לספנינו ולמלחינו
המיור ג'ון, סוכנה הראשי של החברה „אמריקה-פלשתין ליין“, הודיע שהחברה החליטה להכניס מלחים יהודים מארץ-ישראל לעבוד באניותיה. יישר כח… אבל בתוכנו אנו לא הכל עוד כשורה ובעוד מועד צריך לעמוד על התקלה כדי שתתוקן.
כשהתעוררה השאיפה ליצור מלחות ארצית לא היתה מגמתה כלכלית גרידא. סתם אנשי-יים יהודים ישנם במציאות, ביחוד באמריקה. המתחילים וכן גם יתר המשתתפים ביצירת הגרעין הראשון של המלחות הארצית עמדו בעיקר על הערך הלאומי הרב של המפעל. לכן, כאשר הכריזה בשעתה אגודת המים על הרשמת חברים, הודיעה לחברים למפרע, שאם תצליח האגודה בהתאמצויותיה, יוכל לקוות לעבודה באניות רק אותו חבר האגודה, אשר ירכוש לו ידיעה בשפה העברית; לכל הפחות, את הדבור.
אולם לא היה כלל צורך בנמוקים; הדרישה היתה מובנת מאליה ונתקבלה על לב כל החברים הרבים בלי יוצא מן הכלל. ואיך אפשר אחרת?
לדאבוננו לא עמדה על הדבר הזה אגודת הספנים והמלחים, יורשתה הטבעית של „אגודת המים“ הקודמת. לא רק שבתכנית הבחינות שועד האגודה סדר אין זכר לבחינה, לו יהא שטחית, בשפה העברית, אלא גם הבחינות עצמן נעשות ברוסית ובגרמנית. רק התקיפים בדעתם זוכים לבחינות בעברית… היתכן?
בכל זאת אין אנו רוצים לראות בעובדות המובאות כאן כונה רעה. רחוקים אנו מלהאשים את המיור ג'ון האנגלי ואת המומחה הימי בן העם הרוסי, אשר הודות לדחיפה הפנימית הנעלה שלהם באו אלינו לסייע לנו במומחיותם והשפעתם. שאלת השפה רחוקה ואולי גם אינה מובנת… רצוננו רק לתקן את המעוות. רצוננו להגיד כאן לחברי הועד ולאגודה כולה שעם הוצאת השפה העברית מן האגודה מוצאת גם נשמתה של האגודה עצמה. לשפה העברית צריך שינתן באגודת הספנים המקום הראוי לה.
אב. ראובני
"דבר", שנה ראשונה, גליון קי"ח, 20 באוקטובר 1925, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 