מהועד הפועל
[…]
בקרב הפועלים הערבים בחיפה
מלבד הקלוּב המשותף וסניף הסתדרות פועלי־הרכבת, קיימות כיום בחיפה, עוד שתי אגודות מאורגנות, המהוות חטיבות של ברית פועלי א"י ומנהלות את פעולתן בהדרכת מועצת פועלי חיפה, והן: אגודת הים ואגודת פועלי האפיה.
אגודת פועלי הים
האגודה מורכבת משתי חטיבות: עברית וערבית. החטיבה העברית מונה למעלה מ־55 חברים: ספנים בנמל החדש, ספנים בנמל הישן וסבלים בנמל הישן. החטיבה הערבית מונה כ-80 חברים, סטיבדורים, 3 נבחרי החטיבה העברית, 3 נבחרי החטיבה הערבית. מזכיר האגודה הנהו הח' אליהו אגסי, שהוזמן ע"י המועצה לשם הנהלת הפעולה בקרב הפועלים הערבים.
האגודה ממשיכה את פעולתה הארגונית ושבוע־שבוע נכנסים חברים ערבים חדשים העובדים במקצועות הים. 95 אחוזים מפועלי הים היהודים מאורגנים בחטיבה העברית, בחטיבה הערבית 60 אחוז מפועלי הים הקבועים.
תכנית הפעולה הקרובה של האגודה היא: א) סידור קורסים ללמוד השפה הערבית ליהודים וערבים (רוב הערבים אינם יודעים קרוא וכתוב ערבית), ושפה עברית לערבים (חלק גדול מהם רוצה ללמוד עברית). ב) סדור הרצאות מקצועיות על עבודת הים, בעזרת חברנו זאב הים, המקווה למשוך לעבודה זו גם אחדים מהמהנדסים האנגלים בנמל. ג) שיפור תנאי העבודה של הפועלים הערבים. הפעולה הזו מחייבת זהירות רבה מפאת התנאים האובייקטיביים הקשים.
כ-20 חברי האגודה ערבית נעזרו ע"י הלואות קטנות, מקרן ההלואות שליד קופת מלוה וחסכון. לעומת הרבית האגדית שמשלמים הפועלים הערבים (100 מיל רבית חדשית בעד כל לירה) – יש בפעולת הקרן משום עזרה חשובה לחברים.
כל חברי החטיבה הערבית באגודת פועלי הים הם מוסלמים.
אסיפה משותפת לפועלי הים
לאסיפה המשותפת של פועלי הים, שהתקיימה ב־29 באבגוסט, באולם מועצת פועלי חיפה, באו כמה עשרות פועלים יהודים וערבים. חלק היו עסוקים בפריקת שתי אניות שהגיעו לחוף בשעה בלתי צפויה והודיעו על אי יכלתם לבוא לפגישה. דנו יחד בשאלות הארגון המשותפות, מתוך שאיפה להתקרבות, להבנה ולעזרה הדדית.
את האסיפה פתח החבר אבא חושי, בציינו את השמחה הכללית המורגשת בין הנאספים באסיפה זו, הראשונה במינה. הוא ציין את הקושי המיוחד של עבודות הים בחיפה ובארץ בכלל – שעות עבודה בלתי מוגבלות, שכר זעום, יחס גרוע והפקרות רבה. צעד ראשון לקראת הטבת תנאי העבודה – ארגון הפועלים. ההסתדרות נתנה תמיכה נאמנה ומלאה לצעד זה, וכן תוסיף.
עוד הארגון בשלביו הראשונים – וכבר קמו לו שוטנים ומשטינים רבים, המשתמשים בכל אמצעי־רכילות וסכסכנות, על מנת להרסו. הארגון יוכל להתגבר על כל מקטרגיו במדה שיצליח לקשר אליו את החברים ע"י הסברה וחנוך ולהכשירם לקראת תפקידם החשוב בהתפתחות העיר והארץ בכלל. הארגון עתיד לעמוד בפני נסיון קשה עם גמר בנין הנמל – כמאה פועלים, חציים יהודים וחציים ערבים בערך, יפוטרו אז מהעבודה. כדי לקדם את פני הרעה הזו יש צורך בתכנית־פעולה מגוונת, חנוכית־ארגונית.
פעולות הארגון העיקריות תתרכזנה בקלוב הערבי, העומד להפתח בקרוב. גם הפגישות הבאות תתקיימנה שם.
א. חושי תרגם את דבריו לערבית, והם נשמעו בקשב ובענין.
אחד החברים היהודים פנה בדבריו אל הח"ח הערבים וציין, שרוב הספנים המאורגנים הם עד-עתה מבין פועלי הנמל הישן, ומהנמל החדש מעטים הספנים הערבים המאורגנים. הזכיר את הקושי שהיהודים נפגשים בו בנסותם לגשת אל הערבים חבריהם לעבודה – והוא חוסר שפה משותפת ביניהם.
קצרות ונמרצות דיבר חבר הועד הערבי, ודבריו היו מכוּונים אל הפועלים הערבים: בני אדם בעלי פגיות (ג' חרוקה) פרטיות מזהירים אותנו מפני הסכנה הצפויה לנו משד הציונות הנורא, על כן אשתמש בדברי במלה „ציונים“ במקום „יהודים“, למען תתרגלו לצלצול המלה הזו, ותווכחו, כי אין שום סכנה צפויה אליכם מצד המכונים בה. ובכן, נכנסנו להסתדרות הפועלים הציונים, והתארגנו בארגון משותף עם הפועלים הציונים, נכנסנו לקופת חולים, לקופת מלוה וחסכון, ושאר מוסדות ההסתדרות הציונית, ואנו גם עתידים לייסד קרנות שביתה, בטלה, ועזרה לחולים, בכדי שבמקרים כאלה לא ימחצונו מלוי ברבית, כמו שהיה עד עכשיו. תנאי עבודתנו הקשים, עול נותני עבודתנו המנצלים, מעיקים עלינו בכל כובד משאם ומשפילים אותנו עד עפר, רק הודות לארגוננו עם אחינו הפועלים הציונים נוכל לפרוק את העול מעל צוארנו. אלה מחברינו שנעזרו כבר ע"י קופת חולים, קופת מלוה חסכון, או ע"י איזה מוסד אחד של ההסתדרות, יודעים להעריך יפה את פעולת ההסתדרות הזו למענם, ובודאי סיפרו לכם על היחס הטוב אשר הם נפגשים בו מצד החברים הציונים.
דבריו אלה כמו כן דברי החברים היהודים תורגמו מיד לערבית או לעברית ע"י הח' אגסי.
אחד היהודים העובדים בנמל הישן אמר, כי בחורף שעבר נאלצו לעבוד 18 שעות ויותר ביום. יש בטחון שהחורף תגדל העבודה בנמל פי שנים, וצפויים לנו קשיים רבים. הציע לקבל החלטה לפנות לועה"פ בבקשה לאפשר הוצאות דו־שבועון בערבית לשם הסברה והדיפת ההתקפות הנערכות נגדנו יום־יום מצד העתונות הערבית.
באסיפה הובלט הצורך לטפל בארגון האגודה ולהעמידה על בסיס איתן. הובע גם הרצון לכינוס לאסיפות תכופות יותר. הועד, שחבריו נבחרו ע"י שתי החטיבות הלאומיות, שלשה־שלשה מכל חטיבה, ואושר באסיפה זו, ששימשה אסיפה כללית של האגודה המשותפת.
"דבר", שנה שמינית, מס' 2219, 7 בספטמבר 1932, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 