פלפלאות
„זבולון“
ובדברי בשבים הקדמונים גם המחודשים, חושבני לטוב להעלות על נס כאן את אותה הפינה, בתערוכה, שבה הבליטו מסדרי בית הספר הימי שלנו – הראשון בקורות עמנו מאז החרבן – את תוצאות פעולותיהם לתחית הים העברי בשתי השנים האחרונות. מה שהיה רק חלום, רק חזיון לעתונאי נועז לפני כעשרים שנה רק, הפך ויהי בפתאומיות מפליאה לתנועה חיה ומרנינה, שלא יבושו בכמותה תנועות כבירות ממנה בימים גם בכספים אף בקרב עמים יותר עשירים ויותר מנוסים מעמנו אנו. לא הייתי בארץ בשעת פתיחת הבנין הימי על שפת ים תל-אביב, אך במחלקת הביתן אשר ל„זבולון“ הופיעו לפני עיני המורחבות עובדות וסגולות שלא שערתין גם במיטב חלומותי. אכן, עוד רחוקה הדרך ועוד מרובים המכשולים, ביחוד קטנה עדין התענינות הקהל – אף אותו של תל-אביב „השוכן לחוף ימים“ לכל המתחבר בים ובנושאיו, וצריך להתפלא על המרץ וההתמדה אשר נתגלו מצד זה במנהלי התנועה הימית העברית. להם ולא לאחרים, חיבים אנו היום את ישותנו הימית – ישות דלה אמנם, זעירה למאד, אך ישות ימית תכולה ומבטיחה בכל זאת.
הנה בשרונו יהודי מצרים, כי שולחים הם אלינו מפרשית גדולה אשר תיהפך לספינת-מלמדה ליממינו הצעירים – להיותם לומדים בה את מלאכת החובלות, המלחות והדיוג גם יחד. ותבורך נא מצרים הציונית על כך באלפי ברכות ימיות עבריות.
היעמד רק עמנו מנגד?
האם לא הגיעה השעה לדרישת הכותב את הדברים האלה עוד לפני ארבע שנים – הדרישת ליצירת אגודת-ים עבריה, Ligue Navale בכל משמעות המלה.
לא אגודה ימית מלחמתית.
ולא ספינות שריון ופצצות בעקבותיה.
לא לשם כך בונים אנו את ציונו של ישעיהו הנביא.
בלתי-אם אגודה ימית שלומית, כאותה של בלגיה, למשל, או של שויציה וצ'כוסלובקיה אפילו, עם נהרותיהן להן כשערים פתוחים לקראת מרחבי הימים.
אגודה, שתאסף אל תחת דגלה שוקלי־ים לאלפים ולרבבות.
שקל לכל בית-אב ופרוטה לילד.
וחזר אז ים-תיכוננו זה לימי דן, אשר וזבולון עם „ירכתם על צדון“.
איתמר בן-אב"י
"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 198, 6 במאי 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 