גאולת הים
שנים רבות אנו טורחים בגאולת הארץ. עודנו בראשית עבודתנו, אולם בינתים שכחנו כי אגב הקרקע יש לגאול גם את הים, זה הים הרחב המפרנס מיליונים תושבים באיטליה, יון ועוד. דומה שאין אנו מחשיבים כראוי את ערכן של עזה, יפו, תל־אביב, קיסריה, טנטורה, עתלית, חיפה ועכו. שכחנו מה היה פעם ערכם של נמלי א"י וסוריה.
דרך הים נשלחים מא"י יום־יום מלט, שמן, שעורה, אבטיחים ועוד מובאים לארץ רבבות טונות של סחורות ומי נביא ויגיד מה יהיה בעוד שנים אחדות מספר האניות שתעסוקנה באכספורט תפוחי הזהב בלבד וכמה רבבות טונות של תוצרת ים המלח תשולחנה למזרח הקרוב ולאירופה. והאם איננו מצפים לאלפי עולים שיבואו שנה שנה דרך הים, ובהבנות הנמל בחיפה ויוחל בהנחת צנור הנפט- ברור, כי יסוד „חברת אניות א"י“ הוא דבר שאין לבטלו ולהזניחו כלל וכלל.
לאור כל האפשרויות האלו שאינן „מעבר לים“ אלא הנה מאחרי כתלנו, יצטרך הקונגרס הט"ז להחליט על צוותי פעולה בעניני הים. יש קודם כל ליסד בית־ספר ימי, שערכו אינו נופל אולי מערכו של בי"ס חקלאי. את הים לא נצטרך לקנות דונם־דונם, רחב הוא ופתוח לפנינו ומרחביו יכולים לשמש אף הם בסיס משקי־התישבותי להמוני עולים.
יסוד בית ספר ימי בחיפה הוא צו השעה שאין להסתדרות הציונית להתעלם ממנו ואין אחר זולתה לקיימו. הקונגרס צריך לקבל החלטה מפורשת בענין זה. אם הצירים יכירו, כי בלעדי כיבוש הים לא תהיה מדיניותנו שלמה ואם יעריכו את יכולת הקליטה של הארץ שתתרבה ע"י חדירתנו לים ואת משקלנו הפוליטי שיגדל ע"י כך – לא תראה ההצעה למגוחכת בעיניהם והם יקבלוה. בעוד 4–5 שנים צריך שיהיה לנו מחזור ראשון של ספנים ארץ־ישראליים. לעבודה להם אין לדאוג. היא תהיה למכביר.
חיפה ז.ה.
"דבר", שנה חמישית, מס' 1248, 2 ביולי 1929, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
זאב הים