ברכה ותודה למלחי ה„פרזידנט רוזוולט“ – 2 בפברואר 1926

טלגרמות

מאת סוכנות רויטר
[…]

מאורעות בלב ים

לונדון, 1. ספור-המעשה, שאין למצוא דוגמתו אלא ברומאנים של קונראד, נמסר ע"י קברניטה של ה„אנטינוא“ על סערה איומה ואין-סופית בים, על התאמצוית למעלה מכחות אנוש להחזיק מעמד באניה שבורה כמעט, על מומנטים דרמתיים, כאותו האות A.J. שניתן לאניה „פרזידנט רוזווילט“, לאמר: „רוצים לנטוש את הספינה ואין יכולת“.

ה„אנטינוא“ היתה טעונה חטים, שנסחפו עוד בבוקר 23 לינואר והאניה חשבה משום כך לההפך. בליל 24 לינואר ראו המלחים לשמחתם את ה„פרזידנט רוזווילט“ שהגיע למקום ויצקה נפט על משברי הים, אולם שמחתם חלפה משראו, שאין הספינה  יכולה לקרב אליהם בשום אופן. סירה אחת הורדה למים ונהפכה תכף ומיד ומלחיהן ניצלו באורח פלא.

סופת שלג כבדה העלימה את ה„פרזידנט רוזווילט“ מעיניהם למשך עשרים שעה. כל הפנים של ה„האנטינוא“ כבר היה סחוף במים, והמלחים נתלו בספונים שנעשו משופעים ותלולים, ללא אוכל וללא מים.

ה„פרזידנט רוזווילט“ נתנה אות: „אנו עושים כל מה שיש ביכולתנו, אולם אין כל אפשרות לשלח סירה לים. וקברניטה של „אנטינוא“ טוז השיב: „כן, ידענו זאת, ואנו אסירי תודה לכם. לאחר שעה קלה נתן הקברניט טוז אותותיו לאמר: „נוטה לההפך יותר ומתמלאת מים. ה„אנטינוא“ היתה עומדת לטבוע, כשעלה בידי המלחים של „פרזידנט רוזווילט“ להגיע בסירה אל ה„אנטינוא“ ולהציל שנים עשר איש מן המלחים הנשואים. אחר כך שככה הסערה, ולא עברו שעות מרובות עד שניצלו שאר המלחים.

אנית המשא האמריקאית "פרזידנט רוזוולט" בנמל קיל, 1925. מקור: ויקישיתוף.

כשהגיעה ה„פרזידנט רוזווילט“ לפלימוטה, נתקבלה בתרועות ארוכות של כל הספינות העוגנות בנמל וקריאות סואנות מן החוף, ששם נתאסף קהל רב עם באי כח הימיה, לשכת המסחר והמפקד הראשי בדיוונפורט. המצילים והמוצלים תארו את אשר עבר עליהם. מושג מן הקורות אותם אפשר לקבל ממה שספר אחד ממלחי ה„אנטינוא“, שגל אחד נשא אותו מן הספינה והלאה, וגל שני הביאו חזרה. קברניט ה„אנטינוא“ מסר מכתבי תודה לקברניטה של „פרזידנט רוזווילט“ ולאופיצר הראשון שלה, שנהג את סירות-ההצלה, ובהם נאמר: „חיינו מידכם ניתנו לנו הפעם“.

ראש עירית פלימות ונשיא לשכת המסחר בעיר זו, שנוכחו בהילולא בלתי רשמית בסאלון של „פרזידנט רוזווילט“ הפליגו בנאומיהם בשבח מלחיה אמיצי-הלב.

המלך שלח לוואשינגטון טלגרמה של ברכה ותודה למלחי ה„פרזידנט רוזווילט“ והנשיא קולידז' השיב בטלגרמה, שמאורע זה משמש רק הוכחה עוד אחת לאומץ לבם של הספנים האמריקאים והבריטיים, ורוחם העשוי לבלי חת.

לונדון, 1. עוד מעשה מזעזע ספר רב-החובל וואורפטס, קברניטה של ה„ברימן“ בהגיעו לקווינסטאון, ששם נערך לכבודו משתה על התאמצויותיו המלאות גבורה להציל את מלחי אנית המטען הבריטית „לאריסטאן“ שפגעה בה באוקינוס האטלנטי ביום 27 ינואר אותה הסערה שפגעה ב„אנטינוא“.

ה„ברימן“ עמדה בקרבת ה„לאריסטאן“ בתוך סופת שלג וברד מסמא במשך 24 שעות ולא יכלה להוריד את סירותיה. היא השליכה חבלים, ואת האחד הצליחו מלחי ה„לאריסטאן“ לתפוס ולקשר לסירה, שנמשכה אל ה„ברימן“. אחד משבעת המלחים שישב בסירה טבע. ה„ברימן“ חכתה עוד כל הלילה, ואולם עם הנץ השחר, שוב לא נראתה עוד ה„לאריסטאן“ ושברי ספינה היו שטים על פני המים. 25 מלחים טבעו.


"הארץ", שנה שניה, מס' 1967, 2 בפברואר 1926, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[SS Antinoe]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s