מוקדם ומאוחר בתיקוני הנמל ביפו
מה מוקדם ומה מאוחר בתיקוני נמל יפו לפי דעת אנשי־מעשה במקום – שאל סגן נציב המחוז במסבת מעונינים בנמל שנתקיימה בימים אלה.
המוזמנים – שני אנגלים, באי כוח חברת האכספורט לתפוחי זהב ויט ובנו וחברת האניות אלרמן ומוס; שלשה יהודים: ה' ש. טולקובסקי ממרכז סחר תפוחי הזהב היהודים וה' ל. גליקמן, סגן נשיא לשכת המסחר יפו והמחוז. מ"מ ראש עירית ת"א שהוזמן אף הוא לא בא מסבת מחלה. הערבים – ראש עירית יפו, ראש לשכת המסחר הערבית ביפו וה' תאדרוס, מסוחרי תפוחי הזהב.
מ־100,000 הלא"י שהקציבה הממשלה לשיפור נמל יפו הוצאו כבר כ־55,000 לא"י ועתה על הממשלה להחליט על מה להוציא את שאר הכסף. שתי מערכות־עבודה נתכנו ע"י המומחים. הצעה א' אומרת: 1) להרחיב עוד חלק מהדרך אל הנמל שמאחורי החולים הצרפתי. דבר זה יעלה ב־2000 – 3000 לא"י. 2) להרחיב את דרך הנמל המובילה מככר בית הממשלה בחלק הצר שבו, ב־6 או ב־8.5 מטר, יחד עם הפקעת הבנינים תעלה ההרחבה ב־20,000 לא"י; 3) להרחיב את רציף הנמל ליד מחסני יעקבסון ולבנות שם גשר ביטון קטן, תקון שיעלה ב־900 לא"י בקרוב; 4) לבנות קומה שניה על גבי בית המכס החדש ב־6500 לא"י; 5) לבנות לנסיון קיר משבר גלים קטן בין סלעי הים ב־500 לא"י, בס"ה תעלה מערכת תיקונים זו ב־30,600 לא"י.
הצעת מערכת התיקונים השניה אומרת: 1) להרחיב את רציף הנמל ע"י סתימת רצועת ים ממחסני יעקבסון עד בית המכס הישן ב־22,600 לא"י יחד עם הפקעת הבנינים; 2) להתקין מנופי פריקה וטעינה הדרושים – 5000 לא"י; 3) לבנות קיר משבר גלים בקצה שורת הסלעים – 30,000 לא"י; בנין אולם לנוסעים – 6300 לא"י. ההצעה השניה כוללת מלבד אלה גם קביעת מכשירי כיבוי אש והספקת מים מתוקים.
כל המוזמנים הסכימו כי ראשונים במעלה הם התיקונים הבאים: 1) הרחבת הרציף ע"י סתימת רצועת הים ממחסני יעקבסון עד בית המכס, 2) קביעת מנופי פריקה וטעינה, ג) בנין קיר משבר גלים. תיקונים אלה יעלו ב־57000 לא"י.
לשכת המסחר יפו והמחוז הוסיפה אח"כ, כי לדעתה צורך ראשון הוא גם לקשור את ת"א עם הנמל ע"י כביש על שפת הים.
"דבר", מס' 1469, 27 במרץ 1930, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 