דעת הקהל
(מכתבים למערכת)
[…]
הספנים בחוף יפו וחיפה
לכבוד מערכת „דאר-היום“.
אינני יודע אם כבר דברו בעתונים ע"א ההורדה מהאניות העוגנות בחופי יפו וחיפה. ההורדה כיצד מתנפלים ספנים ערבים על האניה, וחוטפים את חפצי הנוסעים צועקים ככרוכיא עד כדי להחריש אזנים, הודפים מדברים בלשון בלתי מובנת ונדמה כאילו שודדי-ים באו לגזול את הרכוש והנפש. לאחר שזרקו את החפצים אל הסירה, זריקה זו שהיא מחריבה אותם, בא תורו של הנוסע עצמו. אחרי שזכה לרדת במדרגות, מתנפלים עליו הספנים בכל מיני צעקות ובחלחול גרון עד לידי גועל נפש, סוחבים ומשליכים אותו אל הסירה כדבר שאין בו רוח חיים.
הסירה אינה קשורה אל האניה העוגנת, אלא שבכל פעם נותן ראש הספנים, – מין בריה משונה וערום למחצה – בקול של הנער הקטן, העומד על יד ההגה והלה מכניס את רגלו האחת באיזה חור שבאניה ובשניה הוא עומד על הסירה ע"י ההגה ומקרב ברגלו את הסירה אל הספינה.
כשעברו עליך שבעה מדורי ההורדה ברכת הגומל שנצלת ב"ה מידי המחבלים האלה. אודם יכסה פניך ועלבון צורב עד תוך תוכה של הנפש, בראותך את ההתנהגות הבלתי מנומסת ביחס לבנות ישראל, שכותב הטורים האלה – מפני הצניעות הצבורית – מוותר על התאור, וכדי בזיון וקצף.
ההפקרות בהורדה מגיע למרום קצה.
במקום להניח קרש לקשר את הספינה כדי שתוכל לעבור בעצמך אל הסירה, מבלי סיועם של הספנים בחרו להם אלה האחרונים דוקא דרך כזו שתהיה להם האפשרות לנגע בבנות ישראל או סתם ספן בהפקירא ניחא ליה. והשאלה נשאלת: מדוע לא דאגו לכך שההורדה מהאניה תעשה ע"י יהודים? רושם עגום נשאר בלב העולה בראותנו כיצד מקבלים פניו בבואו לארץ. ואל לנו לזלזל ברשמים הראשונים. ואם תמצא לומר שאין ספנים יהודים, הרי אפשר לפתוח קורסים מיוחדים לכך ובמשך זמן קצר אפשר יהיה לחנך גם ספנים עברים. הלא בדבר זה נפתח מקור של פרנסה חשוב מהרבה בחינות. אם אי אפשר להכניס תיכף ומיד שנוי רדיקלי בענין ההורדה, אזי לכל הפחות הממשלה וההנהלה הציונית מחויבות לדאוג לכך, שכל ההורדה תעשה בשקט ונמוס, ולא להפקיר אותנו בידי פראים.
י. גולדשטיין
(חיפה, התכניון העברי)
"דאר היום", שנה אחת עשרה, מס' 47, 11 בנובמבר 1928, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.