אגרת מבירות
(מאת סופרנו המיוחד)
מסע נצחון שני לבית"ר בסוריה ובלבנון – קבלות פנים לבביות למלחי בית"ר –
אחרי מסע הנצחון של קבוצת הבית"רים באפנים לסוריה והלבנון לפני ימים מספר, שעשה רושם חזק על היהדות המקומית בכלל והנוער שלה בפרט, באה קבוצת בית"רי-הים והפתיעה ממש – לא רק את היהדות הבירותית אלא גם את התושבים הלא-יהודים – באומץ לבם ובגבורתם, בעברם דרך מסוכנת וארוכה מתל-אביב עד בירות בסירה קטנה. הקצין הראשי של נמל בירות אמר לכותב הטורים הללו, שהוא לא היה מנסה אפילו לעבור מרחק קטן בסירה קטנטנה כזו…
ביום ו' ב-6 בערב, כשחוף בירות היה מלא קהל רב של מטיילים, נכנסה לנמל סירת מפרש לבנה, כשעל התורן שלה מתנופף דגל תכול-לבן. זו היתה סירת בית"ר, שנשאה בקרבה את שבעת הגבורים, שחצו את ים תל־אביב–בירות בפחות מיומים וחצי. אכן, זו היתה נסיעת-ספורט עזה ונועזה.
חלק מהקהל שידע בעוד מועד ע"ד יציאת מלחי בית"ר, הריע לכבודם מהחוף בהנפת כובעים וקריאות „הידד!“.
בנמל התקבלו הבית"רים בחביבות רבה ונפגשו ביחס של כבוד והערצה ע"י קציני הנמל, שהשתוממו מאד לראותם כה צעירים ואמיצים. יחס נפשי מיוחד במינו הראה לבית"רים קצין הנמל היהודי, מר בסל שדבר אתם עברית ועשה להם את כל ההנחות הדרושות.
בליל שבת סעדו הבית"רים על שלחנו של מר גירו־גריצ'בסקי, מי שהיה סגן מושל ירושלים, שהתיחס אליהם בחביבות גדולה במשך כל זמן שהותם בבירות.
בשבת בבוקר הוזמנו הבית"רים להתפלל בבית הכנסת הגדול "מגן אברהם", במקום שחולק להם כבוד גדול ע"י המון המתפללים ונכבדי העדה, שלא רצו להאמין, ש"ילדים" אלו באה בסירה קטנטנה מת"א לבירות. אחדים מהם נתכבדו ב"עליות לתורה".
במשך כל יום השבת בקרו המון יהודים מהגיטו הבירותי ובעיקר מבין הנוער בסירת בית"ר.
במשך היום בקרו הבית"רים במוסדות שונים ובמכללה האמריקאית בלוית ה' א. תורג'מן. בכל מקום הם נתקבלו באהדה רבה.
במוצ"ש נערך נשף לכבוד האורחים ע"י ההתאחדות העולמית של צעירים עברים. האולם הגדול של מועדון ההסתדרות הנ"ל היה מלא צעירים וצעירות, שבאו לראות את בית"רי תל־אביב האמיצים.
הא' ז'אק קידם בשם הועד של ה.ע.צ.ע. את פני האורחים בברכה והביע את שמחתו לראות את הנוער הארצי־ישראלי, הבריא והשזוף משמש־המולדת, העומד בנסיונות ספורטיביים, המפארים את כבוד עמנו בקרב הגויים.
מר א. תורג'מן, הודה בשם האורחים על קבלת־הפנים החביבה, ובקש מחברי ההסתדרות הנ"ל בפרט, ומהנוער העברי בביירות בכלל, ששקטו על שמריהם עד כה באין כל פעולה לאומית מצדם – להתעורר מתרדמתם הארוכה, ולהושיט את ידם לבנין המולדת הקמה לתחיה. הגיעה השעה – סים הנואם את דבריו – שהנוער העברי בסוריה בכלל ובבירות בפרט, ימלא אף הוא את חובתו כלפי עמו וארצו.
נשף קבלת הפנים נמשך עד שעה מאוחרת בלילה, ולאחר שירת התקוה נפרדו האורחים מחברי ה.ע.צ.ע. מתוך התרוממות רוח גדולה.
ביום א' בבוקר הם נסעו להרי הלבנון במכוניתו הפרטית של מר קרישבסקי שהועמדה לרשות הבית"רים, אחה"צ, יצאו האורחים בלוית הצופים העברים לטיול בסביבות העיר, ובילו עד ערוב־היום במשחקים ושירים עברים.
ביום א' אחה"צ בקרו מלחי־בית"ר באנית המלחמה הצרפתית העוגנת בתמידות בנמל בירות. קציני האניה ומלחיה קבלום בסבר פנים יפות, והראו להם את כל חלקי ומכשירי האניה: מלחי בית"ר הראו הבנה רבה בהסברות השונות שניתנו להם ע"י קצין האניה. לבסוף הם הצטלמו כמה פעמים עם קציני ומלחי האניה ונפרדו בחביבות רבה.
אחד ממפקדי האניה, שהתענין מאד בהתפתחות תנועת הנוער העברי בארץ, שמח מאד לשמוע מהחתום מטה, ש„ברית תרומפלדור“ מחנכת נוער יבשתי וימי ברוח ספורטאית ובאחד הימים הוא ימלא תפקיד חשוב בחיי האומה. המפקד בקשנו למסור בשמו ברכה חמה לחברי בית"ר בארץ.
למחרת ביום ב' בשעה 10 בבוקר, הפליגו הבית"רים בחזרה לתל אביב כשמספר רב של אנשים עמד על החוף ונפנף להם בכובעים.
בירות א. אריאלי
"העם – עתון לאומי", מס' 45, 18 במאי 1931, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 