דאר, מה מיום?
חג הים לפולניה!
מוזר הדבר, כי דוקא בשבוע שימאינו העברים ערכו את יום-סרטם הראשון בתל-אביב הימית – חגגו הפולנים בנמלם האחד – גדיניה – את מה שהם קוראים לה בגאוה גדולה כל-כך – חג הים לפולניה. (את פרטי החגיגה מוסרים אנו בגליון זה).
זהו, כמדומנו, חג ימי המיוחד במינו, ולחינם נבקש דומה לו במדינות אחרות. רק בונציה, לפנים, כשעיר זאת היתה בירתה של מדינה ימית אדירה, חגגו הונציאנים שנה-שנה את מה שקראו לה הם „חתונת ונציה עם ימה“, והדוז' עצמו, נשיא הקהליה הימית הזאת, היה מפליג בספינת-הדר מקושטה בדגלים ומפורחה בפרחים, כשכל שרי המדינה ושרותיה גם רבבות מהמון העם, מלוים אותם עד למרחק ידוע, שבו היה הדוז' זורק את טבעתו לתוך הגלים ומברך בחגיגיות רבה את ברכת „הרי אתה מקודש“.
את מנהגה זה של ונציה מחדשים היום הפולנים בארצם המשוחררה. הדבר מובן מאליו: פולניה, שזכתה לקרא דרור לעצמה לאחר רק מעט יותר ממאה שנות גלות, הרגישה את עצמה מקופחת בענין הים. בימי זהרה הגדול היו אניות פולניות חוצות לא רק את הים הבלטי, שחלק גדול משפתו היתה שייכת לה, אלא גם ימים אחרים. כשהחליטה מועצת ורסליה להחזיר לה חלקים ידועים מאוסטריה ומגרמניה היתה השאלה היותר קוצית זו שהתיחסה אל הים, ולאחר דיונים ממושכים הוסכם לקרע מעל גרמניה את דנציג, שהוכרזה מדינה עצמאית קטנה ונמל חפשי לפולניה, ויחד-עם-כך הוסיפו לה לפולניה המחודשה רצועה ימית בת ארבעים קילומתר (כמתל-אביב עד לנתניה) להיותה משמשת לפולנים סמל לחזרתם הימה.
הכל יודעים, כמה סובלת פולניה מקנטורי דנציג, אשר נשארה גרמניה בנפשה, ומתוך כך נוצרה בורשה, עוד מראשית ימי החרות, אגודה ימית, שמטרתה היתה להשתחרר כמה שאפשר הדבר משררת דנציג. לאחר תעמולה רבה החליטה הממשלה הפולנית לבנות לעצמה נמל מיוחד – את גדיניה – ובעזרת כספים צרפתים מרובים התפתח נמל זה עד כדי היותו מתחרה אמתי לדנציג והעם הפולני התרגל לראות בה את ההתחלה לגאולתה הימית.
התחלה ולא סוף.
זהו מובנו של חג הים בגדיניה לפני כמה ימים, ולואי שנלמד מהם, מהפולנים, דבר אחד לפחות: לסגל לעצמנו נפשיות ימית.
גם אנחנו הורחקנו משפת תיכוננו ולא רק מאה שנים, אלא מאות, אלפי שנים כמעט.
צריך שיום-סרטנו ייהפך ליום חג לנו.
צריך שמדי שנה בשנה נחוג גם אנו ביום קבוע מראש את חג-הים העברי.
היבין זאת עמנו היבשתי עדיין כל-כך?
א. ב.
"דאר היום", שנה י"ד, מס' 280, 11 באוגוסט 1932, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.