
טלגרמות מיוחדות ל„דבר“
(מאת סופרינו המיוחדים וסוכנות סט"א)
צוללים להצלת נטבעי צוללת
ואשינגטון, 18. מיניסטריון הצבא הודיע באופן רשמי, כי הצוללת S-4 טבעה. 65 האנשים שהיו בה אבדו.
ידיעות נוספות מספרות, כי צוללים ירדו הימה בפרובינסטון ועלה בידם להתקשר עם האניה שטבעה. הם החדירו אויר לאניה ויש תקוה, שיצליחו להציל את הנטבעים.
"דבר", שנה שלישית, מס' 777, 19 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
טלגרמות מיוחדות ל„דבר“
(מאת סופרינו המיוחדים וסוכנות סט"א)
[…]
הצוללת S-4 לא נצולה
ואשינגטון, 20. כל התקוות להציל את הצוללת S-4, שירדה תהומות לפני ימים אחדים, עלו בתוהו. (סט"א)
[…]
כיצד נסו להציל את הצוללת S-4
פרובינסטאון, 18. צוללים חוקרים את המקום שבו טבעה הצוללת S-4. אחד הצוללים מודיע, כי הוא שמע דפיקות בפנים הצוללות, כאילו מי שהוא שולח סיגנלים משם. (ר)
פרובינסטאון, 18. אחד הצוללים הכה בפטיש בצד הצוללת שטבעה ושמע דפיקות של תשובה.
הצוללת S-8, הנמצאת בקרבת מקום לצוללת שטבעה, מאמינה, כי היא קבלה תשובות ממנה על סיגנלים שלה.
ואשינגטון, 18. מחלקת הצי של הממשלה מודיעה, כי ששה אנשים נמצאו חיים בחדר המוקש של הצוללת S-4, שהוחדר לתוכה אויר. (ר)
פרובינסטאון, 18. שם הצולל שעלה בידו לבוא בדברים עם אלה שנשארו בצוללת S-4, הוא אידי. הוא ירד המימה תמול ב-2 אחר הצהרים ומצא את הצוללת כעבור 20 דקה. במשך שעה חקר את הצוללת ומצא בה חור. על דפיקותיו של אידי ענו מחדר המוקש. שיחה זו היתה בין הצולל והצוללת על ידי דפיקות פטיש:
– האם הגאז רע?
– לא, אך האויר רע. כמה זמן יארך הדבר אצלכם?
– כמה אנשים יש שם?
–כאן ששה. אנה, מהרו. התתמהמהו עוד הרבה?
– אנו עושים כל אשר ביכלתנו.
עוד צולל ירד והחדיר זרם אויר לתוך החור שבצוללת. אניות הצלה מחדירים עתה אויר לתוך הצוללת. (ר)
"דבר", שנה שלישית, מס' 778, 20 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
שישה אנשים חיים בתהום
וואשינגטון, 19 לדצמבר. מפאת האסון של התנגשות הסירה התת-מימית „4.0“ באנית-מוקש וירידתה תהומה על שלשים ותשעת מלחיה וחובליה, פקדה הממשלה האמריקאית לשלוח מיד למקום האסון פלוגת אמדאים ואניות-עזרה. האמדאים, שצללו וירדו עד מקום הסירה הטובעת, הצליחו לקבוע, כי ששה אנשים נשארו עוד בחיים בתוך הסירה ובאו עמם ב„דברים“ ע"י נקישות בדופן הסירה.
האמדאים מהרו להודיע את הדבר לאניות העזרה ומיד חובר צנור אל הסירה אשר על קרקע התהום ודרכו הוכנס אויר למשך 40 שעה. באופן כזה מקוים להחזיק את ששת האנשים בחיים, עד שיצליחו למשות את הסירה מבטן הים… .
"הצפירה", שנה שישים ושש, מס' 289, 20 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
מדוע לא עלה להציל את הצוללת
פרובינסטאון, 19. הפעולה להצלת מלחי הצוללת S-4, שירדה תהומות, נפסקה לרגלי סערה שהתחוללה על הים. (ר)
"דבר", שנה שלישית, מס' 779, 21 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
להצלת אנשי הצוללת
פרובינסטאון, 19 (ר).על הסכנה של המלחים הנמצאים עדיין בחיים בצוללת ס-4, שטבעה, מראה הידיעה, שמסרו באמצעות דפיקות בפטיש. המלחים הודיעו, שיש להם חמצן שיספיק להם עד שש שעות בערב ודרשו שימציאו להם חמצן וצרכי אוכל דרך צנורות המוקשים.
מזג האויר והסערה בים אין נותנים שום אפשרות להמשיך את עבודת ההצלה והיא נפסקה לפי שעה.
לדעת המומחים בענין צוללות אן שום אפשרות, כי מי שהוא מאלו שנקברוחיים ישארו בחיים מחר בלילה.
"הארץ", שנה עשירית, מס' 2541, 21 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
האסון בצוללת
פרובינסטאון, 20 (ר). „הגיעה כבר השעה האחרונה שלנו; השתמשנו בבקבוק האחרון של חמצן“ – זו היתה הידיעה האחרונה שהושמעה על ידי דפיקות מתוך הצוללת ס-4 שטבעה. מפני סערת הים אין המצילים יכולים להכניס אוכל ואויר דרך הצנורות, משם נשמעים רק דפיקות קלות המוכיחות שהאומללים כמעט שהם גוססים. המצילים הצליחו באמצעות הדפיקות להודע את שמות האנשים. על ידי הראדיו פנו לכל האומה שיתפללו לה' להצלת הנפשות בצוללת, הואיל להשאר בחיים אחרי הערב.
ניו-יורק, (ר). בשעה 11.20 בבוקר נשמעו עוד דפיקות קלות, שאפשר היה עוד להבינן, אבל עד שעה ארבע אחרי הצהרים נשמעו דפיקות קלות בלתי ברורות ומאז השתררה דממה בצוללת. סערת הים אינה נותנת להמשיך את עבודת ההצלה.
"הארץ", שנה עשירית, מס' 2542, 22 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
נשתתקו הטובעים
נויורק, 22 לדצמבר. כבר עברו 70 שעה מעת שטבעה הסירה התת־מימית 4.0. עוד אתמול באחת עשרה קלטו המנגנונים, שהועמדום למדות כל תנועה וכל רחש בסירה הטובעת, את דפיקות הלב האחרונותואת תנועותיהם הרפויות של ששת המלחים החיים עוד בסירה. בשש בערב נדמה שוב לשמוע כעין רחש תנועה בסירה. מאז נשתתק הכל. למלחי אניות העזרה יש הרושם, כאילו עומדים הם על גבי ארון־מתים המשתרע עד אפסים.
"הצפירה", שנה שישים ושש, מס' 292, 23 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
אין תקוה להצלת הצוללת
ניו־יורק, 24. כמעט שאין תקוה להציל את מישהו ממלחי הצוללת ס-4. אניות ההצלה משתדלותעכשיו להציל את הצוללת, אולם אין לקוות למשות אותה מלב הים לפני בוא האביב הבא.
"הארץ", שנה עשירית, מס' 2544, 25 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
בעולם הגדול
[…]
מותם הקשה של אנשי הצוללת ס-4
מחרידה היא הטרגדיה של צוללת המלחמה האמריקנית ס-4, שטבעה בעומק של 25 מטר אצל קייפ־קוד.
עבודת ההצלה נתעכבה על ידי סערה שהתחוללה פתאום ובני האמודאי באו ביחסים עם אנשי הצוללת הטבועה על ידי סימני דפיקות. המלחים האומללים הודיעו שבצוללת נמצאים עשרים איש, וכי פתחו כבר את בקבוק החמצן האחרון שיש להם לנשימה ובקשו לתת להם אויר.
השאלה האחרונה שלהם היתה, „הישנה עוד תקוה להצלה? ובני־האמודאי דפקו וענו להם תשובה מרגיעה.
נסו להכניס ע"י צנור הפצצות של הצוללת אויר ומזון נוזל, אבל לא הצליחו.
הסערה עכבה גם הפעם את עבודות ההצלה, וכל מלחי הצוללת מתו כבר מחוסר אויר לנשימה.
סירה של מצילים נהפכה בשעת ההצלה, אבל כל נוסעיה נצלו מיד.
"דאר היום", שנה עשירית, מס' 74, 29 בדצמבר 1927, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* – * – *
ראו גם: מלחמת ההצלה בלב-ים של התת-מימית הנטבעת – 11 בינואר 1928