כינוס „הפועל“ חיפה
עם החלק הימי אתמול אחה"צ הגיע הכינוס לשיאו. תחרויות הגמר בשחיה, בשיט ובכדור ים ובעיקר הורדת הסירה על שמו של חיים ארלוזורוב היה מחזה נהדר. חיפה באלפיה באה אל הים. חלק ממפרץ חיפה נתחם על ידי סירות משא גדולות ששימשו מקום ישיבה לאלפי חברי „הפועל“ והנוער ואלפים רבים מפועלים ולא פועלים הקבילו להם מקום מושב על משבר הגלים הגדול. האגם שנתהוה בין משבר הגלים והסירות שימש לתחרויות הימיות ולמקום הטכס לחנוכת הספינה ע"ש ח. ארלוזורוב. התחרויות התחילו במועד הקבוע, בתחרויות של שיט, קבוצות חברות חמש־חמש על כל סירה במרחק 500 מטר, נטלה מקום ראשון תל־אביב ושני חיפה. בשיט של חברים במרחק של 1000 מטר מקום א' חיפה. נוער בשיט מקום א' וב' – תל אביב, ג' – חיפה. בשחיה חיפה מקום ראשון 140 נקודות, ת"א מקום שני 84 נקודות, נשר מקום שלישי. במשחק כדור מים בין „הפועל“ ומלחי הצוללות העוגנות בים חיפה 2:4 לטובת הצוללות.
לפנות ערב בישרה תקיעת חצוצרה את התחלת טקס חנוכת הספינה ע"ש ח. ארלוזורוב. זוהי ספינת מפרשים עם מוטור, שתשמש להובלת משאות קטנים ולספורט. הספינה נרכשה ע"י קבוצת חברי „הפועל“ בחיפה בעזרת מר יחיאל וייצמן.
משנראתה הספינה המונהגת ע"י קבוצת אנשי „הפועל“, פגשה אותה התזמורת במנגינת מארש ובמחיאות כפים מכל העברים. חרטום הספינה היה עטוף סרט שחור. צבי שרפשטין, ב"כ האגודה הימית בחיפה הזמין את ב"כ הוה"פ של ההסתדרות, את חבר מרכז „הפועל“, באי כוח מוסדות הפועלים בחיפה, באי כוח „דבר“ ואחרים לעלות על הספינה. בעלות המוזמנים על הספינה הכריז הח' שרפשטין, כי הספינה נמסרת למרכז „הפועל“ במטרה לתת לחברים אפשרות לא רק לעסוק בספורט ימי, אלא גם להתאמן בהפלגות ארוכות. תשמש ספינה זו סימן קטן לרצון הגדול לכבוש את הים. הוא מזמין את יחיאל וייצמן ומניה שוחט להסיר את הסרטים השחורים מעל חרטום הספינה. לעיני הקהל נגלה שם הספינה: חיים ארלוזורוב. מעל הספינה התנוססו מלבד הרבה דגלים קטנים שלשה דגלים גדולים: תכלת לבן, אדום־שחור וה„יוניון ג'ק“ הא"י. ד. הוז פוקד „דום!“ לזכר החבר המנוח והתזמורת מנגנת את ה„אינטרנציונל“ ו„תחזקנה“. ד. הוז אומר: בשם מרכז „הפועל“ הריני מוסר את הספינה הזאת לפיקוחו של האיגוד הימי של „הפועל“ בחיפה. ספינה זו נקראת על שמו של חיים ארלוזורוב, מיטב בנינו שהלך מאתנו בלא עת. הוא היה לא רק אחד הטובים, אלא גם אחד מבעלי הדמיון והחלום הנועזים שבינינו. מובטחני, כי יימצאו בנו הכוחות להגשים את החלומות והשאיפות של חברנו המנוח. אני מקוה, שספינה זו בכל אשר תפליג, תביא במפרשיה את רוח הנאמנות, המסירות והעוז ששומה עלינו לחצוב מלבותינו, כדי להביא אותנו לחוף מבטחים של שחרור וגאולה.
אח"כ מוסר הח' שרפשטין את הספינה לקבוצת החברים שיעבדו בה תחת פיקוחו של הח' אייזיק. הספינה מרימה את מפרשיה ויוצאת אל הנמל במקום חנייתה. הקהל יורד ממשבר הגלים והכינוס מסתדר לשורותיו ופלוגותיו באיזור המיובש שליש משבר הגלים. בטורים הערוכים עומדים 1670 איש חברי „הפועל“ והנוער העובד ואלפי אנשים מסביבם. בראש התהלוכה – ב"כ הוה"פ, מרכז „הפועל“ ומוסדות הפועלים בעיר והתזמורת. התהלוכה עוברת את כל הדרך מהאיזור המיובש שמאחורי תחנת הכרמל, דרך המושבה הגרמנית, רחוב יפו, המרכז המסחרי החדש והרחובות הערביים הצדדיים, רחוב בתי המשפט, רחוב ביה"ס, ירושלים, הרצל והחלוץ בהדר הכרמל. כל הדרך מלוים את התהלוכה אלפי אנשים יהודים וערבים. לפי בקשת המשטרה היו הדגלים מקופלים והתהלוכה התנהלה לקצב תוף וחליל. בהגיעה לשטח הדר הכרמל הונפו הדגלים, הודלקו הלפידים, התזמורת החלה לנגן והתהלוכה עברה תוך רבבות אנשים יהודים וערבים שעמדו וחיכו לכל אורך הרחובות, הגזוזטראות, החלונות והגגות. הקהל קיבל את התהלוכה בתרועות ומחיאות כפים. נשמעו קריאות ידידות: האח, האח, מכל צד. בעבור התהלוכה ליד קלוב „הפועל המזרחי“ ופועלי הרכבת נתקבלה ברעם של מחיאות כפים. ליד בית ההסתדרות נצטופף קהל עצום. כאן נשארה התהלוכה עומדת לפני הבית המואר באורות רבים וצבעוניים. הסניפים מסתדרים על דגליהם והח' ד. הוז נועל את הכינוס בשם הוה"פ של ההסתדרות:
לסיום הכינוס הנני מביא את תודת מרכז „הפועל“ לסניף חיפה ולמועצת פ.ח. ולכל אלה שעזרו להפוך את היום הזה ליום שמחה וליום בשורה לאלפים בגולה. אנו מעלים בראש שמחתנו את זכר חיים ארלוזורוב המנוח, היקר שהיתה לנו היום הזדמנות לגלות את אהבתנו אליו בזה שחרתנו את שמו על הספינה. לפני הסיום עלי למסור לכם את ברכת הוה"פ של ההסתדרות הרואה בתנועת הנוער ובנכונות שלכם לפעולה את התקוה שבכוחה נלך ובכוח נוליך את ההמונים. ברכה מיוחדת עמדי אליכם מאת חבר ד. בן גוריון (מחיאות כפים סוערות), חבר הוה"פ של ההסתדרות וחבר הסוכנות ששב אלינו עתה מחו"ל.
הסניפים מסתדרים ועוזבים את המגרש.
ראויים לשבח על הסדר והיחס הטוב משטרת חיפה וביחוד הקצינים מר מילר ומר בלומשטין, שעזרו בהרבה להחזקת הסדר. מר מילר מצדו הביע את תודתו למפקדי „הפועל“ אשר ידעו לשמור על הסדר והמשמעת בכל ימי הכינוס.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2550, 8 באוקטובר 1933, עמ' 1, 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.