לתולדות נמלה החדש של חיפה
(רשמית)
התפתחות חיפה.
העיר חיפה משתרעת לרגלי הר הכרמל על חופו הדרומי של מפרץ עכו שהוא המפרץ המוגן היחידי לכל אורך חוף פלשתינה (א"י). בחיפה נמצאים משרדי מושל מחוז הצפון, מחלקת המכס והרכבות. פסי רכבת רחבים נמשכים דרומה עד מצרים עם פסים צדדיים לירושלים וליפו שהיתה עד כה עיר החוף הראשית. במזרח מחברת מסלת הברזל החג'אזית (הרחב בין הפסים 1.05) את חיפה עם סוריה ועבר הירדן. ישנם גם כבישים טובים המחברים את חיפה עם סוריה וירושלים.
העיר התפתחה במהירות במשך עשר השנים האחרונות; מספר התושבים גדל מ־24.000 ב־1922 ל־50.000 כיום. נוסדו כמה בתי חרושת שהחשובים שבהם הם בית חרושת למלט, לסבון, הטחנות לקמח, ובית החרושת לסיגריות. שטח מיוחד הוקצה לאצירת כמויות גדולות של אימפורטים של נפט המועברים לשם על ידי אניה מיוחדת דרך צנורות מתחת למים ונעשים סדורים להסקת אניות בשמן הסקה. בעתיד תתפרסם חיפה בתור עיר של אקספורט הנפט שנבחרה כאחת התחנות האחרונות של צנורות הנפט העיראקי.
ההחלטה לבנות נמל.
במשך 15 השנים האחרונות הוכנו תכניות שונות לבנין נמל בחיפה ועוד ב־1920 הוצאו לפועל כמה עבודות קדוח לנסיון.
בשנת 1922 הוזמן פרדיק פלמר, השותף הראשי של חברת המהנדסים היועצים רנדל, פלמר וטריטון על ידי סוכני הכתר למושבות בשם ממשלת פלשתינה (א"י) לבקר את הארץ ולערך דו"ח על התפתחות נמלי פלשתינה (א"י) בעתיד. לאחר חקירה ודרישה מדוקדקות הציעה פלמר את חיפה בתור המקום המתאים ביותר לבנין נמל.
ב־1926 הושג מלוה בהרשאת בית המחוקקים הבריטי בתוקף החק להלואות דרום אפריקה (1928) הכולל בין השאר הוראות בדבר בנין נמל בחיפה שהוצאותיו נערכו אחר כך ב־1.250.000 לא"י. בשנת 1927 נתקבל הדו"ח של סיר פרדריק פלמר ובאוקטובר 1928 הוכנו כבר התכנית והמדידות המוקדמות.
קצור פרשת הבניה.
בפברואר 1929 הוחלט שבנין הנמל יוצא לפועל באמצעות מחלקה ממשלתית בפקוחם של ה"ה רנדל, פלמר וטריטון כמהנדסים יועצים. באפריל של אותה שנה נוסדה מחלקת עבודות נמל חיפה, נתמנה מהנדס ראשי והוחלו העבודות המוקדמות. צריך היה להשיג מספר גדול של מכונות להוצאת עבודה גדולה כזאת אל הפועל; בינתיים נפתחו מחצבות קרוב לעטלית, 17 ק"מ לדרומה של חיפה, משם העבירו לנמל ברכבות פלשתינה (א"י). העבודות המוקדמות נסתיימו ובנין חומת המים הראשית הוחל באוקטובר 1929.
בדצמבר 1932 התקדמה העבודה במדה כזאת שאפשר היה כבר בעונת 33–1932 להרשות הטענת משלוח תפוחי זהב מעל לרציף הפירות. למעלה ממיליון תיבות תפוחי זהב נשלחו מהנמל החדש במשך העונה הזאת בשעה שכל האקספורט מהארץ עלה למקסימום של 4 מליון תיבות. בראשון באוגוסט 1933 הועבר חציו המזרחי של שטח הנמל למחלקת המכס וכך הועמד נמל חיפה לשמוש מאותו יום. באוגוסט 1933 עגנה בהצלחה האניה הראשונה לאורך הרציף ונוסעיו וסחורות הורדו לחוף בפעם הראשונה ישר לרציף. כיום מוכרחות כל האניות המבקרות את חיפה (חוץ ממספר יוצאות מן הכלל בלתי חשובות) להכנס לנמל חיפה וכמות גדולה של סחורות כבר הורדה על הרציף החדש. חצי השטח המערבי של הנמל יגמר ויועבר לשמוש באוקטובר 1933 וטכס הפתיחה הרשמית יתקיים בסוף חודש זה.
תאור כללי של הנמל החדש.
חומר מפורט על הנמל ניתן בהוספה לרשימה זו; מענין בכל זאת לתת תאור כללי. נמל חיפה מוגן על ידי חומת המים הראשית וחומת המגן הנמשכות מהחוף בגובה של 11.5 מ' מעל פני המים ומקיפות שטח אדמה של 36 הקטרים או 387 אקרים. שטח אדמה של 36 הקטרים יובש ו־16 הקטרים ממנו גודרו ומהוים את שטח הנמל גופא; זה כולל את הרציף באורך של 400 מטרים עם מים בעומק של 9.4 מטרים ורציף הסירות באורך של 265 מטרים; מאחורי הרציף נמצאים שני בניני טרנזיט ומגרש שלישי לכשידרש; שטחים מיוחדים הוקצו לאצירת ברזל, עצים וסחורות אחרות שאינן מתקלקלות וכל השטח הנהו מסודר באופן יוצא מן הכלל עם דרכים ופסי ברזל. ארבע ספינות בינוניות או שלש ספינות משא גדולות יכולות לעגן לאורך רציף המים העמוקים.
עשרים ותשע קורות כבדות לקשירת אניות לאורך חומת המים הראשית מאפשרות ל־24 ספינות לעגן באחוריהן לחומה. אניות תעגונה כאן או כדי להוריד את מטענן לתוך סירות פורקות, או, בתקופה של עבודה מרובה, לחכות בתור כדי לעגן על יד הרציף.
ס"ה של שטח המים שייובש מעתה עולה ל־62 וחצי הקטרים, מהם 37 ייובשו לעמק של 11.3 מטרים (37 רגל) והשאר לעומק של 9.4 מטרים (31 רגל), וכך תוכלנה האניות הגדולות ביותר מאלו הנוסעות בים התיכון להכנס ולהשתמש בנמל החדש, ובאמת כבר עגנה בתוכו אניה של 33.000 טון.
חומר מפורט על נמל חיפה.
1. חומת המים:
א. אורך חומת המים הראשית 2.210 מטר – 7250 רגל.
ב. אורך חומת המחסה – 765 מטר, – 2520 רגל.
2. אורות להדרכת האניות:
א. אור ירוק בקצה חומת המים הראשית, הנראה במזג אויר רגיל ממרחק 4 מיל.
ב. אור אדום בקצה חומת המחסה הנראה במזג אויר רגיל במרחק 6 מיל.
הערה:
האורך והרחב הגיאוגרפי של שני האורות ביחד עם פרטים על הנצנוצים והגבה שמעל פני הים נמסרו בהודעה מודפסת לרבי חובלים שנתפרסמה 23 באוקטובר ע"י administration Generale des Phares בתאריך 18 ביולי 1933. [השיבוש במקור]
3. שטחי המים והיבשה:
א. השטח הכללי הנמצא בין שתי חומות המים, בתוך זה שטח המים והשטח המיובש וכמו כן התעלה שפונתה מעבר לקצה חומת המחסה – 1.567.300 מ"ר שהם 387.3 אקרים.
כל השטח הזה מורכב מהשטחים דלקמן:
ב. השטח המיובש הראשי מחוץ לאזור המכס 201300 מ"ר – 49.7 אקרים.
ג. השטח המיובש הראשי בתוך אזור המכס 160.500 מ"ר – 39.7 אקרים.
ד. שטח מיובש נוסף בקצה המערבי 78.100 מ"ר – 19.3 אקרים.
4. שטחים שהועמקו:
השטחים דלקמן משטח המים שבנמל הועמקו:
א. הועמקו עד 11.30 מטר מתחת לפני הים (37 רגל) 368.800 מ"ר, 91.1 אקרים.
ב. הועמקו עד 9.40 מטרים מתחת לפני הים (30.8 רגל) 255.600 מ"ר 63.2 אקרים.
ג. הועמקו עד 10.06 מטר מתחת לפני הים (33 רגל) 102.450 מ"ר – 25.3 אקרים.
5. פרטים על הרציף:
א. אורך הרציף הראשי שעל ידו הועמק קרקע המים עד 9.40 מטר (31 רגל) מתחת לפני המים 400 מטרים 1.312 רגל.
ב. אורך הרציף האמצעי שעל ידו הועמק הקרקע מ־9.40 עד 5.5 מטר (מ־31 רגל – 10 רגל) 110 מטר 361 רגל.
ג. אורך רציף הסירות שעומק המים הממוצע בו הוא 5 מטר תחת לפני הים 175 מטר 574 רגל.
ד. מספר הקורות לקשר אליהן את הספינות 33.
ה. גבה פני הנמל 2 מטרים מעל לגבה הרגיל של פני הים.
6. ההבדלים שבין הגאות והשפל:
א. ההבדל הנורמלי מ30 ס"מ ממעל לשטח פני הים עד ל־30 ס"מ מתחת לו.
ב. ההבדל המקסימלי שנרשם עד עתה, מ־42 ס"מ (16.5 אינטש) למעלה מפני הים עד 49 ס"מ (19 אינטש) מתחת לפני הים.
7. מקומות עגינה:
הקורות לקשירת אניות לאורך חומת המים הראשית:
א) לעמד בפני משיכה של 200 טון 10. ב. לעמד בפני משיכה של 150 טון, 19. ג. מקומות עגינה עמוקים לאורך הרציף הראשי בשביל 3 אניות משא גדולות או 4 אניות משא קטנות.
8. מקום הורדת הנוסעים:
סודר מקום קטן להורדת הנוסעים המובאים בסירה מהאניות הגדולות העוגנות על יד חומת המים הראשית.
9. מחסני טרנזיט:
נבנו שני מחסני טרנזיט, כל אחד בן קומה אחת לעת־עתה, אבל אחד מהם נבנה באופן כזה שאפשר יהיה לבנות עליו קומה שניה בעת הצורך.
א. אורך כל מחסן 116 מטר 381 רגל; רחבו 36 מטר, 118 רגל; שטחו 176 מ"ר, 1 אקר.
חומת הרציף הראשי הורחבה למ־ כדי להכיל מקום למחסן טרנזיט שלישי בעת הצורך. [השיבוש במקור]
10. שטחים לפריקת סחורות:
חלקות בשטח כללי של 60.000 מ"ר או קרוב ל־15 אקרים יושרו באבנים ובעפר מהמחצבה כדי לשמש מקומות פריקה פתוחים או שטחים בלתי מגולים לאצירת סחורות.
11. העברת שמנים ואשלג:
בקצה המזרחי של שטח המלוא יושר כמו כן מקום ששטחו 50.000 מ"ר בערך או קרוב ל־12.5 אקרים, להיותו מוכן כדי לספק איזה דרישות שתהיינה בקשר עם העברת שמנים ואשלג.
12. מנופים:
במנופים דלקמן השתמשו בעבודה:
א. מנוף קבוע בקצה המזרחי של הרציף היכול להרים 15 טון ברדיוס של 65 רגל.
ב. מנוף מטלטל ברציף הסירות המערבי.
ג. מנוף מטלטל ברציף הסירות המזרחי.
ד. מנוף צף על סירות בן 15 טון.
ה. הונחו פסים לאורך הרציף הראשי בשביל מנופים מטלטלים אבל לא סופקו מנופים מטלטלים כאלה. לעת עתה יצטרכו להוריד משאות כבדים באמצעות מנופי האניות.
13. דרכים ומסלות ברזל הנכנסות לנמל:
א. מסלת ברזל רחבה מובילה לרציפי הסירות ועד הרציף הראשי ממול מחסני הטרנזיט; כמו כן ישנן שלש מסלות ברזל העוברות בהקבלה לרציף הראשי, מאחורי מחסני הטרנזיט.
ב. מסלת ברזל צרה (1.05 מטר הרחב שבין הפסים) מובילה עד רציפי הסירות.
ג. דרכים למכוניות המובילות לכל חלקי שטח המכס ובתוך זה רציפי הסירות והרציף הראשי.
14. הקלות לספינות המשתמשות בנמל:
א. פחמים – אין מספקים לגמרי;
ב. שמן הסקה – קרוב לודאי שיספקו שמן הסקה ויתכן שצנור מספק יעבר לאורך הרציף הראשי.
ג. מים לשטיפה – למכביר.
ד. מי שתיה – בכמויות קטנות מאד לעת עתה; כמויות קטנות ניתנות לאניות בשעת הדחק.
[ה.] מים רתוחים – כמות מצומצמת לספינות הנמל.
ו. מנוף חשמלי – כל איזור הנמל יואר יפה ובתוך זה שפת הנמל ומחסני הטרנזיט.
ז. אניות מושכות. – שתי אניות מושכות חזקות הגיעו לחיפה ובקרוב ישתמשו בהן.
15. התרחבות הרציף הראשי בעתיד:
א. שתי חומות המים מקיפות שטח ים כזה המאפשר הרחבת הרציף הראשי בארך 900 מטר או 2.950 רגל.
ב. לרגלי ההרחבה הזאת יהיה מקום לעוד 5 מחסני טרנזיט נוסף על השטח בשביל שלשת המחסנים או בסך הכל ל־8 מחסנים.
ג. לרגלי ההרחבה הזאת יהיה מקום עגינה לעוד 6 אניות משא גדולות, נוסף על מקור העגינה הנוכחי.
"דאר היום", שנה ט"ז, מס' 31, 31 באוקטובר 1933, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 