההסכמה.
העתונים האנגלים מוסיפים לומר, על יסוד הרצאות של מנהלי חברות האניות, כי סוכני גרמניה היו נוהגים לפני המלחמה להשתמש בכל האמצעים למשוך אליהם גם את המהגרים שהיו להם כבר כרטיסי נסיעה באניות אנגליות.
הא. ק. ב. מעירה כאן כי בשעה זו, כשהנדידה היהודית הולכת וגדלה, היה ראוי לעסקני היהודים להשתמש בהתחרות שבין חברות האניות, לברוא תנאים טובים יותר למהגרים היהודים.
"הארץ", שנה שלישית, מס' 454, 4 בינואר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 