מכתבים למערכת
לעזרת דיגי סלוניקי
אל כבוד ההנהלה הציונית, ועד הקהלה, עדת הספרדים והצבור התל-אביבי בכלל. הנני מרשה לעצמי לפנות אליכם בענין זה:
לפני כארבע שנים עלתה לארץ קבוצת דייגים מסלוניקי, מזוינת בשתי סירות גדולות ובכל מכשירי דַיִג. הם נסו להסתדר בעכו, אבל לא הצליחו מפני רחוק המקום מהישוב העברי ומפני אי ידיעת תנאי המקום, שקעו בחובות והוכרחו לבסוף למכור את כל חפציהם, וגם לעזוב את עכו ולהשאיר שם את משפחותיהם – נשים וילדים. נסו להסתדר על הירקון, אבל היות ולא קבלו שום עזרה עד עתה, קשה היה להם להתחיל בעבודה. הדייגים הערבים פתו אותם לעבור עם הסירות לנבי רובין, ושם על סלעי הים נשברה סירתם הגדולה, והם שבו השבוע לירקון בלי מכשירי עבודה ומחוסרי לחם. חמשה עשר איש רעבים ממש ללחם, ובלי מכסה הם נמצאים על הירקון במרחק חצי שעה מתל-אביב, שלשים נפש, טפיהם וילדיהם, נמצאים רעבים בעכו. בידי נמצא מכתב של הנשים מעכו, שבו הן מבקשות פרוסת לחם בשביל התינוקות.
צריכים להספיק להם תיכף ומיד לחם, והחשוב יותר, לתקן להם את הסירה. דרושות לשם כך כעשרים לירות. תקון הסירה יאפשר להם התחלת העבודה על הים. המוסדות שלנו מחויבים לתת עזרה לאנשים האלה, אשר אינם מסוגלים לפשוט יד ולדרוש בתוקף.
זהו מפעל אנושי, ויחד עם זה מפעל התישבותי ממדרגה הראשונה.
כל אלה, אשר ברצונם לעזור לקבוצת הדיגים הזאת, מתבקשים לשלוח את תרומותיהם למערכת „דבר“.
ד. א. קולר
"דבר", שנה שלישית, מס' 905, 21 במאי 1928, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 