הדייגים הסלוניקאים בעכו
ופרטי הראיון של בב"כ התאחדות הספרדים עם ה" נ. סוקולוב
כפי שנתפרסם בזמנו בעתונות טפלה התאחדות הספרדים בשבועות האחרונים בשאלת בסוסה של קבוצת דיגים מסלוניקי היושבת בעכו זה שנתים ימים.
סדור הקבוצה הזו היה בזמנו הנסיון הראשון שנעשה ע"י ההנה"צ לפתוח מקצוע הדיוג בארץ. בהתחשב עם גורמים מדיניים וכלכליים שונים, שבהם היתה נתונה היהדות בסלוניקי בשנים האחרונות, אשר הגבירו בה את השאיפות לעלות לארץ, וכמו כן בהתחשב עם זה שעל דיגי סלוניקי וספניה דברו מדורי דורות לשבחם, הביאה ההנה"צ לפני שנתים קבוצה בת עשר משפחות לארץ ונקבע תקציב ידוע להוצאותיה למשך השנה הראשונה. ומן הרגע הראשון לבוא הקבוצה לארץ ועד הזמן האחרון כמעט, טפל בה מר תשבי, מנהל מחלקת המסחר והתעשיה של ההנה"צ; הוא סדר אותה בעכו והדריך אותה במשך כל הזמן בעבודה. אם כי הדיגים הוכרחו לגור בצפיפות, שש משפחות בדירה אחת, הם קבלו עליהם את חבלי היצירה באהבה וכך החלה הקבוצה בעבודה. מצדה עצמה נעשו כל ההתאמצויות להצלחת העבודה, אולם בתקופה ראשונה זו של נסיונות עמדה הקבוצה בפני קשיים שונים וסבות רבות גרמו לאלה, ביניהן כאלה התלויות בחברי הקבוצה גופא, ואחרות הבלתי תלויות בהם ושאפשר היה בהתאמצות ידועה למנוע בעדן.
בין יתר הגורמים מהסוג הראשון יש להזכיר:
א) בחירת הדיגים בסלוניקי לא נעשתה כראוי,
ב) דרוש היה שהנסיון הראשון של סדור דיגים יעשה ע"י רוקים ולא ע"י בעלי משפחות,
ג) הדיגים הללו עובדים רק על שפת הים ואין הם יודעים להכנס לתוכו,
ד) אין הם משתדלים לשפר את שטת הדיוג בדרכים מודרניות,
ה) אין הם יודעים קרוא וכתוב,
ו) אין הם יודעים לנצל את עונת חסר הדיוג בעבודות צדדיות.
אולם הגורמים העיקריים למכשול שעמדו על דרך התפתחות הקבוצה הם מהסוג השני הנ"ל:
ז) מאז הוחלט על דבר העברת קבוצת הדיגים מסלוניקי לארץ, עד שהיא עלתה אליה, עברו חדשים רבים, ובמשך הזמן הזה בזבז כל דיג את פרוטתו האחרונה בסלוניקי לפרנסתו.
ח) לא נתנה לקבוצה אדמה לעבודה חקלאית לאותה התקופה שאין בה דיוג כלל. על הצרך באדמה עמד מר תשבי עוד מהרגע הראשון לבוא הקבוצה לארץ. השתדלויות רבות נעשו לפני הקהק"ל לשם השגת אדמה, אך מפאת זה שהאדמה טעונה הכשרה ע"י יבוש הבצות שבה וכדומה, לא נמלאו הבטחות אלה עד היום.
ט) עד כמה שרצו בני הקבוצה לחיות יחד באחוה, עצם מציאות שש משפחות בדירה אחת גרמה לחכוכים מדי פעם בפעם ביניהן.
במצב כזה עברו שנתים על הקבוצה, אך יש לצין כי היו גם זמנים שהיא הכניסה חלק חשוב מהתקציב הנצרך לה. בינתים הלכו כלי עבודתם ונשחתו עד שכיום דרוש להביא בהם תקונים רבים. רבו עליהם החובות למרות חיותם בדוחק. בא סוף השנה ולא נמצא בידם הכסף הדרוש לשכר דירה, לתשלום מס הדיוג וכו' וכו'. במצב חמור זה החליטו הדיגים לפנות לעזרת ההנה"צ. החלטה זו קבלו לאחר שלא השאירו בביתם שום חפץ שיכול להראות כמיותר בעת קשה שאין להשיג בה אף את הלחם לפי הטף.
הקבוצה פנתה לירושלם אל התאחדות הספרדים ובאי כח ההתאחדות בראשות הרה"ג ר' יעקב מאיר ראש רבני ארץ ישראל וראל"ל וחבר נשיאות הכבוד של ההתאחדות. בהשתתפות ה"ה ד"ר י. לוי, א. אלמאליח, י. מיוחס, י. מולכו ומזכיר ההתאחדות מ. לוי התכנסו לישיבה עם ה" תשבי בג' דנא, טכסו עצה ובאו לידי המסקנות דלקמן:
א. לדרש קרקע לכל משפחה מאת הקהק"ל, ארבעה דונמים לכל אחת.
ב. להשיג קרקע פי שנים מהדרוש בתור רזרבה לדיגים חדשים מסלוניקי.
ג. לדרוש בקונגרס הט"ו תקציב מיוחד מקהי"ס לסדור קבוצה אחרת שתצטרף לנוכחית.
ד. להשיג אמצעים מקהי"ס שיספיקו לבניין צריפים, וכעבור שנים אחדות יבנה לו כל אחד את ביתו.
ה. בשביל כל הסדור הזה ובשביל רכישת עזים, ירקות ועצי פרי, יקבל כל אחד הלואה של 80 לי"מ.
ו. בשביל הסדור הפנימי לצרך הדיוג תקבל כל משפחה הלואה נוספת מן 35 עד 40 לי"מ.
ז. מחלקת החנוך תדאג לחנוך הילדים והדיגים עצמם.
ח. סדור מקום צבורי עבורם כגון ביכ"נ וכו'.
ט. להשיג תקציב של 500 לי"מ בקרוב לצרך השעה. בתקציב זה מובא בחשבון מוטור שיעלה יותר מן מאה לי"מ אשר יקל לדיגים הרבה את העבודה.
י. לבקש שהתקציב הנ"ל ינתן לקבוצה מן התקציב להתישבות חקלאית של הספרדים. שמן הסכום הכללי שנקבע לתכלית זו בקונגרס הושג עד עתה רק סכום קטן מאד.
יא. לבקש סדור ראיון עם ה" סוקולוב שבו ישתתפו כל הנוכחים בישיבה זו כדי למסר לו את כל ההצעות בקשר עם סדור הקבוצה הנ"ל ולבקש את קבלתן והוצאתן לפועל.
בסוף הישיבה הנ"ל התנדבו הנוכחים סכומים שונים להחזקת המשפחות של הדיגים עד ברור שאלתן. תרומה מיוחדת נתקבלה גם מועד הספרדים בירושלים.
בראיון שהיה עם ה" סוקולוב בי" אלול נמסרו כל הפרטים הללו. ה" סוקולוב התענין מאד בשאלה והבטיח להביאה לפני ישיבת ההנה"צ הקרובה. מסבות שונות נדחתה הישיבה הזו עד כעבור שבוע ימים.
בראיון הנ"ל נגעו ב"כ התאחדות הספרדים גם בשאלת התישבות הספרים. דובר על דבר הקצוצים הגדולים בתקציב שנקבע לקונגרס לטובת התישבות הספרדים שהגיעו עד כדי למעלה מארבע חמישיות ממנו. הם הדגישו, כי אין הם דורשים יותר ממה שמגיע לספרדים באפן יחסי. התאחדות הספרדים שלח תזכיר מיוחד ברוח זו לישיבת הועד הפועל האחרונה שהיתה בלונדון, שבו בקשה לקבוע תקציב להתישבות לשנת תרפ"ז, בתקוה שהפעם יוצא לפועל באפן היחסי.
הובעה הבקשה כי עם התחלת הכשרת האדמה שנקבעה למושבה ספרדית בעמק יזרעאל בקרוב, יעסיקו בעבודה זו גם ממחוסרי העבודה שבקרב הפועלים החקלאים המועמדים להתישבות במושבה זו.
דובר גם על דבר קבוצה בולגרית מהמעמד הבינוני היושבת בעכו ואשר הובטח לה מטעם ההנה"צ והקהק"ל בזמנו לישבם על הקרקע ואשר עדין לא יצא דבר זה לפועל. הקבוצה הזו מחכה בקצר רוח לתשובה חיובית. במקרה שלילי יאלצו רבים מחבריה לעזב את הארץ.
ה" סוקולוב שמע בענין רב את דברי ב"כ ההתאחדות מסביב לשאלות ההתישבות ובקש שהן תובאנה עוד הפעם לפני ההנה"צ בשוב ה" קפלנסקי מנהל מחלקת ההתישבות לארץ.
ביום ה' ט"ז דנא היתה ישיבת ההנה"צ, שבה דנו בין השאר גם בשאלת הדיגים הסלוניקאים, והחלט: למסור לה"ה קלוריסקי ותשבי לברר את השאלה ואת האפשרויות לפתרונה הרדיקלי. בינתים תנתן לקבוצת הדיגים הסלוניקאים אפשרות של קיום אם ע"י שליחת לעבודה או באיזה אפן אחר שיציעו ה"ה הנ"ל.
הא" דיזנגוף לקח על עצמו לברר את השאלה הכללית של הדיוג בארץ-ישראל, ויתן את חות דעתו על השאלה הזאת לפני ההנהלה הציונית.
"דאר היום", שנה שמינית, מס' 286, 30 באוגוסט 1926, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 