„פרזידנט ארתור“ עוגנת בפעם השלישית בחופנו – אוגוסט 1925

ביפו ובתל אביב

[…]

נשף רקודים

לכבוד רב החובל והאופיצרים של האניה היהודית „פרזידנט ארתור“ יהיה הערב נשף רקודים בגנת הגג „השרון“. הנשף יהיה בפטרנותו של ראש העיריה מ. דיזנגוף.


"הארץ", שנה שביעית, מס' 1821, 12 באוגוסט 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

פרסומת בעיתון "דבר", 2 באוגוסט 1925. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

„פרזידנט ארתור“

זאת הפעם השלישית שבחופינו עוגנת האניה „פרזידנט ארתור“ עם דגלנו הלאומי בתרנה. אין חלקנו עם המזלזלים בכבוד דגלנו, אבל חושבים שעל  ידי הרמת דגל לאומי בלבד מעל למפעל חסר תוכן אין מוסיפים למפעל תוכן וערך. ב„פרזידנט ארתור“ תלינו תקוות והן נתבדו. זה כמעט שלש שנים שאנו מתחבטים בשאלת החדירה אל מקצוע המלחות. חשבנו שדבר שבתנו על חוף הים הגדול והרוחים שהמונינו מכניסים לחבורות שונות ע"י הגירתם יחייב מצד אחד את עסקנינו להתענין בשאלה ומצד שני את החברות השונות להעסיק את פועלינו באניותיהם. חשבנו, שההנהלה הציונית שאליה פנתה לא אחת ולא שתים „אגודת המים“ בבקשה לסייע לאגודת המלחים בשאיפתה, תעשה משהו בענינינו, ביחוד אחרי מכתב־תשובתה שבו  דובר מתוך אהדה על נושא כבוש המלחות. חשבנו וטעינו… במכתב תשובתה של ההנהלה הציונית נסתם הגולל, והעסקנים האחרים שאליהם פנתה „אגודת המים“ גם בתשובה לא כבדוה. כל ההתאמצות לבקוע את החומה הסתומה של ענף המלחות עלתה בתוהו.

עם הופעת החברה „אמריקן-פלשתין ליין“ נתחדשו התקוות. בו בזמן שעסקנים רשמיים נאמו נאומים לכבוד בוא האניה אלינו, באו מלחים וטירונים עברים והציעו את שריריהם לעבודה: אלה רצו לעבוד ואלה רצו להתמחות במקצוע. הם לא פקפקו אף רגע שחברה הנושאת עליה את שם ארצנו ואניה שדגלנו הלאומי עליה יזקקו גם לעובדים מאותה ארץ שבשמה הם דוגלים. אבל… הוברר שלמלצרות עברית הקצו מקום חשוב מאד באניה „פרזידנט ארתור“, אבל למלחים, מכוננים, למסיקים, בכלל לבעלי מקצוע במדה זעומה מאד לא הועילו המכתבים, התזכירים, המשלחות.

האניה „פרזידנט ארתור“ באה וחזרה, באה  ושבה, ועכשיו היא עוגנת בפעם השלישית בחופינו. לא שמענו שהחברה „אמריקן-פלשתין ליין“, אשר בדרך כלל אינה חסה על צבעים ורקלמות כדי להבליט את לאומיותה, לא תתענין בשאלה של העסקת עובדים ארצישראליים עברים באניתה. לעומת זאת יודעים אנחנו שמעט המומחים העברים אשר באורח פלא למדו את מקצוע המלחות, וביניהם שני רבי-חובל בעלי השכלה מקצועית ונסיון מסוים, עובדים במקצוע לא להם, בכבישים, ביבוש בצות, בבנאות וכו' וכו'.

כאלה הם מפעלינו „הלאומיים“ וכזה הוא גורל בעלי המקצוע המעטים שיש לנו…

אב. ראובני.


"דבר", שנה ראשונה, גליון ס"ד , 14 באוגוסט 1925, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

פרסומת בעיתון "הארץ", 10 באוגוסט 1925. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ידיעות מן הגולה

[…]

אניה יהודית שניה „ד"ר הרצל“

ה' יעקב שטראל, מנהל חברת האניות האמריקנית-ארץ-ישראלית אמריקן פלשתין לין, הודיע שחברת האניות היהודית (אשר לה שייכת גם האניה „פרזידנט ארתור“) תכניס לבנק סכום גדול לפקדון בעד האניה „מאונט קלעי“, שהחברה עומדת לקנות ולשנות את שמה ל„ד"ר הרצל“.

„מאונט קלעי“ שייכת לחברת-אניות אמריקנית והיא אניה יפה שנבנתה בגרמניה. היא מכילה מאה וחמשים נוסעים במחלקה ראשונה ושבע מאות מן המחלקה השניה.


"הארץ", שנה שביעית, מס' 1825, 17 באוגוסט 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s