חברת „אמריקן פלשתין ליין“ פשטה רגל – ספטמבר 1925

טלגרמות

[…]

פשיטת רגל של אמריקן פלשתין ליין?

ניו־יורק, 18. חברת אמריקן פלשתין ליין, בעלת האניה פרזידנט ארתור הוכרזה לפושטת רגל. נמנה אפוטרופוס לסדר את ענין החובות. (סטא)

הערה: המערכת פנתה בשאלה לבא כוח החברה בתל־אביב, מיור ג'ון, ותשובתו היתה, כי הוא עומד בקשר טלגרפי תדיר עם הנהלת החברה בניו־יורק, ואולם אין לו כל ידיעה על איזה משבר כלשהו.


"דבר", שנה ראשונה, מס' 91, 15 בספטמבר 1925, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

חברת האניות היהודית

כשעברה האניה הגדולה „פרזידנט ארטהור“ לידי חברת האניות היהודית האמריקאית „אמריקן-פלשתין-ליין“, עורר הדבר שמחה בכל תפוצות ישראל. ביחוד שמחה על כך ארץ-ישראל, שראתה בזה את „הסנונית הראשונה“ של הצי העברי לעתיד לבוא. הרבה התרוממות-רוח הוסיף בואה של אניה זו, שדגל עברי התנופף עליה, בפעם הראשונה ביום פתיחת האוניברסיטה העברית על הר-הצופים. ועל-כן גרמה הידיעה שנתפרסמה לפני זמן-מה ע"ד פשיטת-הרגל של חברת האניה, צער רב. בזה מובאים פרטים על תולדותיה של חברת האניות ועל מצבה עכשיו, כפי שנמסרו ע"י נשיא החברה השופט יעקב שטראהל באספת בעלי המניות בניו-יורק.

חברת-האניות היהודית האמריקאית נוסדה לפני שנה בהון של שלש מאות אלף דולר. האידיאה של חברת-אניות יהודית נתקבלה בחוגי כל הצבור היהודי בחדוה ובהתפעלות. במשך זמן קצר חתמו על כל המניות. הנדבן היהודי הזקן, נתן שטרויס, רצה לקנות מניות בסכום חמשים אלף דולר והשיג רק על מחצית מן הסכום הזה. עשירים אחרים לא יכלו להשיג כלום.

פקידי החברה ומנהליה עבדו במסירות נפש, ואולם מתוך שלא היו מנוסים בענין נסתבך עסק האניה. מנהלה הראשון של החברה היה בטוח, שאפשר לקנות אניה מאת הנהלת האניות הממשלתית בששים אלף דולר. תקונה וסדורה היה צריך לעלות לפי חשבונם לכל היותר במאה אלף דולר. בתנאים כאלה מספיק היה ההון של החברה להנהלת העסק. להלן התברר, שמומחה זה לא ידע בעצמו בדיוק את הסכום הדרוש לקנית אניה ולסדורה. האניה „פרזידנט ארטהור“ עלתה אמנם רק כששים אלף דולר, אבל תקונה וסדורה עלו כשלש מאות אלף דולר.

עמדו על הדבר שמאה וחמשים אלף הדולרים שהכניסו המניות של החברה אינן מספיקות להנהלת העסק כבר לאחר שנתפרסם דבר הפלגתה הראשונה של האניה. מתחרים ושונאים הפיצו שמועות כוזבות, שהאניה לא תפליג לעולם מחוף ניו-יורק. וכל ידיעה על דחית הנסיעה הראשונה לשם הגדלת הון החברה – היה מכניס בלבול בכל הענין. החלט איפוא, שהאניה תפליג קודם לארץ-ישראל ואחרי כן יגדילו את הון החברה.

מיד לאחר הנסיעה הראשונה החליטו המנהלים לשנות את חוקת החברה ולהגדיל את הון המניות משלש מאות אלף עד מיליון דולר. ואולם בשל עונת הקיץ, שהעשירים עוזבים בה את העיר, לא יכלה החברה ליצור את ההון הדרוש.

לכך נוספו עוד קושיים שונים המונחים על דרך כל חברה חדשה. בחירת רב החובלים ופקידי האניה הראשונים לא היתה מוצלחת. את כולם פטרו ומנו אחרים במקומם. דמי „הפצויים“ שהחברה הוציאה בשל חוסר-נסיון הגדילו את הגרעונות עוד יותר. הגיעו הדברים לידי כך, שבשעת הנסיעה האחרונה של האניה לניו-יורק היתה החברה חייבת לעובדי החברה כעשרים וששת אלפים דולר כמשכורת. המנהלים הוכרחו להוציא את הכסף הזה מכיסם, כדי לשמור על שמה הטוב של האניה היהודית הראשונה בין עובדיה.

בינתים התחילו אחדים מבעלי החובות לתבוע את המגיע להם. היתה סכנה שמא יגיעו הדברים לבית-המשפט ולמכירה פומבית ולביטולה של חברת האניות. כדי להציל את המצב באו פקידי החברה לידי הסכם עם בעלי-החובות לפנות לשופט ארצות-הברית שיקבע פקיד ממונה על עסקי החברה. על פקיד זה היה לקחת בידים בשם החברה את הנהלת העסק ולעשות את הכל כדי למנוע בעד פשיטת רגל וכך סודר הדבר. שופט ארצות-הברית קבע את בנו של העורך-דין היהודי הידוע ושופט בית המשפט העליון גרינבוים, בתור הפקיד הממונה על העסק, וממונה זה יחד עם העורך-דין שלו עוזרים עכשיו למנהלי החברה כדי לארגן מחדש את החברה לשמור על כספיהם של בעלי-מניות ובעלי החובות ולמנוע את חילול שמו של מוסד לאומי.

השופט שטראל ספר על נסיעתו באירופה. הוא נוכח לדעת, שחברת האניות היהודית יכולה לעשות עסקים מצוינים במינם, אם רק תהי מבוססת על בסיס מסחרי בריא. הוא הראה כמו-כן על הקמוצים שאפשר לעשות כתוצאה מן הנסיון עד עכשיו. הנסיון הראה כמו-כן שיש צורך לחברה לכל-הפחות בשתי אניות כדי שתנועת המסע בין ניו-יורק ובין ארץ ישראל תהי מסודרת ומדויקת יותר.

העורך-דין של הממונה ספר לבעלי המניות, שה„אמריקן פלסטין ליין“ הכניסה בעסק זה חצי מיליון דולר. מאה  וחמשים אלף מכספי-בעלי המניות והשאר מכספי הלואה. מן הסכום הזה תקנה את האניה, שחברה לבנין אניות נכונה לקבל אותה בחשבון של ארבע מאות אלף דולר, בתוך סכום שני מיליון דולר שהיא דורשת בעד שתי אניות חדשות וגדולות אחרות. את הסכום של שש-ערה מאות אלף דולר תשלם החברה במשך עשר שנים, מאה וששים אלף דולר לשנה.

לדעת העורך-דין דרוש חצי מיליון דולר לחברת המניות כדי לקנות את שתי האניות החדשות ולהגדיל את העסק. נותני הקרדיטים מאמינים בעתידה של החברה, והם נכונים לקבל את המניות שלה כפי שוין בסכום המגיע להם. ולא עוד אלא שפירמה נוצרית אחת נכונה להשתתף במאה אלף דולר ויותר על חשבון חצי מיליון הדולר הדרוש, בתנאי שבעלי המניות יכניסו מחדש לכל-הפחות מאה אלף דולר.

אחרי הדברים האלה הוחלט להחתים את בעלי המניות על מניות חדשות. ע"פ התכנית האמורה, יהיו לה לחברה זו שתי אניות, שכל אחת תוכל להוביל שבע מאות וחמשים נוסעים וששת אלפים טון משא. האניה „פרזידנט ארטהור“ מובילה ארבע מאות וחמשים נוסעים וארבעת אלפים טון משא. ההחתמה על המניות החלה כבר והיא נמשכת. בעל-מניות אחד חתם באותו מעמד על מניות בסכום עשרת אלפים דולר.


"הארץ", שנה שמינית, מס' 1887, 1 בנובמבר 1925, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

בעולם היהודי

[…]

מי אשם בהפסקת שרות אמריקה-א"י?

שרות האניות היהודית „אמריקן פלסטיין ליין“ ששמחו עליה כל כך בהוסדה, מודיעה עכשו מהו הגורם העקרי להפסקת שרותה.

כידוע היתה האניה „פרזידנט ארתור“ לא מן החדשות ביותר וכבר אחרי נסיעתה הראשונה היו מכרחים לתקן אותה. חברה אמריקנית קבלה עליה לתקן את האניה בשכר 130,000 דולר, והיא אומנם תקנה אותה וקבלה את שכרה. אבל בתקון זה הקטינו את מהירות מהלכה של ה„פרזידנט ארתור“, וזהו מה שגרם להפסקת השרות הזאת.


"דאר היום", שנה שמינית, מס' 92, 8 בינואר 1926, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s