האנגלי וילקינס בדרכו הנועזה צפונה
לנסיעתו הקרובה לקוטב הצפוני באניה תחת-מימית
עוד בשנת 1913 פרסם סיר הוברט וילקינס ראשונה תכנית נסיעה לקוטב הצפוני באניה תחת-מימית. הרעיון היה נועז אבל הגיוני. זמן רב חשבו אותו לאוטופיה גרידא, אולם לאט לאט יצא הדבר מכלל דמיון והפך והיה למציאות ממשית. „נאוטילוס“, האניה התחת-מימית של וילקינס, עומדת לעזוב בימים הכי קרובים את חוף ניו-יורק, ומחוז חפצה הוא הקוטב הצפוני.
לקוטב הצפוני כבר הגיעו בדרך היבשה ובאוירון, ועתה ישנה אפשרות לכבוש אותו גם באניה תחת-מימית. אבל מדוע דוקא ב„אנית U“? (כך נקראות בקצרה האניות התחת-מימיות). רבים חושבים כי נסיעה ממין זה היא מסוכנת ביותר ונותנת רק אפשרויות מעטות לעשיית תצפיות מדעיות. אך סיר הוברט וילקינס מלמד זכות על תכניתו במשפטים אלה:
„כאשר מביאים בחשבון את כל הסוגים השונים של אמצעי ההעברה האפשריים למלאכות בעלת היקף כזו שלנו, יש הכרח לדחות את כולם מלבד האניה התת-מימית. המכשירים בלבד אשר אנחנו לוקחים אתנו משקלם 15 טון וצרכי האוכל – 20 טון. הגעו בעצמכם, איך זה היה אפשר להעמיס מטען כבר כזה באוירון או להעבירו על גבי כלבים! ומה שנוגע לאפשרויות החקירות המדעיות, הן כמעט בלתי מוגבלות.
„נאוטילוס“ היא אניה תת-מימית ישנה מהצי האמריקני הצבאי שלמרות חשיבותה הגדולה עמדה לההרס בהתאם להסכם ע"ד הפחתת הזיון. אז הוחלט למסור את האניה במתנה למלאכות של וילקינס. אורך האניה ששים מטרים והיא מנוהלת בעזרת שני מניעים המאפשרים לה מהירות של עשרים וששה קילומטרים לשעה על פני המים וששה עשר קילומטרים מתחת למים. הכמות הגדולה של דלק האצור באניה מאפשרת לה להפליג במרחק של שנים עשר אלף קילומטרים.
נאחזו בכל אמצי הזהירות הנותנים לאניה את האפשרות להנצל מכל סכנה. אין כמובן שום חשש לאותו חלק הנסיעה שיתקיים על פני המים. הדרך מניו-יורק לשפיצברגן הוא איפוא סמוך ובטוח. רק מגרינלנד והלאה נכנסת האניה לתוך אזור מסוכן בשל המצאה אז כמעט בלי הפסק מתחת למים בכדי להמנע מהתנגשות עם הקרח השט. „נאוטילוס“ יכולה לצלול עד שמונים מטרים בעומק, אך חושבים כי לא תצטרך לצלול למטה מעשרה מטרים. שכבת-הקרח בים-הקרח אינה עבה, לפי דעת וילקינס, יותר מאשר 7 מטרים. זולת זאת יש לאניה מכשיר מיוחד אשר בעזרתו תוכל תמיד לקבוע בדיוק נמרץ את עובי שכבת-הקרח מעליה. באזור מסוכן זה תאט האניה בהתקדמותה עד שבעה קילומטרים לשעה ותעמוד זמן-מה אחרי כל 80 קילומטרים. בכל „תחנה“ יעשה נסיון אם כבר אפשר להתרומם על פני המים. אם שכבת-הקרח תהיה דקה, ינסו לשבור אותה בלחץ האניה העולה. אך אם האניה לא תעצור כח לשבור את הקרח ינסרו אותו במכשיר מיוחד לכך. מהאניה יוצאו אז לתוך הפרצה שפופרות שדרכן יוכלו חברי המלאכות לעלות על פני הקרח, לנשום אויר צח ולעשות את עבודותיהם המדעיות.
שאלת אויר צח היא שאלת החיים והמות ל„נאוטילוס“ ולנוסעיה. משום כך מקדיש וילקינס תשומת לב רבה למכונות הנסירה שעליהן הוטל התפקיד לפרוץ את מכסה הקרח. אך יש להביא בחשבון את האפשרות כי גם המכונות לא תעצורנה כח לפרוץ את הקרח. אז נשאר האמצעי האחרון: דינמיט. אם גם התפוצצות הדינמיט לא תפתח את מכסה הקרח, הרי זה גזרת מות על חברי המלאכות של „נאוטילוס“. הם יתמו לגווע מחמת חוסר אויר. אולם אפשרות טרגית כזאת כמעט שאינה באה בחשבון כל עיקר. עד עתה טרם ידועה שכבת קרח שעביה יגיע למעלה משבעה מטרים. אורך מכשירי הנסירה הוא עשרים מטרים. הבה נקוה איפוא כי מכונת-הרדיו – שהודות לכחה הגדול יהיה לה האפשרות לעמוד תמיד בקשרים עם תחנות-הרדיו הכי גדולות – לא תהיה זקוקה לעולם לקרוא את קריאת-העזרה המיואשת: הצילו את נפשותינו!
אניתו של וילקינס תשוט לה איפוא מתחת לקרח לפחות במשך שני חדשים. בכל יום ויום תצוף מחדש הנחיצות לחפש מוצא לאויר צח – התאמצות גדולה, גופנית ונפשית, המצריכה עצבים חזקים. בדרך כלל על חברי המלאכות להיות למודי סבל ומחוסנים, משום שיום יום יעברו עליהם „זעזועים“ חזקים בגלל ההבדל בלחץ האויר והטמפרטורה. במשך שש עשרה השעות שהאניה תמצא מתחת למים ישרור בה חום חזק מאד מחמת היותה נפרדת מחלל האויר וכמו כן בשל פעילות המניעים החשמליים. לעומת זאת יקבלו פתאם חברי המלאכות „מקלחת“ קרח בעלותם למעלה, משום שעל הקרח שוררת כרגיל טמפרטורה של 10–20 מעלות מתחת לאפס. לא קשה איפוא להבין איזו השפעה ענקית תהיה למעבר הפתאומי מעשרים מעלות פלוס לעשרים מעלות מינוס – הפרש של 40 מעלות. השפעת מזה האויר על בריאותם של חברי המלאכות – זהו סימן-השאלה הגדול התלוי ועומד מעל למשלחת של „נאוטילוס“.
ענף החקירה שהמלאכות מטילה על עצמה נחשב בין הענפים הכי חשובים ומענינים בעולם, והאפשרויות של חקירות ותגליות הן כמעט בלתי מוגבלות. בפעם הראשונה תהיה האפשרות להוציא לפועל מדידות מדויקות של עומק הים לחלקיו השונים. כמו כן שואף וילקינס לבקר את נכונות ההשערה כי מקוטב לקוטב עובר על פני כל כדור הארץ מעין „נקבה“ (הנון בחיריק) נבובה. נוסף לכל אלה יש לאניה בצדה החצוני מכשיר-צלום מיוחד. המכשיר הזה יצלם את כל מיני בעלי החיים והצמחים השונים הנמצאים מתחת למים. אחר כן ישמש זה אחד הסרטים הכי מענינים בעולם: צלומים מדויקים מהחיים תחת קרח העד!
בין יתר החקירות שהמלאכות מטילה על עצמה יש לציין את תצפיות מזג האויר. כידוע יש להמחוזות הקטבים השפעה רבה על מזג האויר של כל כדור הארץ, ושם נולדותו מתפתחות רוב תופעות מזג האויר המגיעות אחר כך לארצותינו. וילקינס חושב לסדר במחוזות ההם שורה של תחנות מיטיאורולוגיות אוטומטיות שתודיענה לנו בודאות גמורה ע"ד כל שנוי העומד לבוא במזג האויר.
כל העולם מחכה בכליון עינים לידיעות הראשונות ש„נאוטילוס“ תשלח מתחת למים. כביר ומלא הוד הוא המפעל הזה כיאות לשנות המאה העשרים.
"דאר היום", שנה שלש עשרה, מס' 184, 15 במאי 1931, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 
