ביפו ותל-אביב
שערורית הנמל והמכס
הקושיים הרבים שהסוחרים מכל העמים והשדרות נתקלים בהם בעניני הנמל והמכס, המריצו סוף סוף את אלה האחרונים לצאת במחאה נמרצה נגד המצב הזה.
הראשונים להתאחדות נמרצה הם לעת עתה סוכני האניות, שבהם יש למנות את גדולי הסוכנויות כגון: אברלה פאול, פבר-לין, פרדס, מסג'רי מריטים, קסב, דיזנגוף, מנטורה, ללויד טריסטינו, קבלר, אלונזו, הלל הוז, ויט ובנו ועוד.
לפני ימים אחדים נאספו כל סוכני ובאי-כח חברות האניות האלה, לאספה כללית.
האספה נגעה בראשונה בהודעה והחק החדש של הממשלה, הדורש מכל סוכן אניה לקבל ראשית כל רשיון מהממשלה להיות סוכן אניות. חק כזה אינו קים בארצות אחרות, ולפיכך מוחים כל החברים נגדו, ואם הממשלה לא תבטל את החק הזה – יפנו כל אלה לחברותיהם והקונסולים שלהם, שידעו כמובן להגן על זכויות סוכניהם – האספה קבלה ברצון רב את הידיעה כי סוכני האניות בחיפה שלחו מברק ברוח זה לממשלת א"י.
מהענינים הפרטיים הנוגעים רק לסוכני האניות עברה האספה לדון בעניני המכס בכלל. – הכנסת המכס בחדש העבר היתה 70 אלף לירות מצריות, סכום עצום, שהוא פי שלש מההכנסה שהיתה לפני איזה חדשים. למרות כל זה לא מצאה הנהלת המכס לנחוץ להגדיל את מספר הפקידים המצומצם העובד קשה ועבודת המכס הולכת ונעשית כבדה ומסובכה.
עונת החרף ההולכת ומתקרבת מביאה גם סכנה על כל הסחורות המרובות שנמצאות תמיד בחוף מבלי כל מחסה מהגשם שיכל להחריב אותן – ואין כל ספק כי מן ההכרח להקדים רפואה למכה זו בעוד מועד.
הדוגמא המופתית לשערורית הנמל ביפו סופרה ע"י אחדים מן הסוכנים, שאניותיהם לא הורשו להוריד את הסחורה אל החף, מפני חסר מקום להוריד אליו את הסחורות. ומפני סבה מגוחכה זו הוכרחו האניות „סיניה“ של הפבר-לין (בשבוע העבר) אנית עצים של סוכנות קיבלר, ללויד טריסטינו, ואניה גרמנית – לעזוב את חף יפו יחד עם כל הסחורות שנשלחו ליפו.
האניה „סיניה“ פרקה את הסחורות שנשלחו ליפו – בחיפה. ואנית העצים של קיבלר הפליגה לפורט-סעיד. אין לשער את הנזק העצום שנגרם לחברות האניות, אולם אם לא נדאג הן יש לדאוג להמון הסוחרים, הצריכים לנסע מיפו לחיפה, לשהות שם כמה זמן, כדי להוציא סחורתם מהמכס ורק אז להוביל את הסחורה ע"י הרכבת ליפו – ברור הדבר שאין הסוחרים האלה עושים עסקים מזהירים אחרי שהם מבזבזים כספים מרובים על נסיעות, הובלה וכן הלאה.
יפה עשתה, איפוא, אספת סוכני האניות שקבלה החלטות תקיפות לתקון המצב שידרשו את מלואן בכל תקף: עבודות לילה בשביל סחורות בכמויות גדולות ממין אחד (כגון: מלט ברזל, עצים וכו'). – לסדר עוד דרך יציאה מהמכס או מאחורי בית החולים הצרפתי. או לעשות דרך על חף הים מנוה-שלום עד בית המכס כמו זו שנעשתה לפני המלחמה בעת בנין מסלת הברזל יפו–ירושלים. – לתקן ולסדר דרך אל החף מברכת-עמר כדי להקל על מהלך הקרונים עגלות משא וכו'. – לאפשר הוצאת סחורות ביום א' ע"י דפוזיט כמו שהיה נהוג בימי המנהל הקודם מר איוב. – להציע לכל לשכות המסחר מוציאי הסחורות מהמכס וכו' שכל אחד מצדו ימחה נגד האי נורמליות. – להגדיל את מספר הפקידים. – להביא תקונים במחסני הסחורה היכלים באמת להכיל סחורה בכמות כפולה מאשר עד היום.
מכתב מחאה מפורט, עם הרבה דרישות והחלטות אחרות דומות להנ"ל, נשלח ע"י האספה אל ממשלת ארץ-ישראל.
"דאר היום", שנה שביעית, מס' 283, 10 בספטמבר 1925, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 