חנוכת הנמל בחיפה – 1 בנובמבר 1933

אוניית המשא Lancastrian Prince ניגשת לרציף הנמל החדש, כשעל סיפונה הנציב העליון ומלוויו, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.

חנוכת הנמל בחיפה

מיניסטר המושבות מאשר את שתי ההתחייבויות הכלולות במנדט

„על הטכס של היום נפל צל של מאורעות מעציבים, שאירעו בארץ. רצוני לדבר דברים פשוטים מאד לעם בפלשתינה (א"י). לפני 13 שנה קיבלה בריטניה הגדולה את המנדט לארץ ישראל. אותו המנדט כולל התחייבות ברורה לערבים וליהודים, התחייבות זו תוצא לפועל במלואה, בלי פחד ובלי משוא-פנים. יש במנדט התחייבות להקל את יסוד הבית הלאומי לעם היהודי בפלשתינה (א"י), אבל בעת ובעונה אחת עם זה יש התחייבות מפורשת לא פחות מזו, לשמור על זכויותיהם של כל תושבי א"י. שתי ההתחייבויות תתמלאנה בזהירות“.

ההכנות

ההכנות לחגיגת פתיחת הנמל הורגשו ביתר שאת עוד מאתמול בבוקר. משמרות השוטרים הוגברו בכל העיר ובפרט בעזור המיובש של הנמל. לאורך שטח הנמל סובבו מאז הבוקר משמרות שוטרים בריטיים וא"י, רגלים ורוכבים, חבושי קובעי פלדה. התענינות הקהל בפתיחת  הנמל החלה עם קבלת העתונים בהשכמת הבוקר וכבר בשעה עשר התאסף קהל גדול, יהודים וערבים, במרכז המסחרי ומסביבו, והסתכל בחגיגה מרחוק, ומילא גם את הגגות והגזוזטראות הסמוכים, רבים טיילו בכביש החדש שעל יד הנמל. מעל לכל משרדי סוכנויות האניות, הבנקים, משרדי הממשלה ומחסני „ספיניס“ הונפו דגלים בריטיים. מפאת ביטול כל ההזמנות בשביל הקהל, לרגל קצוץ תכנית החגיגה, הוזמנו אתמול בבוקר באי-כח העתונות העברית בחיפה אל משרדי הממשלה ע"י סגן מושל המחוז הצפון מר פיראון. הוא הודיע לעתונאים, שהם מוזמנים להשתתף בחגיגת פתיחת הנמל, שהיא מאורע חשוב בחיי הארץ ומסר לידם רשיונות כניסה לרציף הנמל במקום הכרטיסים הקודמים שבוטלו.

הנציב בא

בשעה עשר לפני הצהרים הגיע מירושלים באוירון ה. מ. הנציב העליון בלוית 4 אוירונים אחרים וירד במגרש התעופה שבמפרץ חיפה. בשעה 11 לפה"צ החלו לבוא כל המוזמנים דרך השער המערבי של הנמל והתקבלו בכניסה על ידי פקיד המחוז מר בינה. הביקורת ליד הכניסה היתה חמורה מאד. השתתפו בחגיגה קרוב לשמונים אורחים מפקידי הממשלה הגבוהים, באי-כח חברות אניות ואחרים. בין הנוכחים היו הקול' פלמינג, מסוכני הכתר בלונדון, הקול' ווד מהצירות הבריטית בקושטא, ה' הארדינג, מנהל החברה האנגלית „הופ ליין“, הקול' בארון, מנהל מחסני הערובה במצרים, מק-קולן, בא-כח החברות האנגליות המאוחדות, גיוון ב"כ סוכנות „ללויד“, ה' קיבלר, הקונסול השווייצרי בארץ ישראל, קירכנר סוכן חברת אניות גרמנית, רבי החובלים של האניות לנקסטריי-ברינת, קאנה, פלמניאן והללן. קציני אנית המלחמה „הסטינגס“, מנהל עבודות הנמל תומפסון, מנהל המכס סטיד, מנהל הרכבות ווב, מנהל המשרד לעבודות צבוריות הממשלתי ה' פאדסי, מנהל החוף גיב, ואחרים.

חגיגה צנועה

על רציף הנמל, בין שני המחסנים, הוקמה במה מקושטת בדגלים ומשני עבריה אלפי כסאות בשביל הקהל, שנשארו ריקים. המחסן מספר 2, שנועד לאורחים קושט אף הוא בדגלים ובירק, ובו סודר מזנון ע"י מר ספינס, והתקנה תחנת רדיו ע"י פקיד הדאר מר בריישה. גם כל האניות שעגנו בנמל התקשטו בדגלים לכבוד החגיגה.

קבוצת המלחים, בת 20 איש, מאנית המלחמה „הייסטינגס“, הסתדרה על רציף הנמל ומיד נכנסה והסתדרה לעומתה פלוגת הצבא הסקוטי, החונה בחיפה ובראשה שתי תזמורות צבאיות.

ה. מ. עולה על ה„לאנקאסטריאן פרינס“

בשעה 11.30 עלה הנציב העליון בלוית מפקד האויריה, מושל המחוז מר קיטרוטש ושני שלישיו על אנית-המשא „לאנקאסטריאן פרינס“ של החברה האנגלית „פרינס לאין“, שעגנה מחוץ לאזור הנמל. כעבור זמן מה הרימה האניה את עוגנה ונכנסה לתוך אזור הנמל. בהכנסה נשמעו שבע יריות תותח, שהועמד על שובר הגלים הראשי, ואחרי זה נשמעו 21 יריות מאנית המלחמה „הייסטינגס“ לכבוד הנציב. האניה „לאנקאסטריאן פרינס“ החלה להתקרב אל הרציף ובשעה 12.5 ורבע עגנה ליד הרציף. הנציב העליון ומלויו ירדו מעל האניה, כשכל הצבא ופלוגת המלחים עומד דום. הנציב העליון היה לבוש בגדים אזרחים אפורים ולראשו צילינדיר אפור. ברדתו מעל האניה ערך מפקד לצבא ולפלוגת המלחים, וכתום המפקד נגש אל חברי ועדת הנמל הממשלתית ושוחח עמם קצרות. כעבור רגעים מספר עלה הנציב העליון בלוית מר קיתרוטש, מפקד האויריה, מר סטיד ומר תומפסון, פיראון וויב, פאדסי ומפקד הצבא על הבמה.

מר סטיד פתח בברכה קצרה והזמין את מושל המחוז ה' קיתרוטש, להשמיע את נאומו של מר פאלמר אשר מפאת מחלתו הפתאומית לא יכול היה להשתתף בחגיגה.

*   *   *

משמר כבוד על רציף הנמל בחיפה מקדם את הנציב העליון ופמלייתו, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.

נאומו של סיר פרדריק פאלמר

הוד מעלתך, גבירותי  ואדוני.

הנני מכיר לכם תודה על תתכם לי את הרשות לומר מלים אחדות בקשר עם טכס הפתיחה של הנמל הזה. למותר לי לדבר על המפעל אשר בוצע – הנהו עומד לפניכם, ואתם מוכשרים לא פחות ממני לחוות דעה עליו.

הזכרות האחת, שאני יכול ביושר-לב לתבעה לעצמי היא שהקונצפציה של התכנית היתה שלי, שהרי עבוד התכנית והנהלת העבודות היו מסורים לידיו של שותפי מר בקטון ורבים מכם יודעים אל נכון מה רבו הזמן, המרץ והכשרון אשר השקיעו בעבודות האלה מאז הוחלט שממשלת פלשתינה (א"י) תבצע את המפעל באמצעות מחלקה ממשלתית משלה. זכות רבה היתה לממשלת הוד מלכותה ברכשה לה את חבר העובדים של מחלקת מפעלי הנמל, עלי להזכיר במיוחד את מהנדס הנמל שלכם מר תומסון אשר נצח על המלאכה מהחל ועד כלה. כולכם יודעים כיצד הקדיש את מרצו וכחותיו לבצוע העבודה וכיצד אזרו חיל חבר העובדים שלו במאמץ מרוכז אשר בלעדיו לא יכול ולא יבוצע כל מפעל חשוב במינימום של זמן, ומה שיותר חשוב לממשלת הוד מעלתך, במינימום של הוצאות. המהנדסים ושאר העובדים במשרד הלונדוני של חבר המהנדסים היועצים שלכם עבדו שכם אחד עם מחלקת עבודות הנמל שלכם וסייעו בידה ככל האפשר בסדור תכניות המפעל, בקביעת התכניות וביחוד בשימם עין פקוחה על ההוצאות.

ההוצאה הכוללת, המגיעה במספרים עגולים למליון ורבע פונטים, עלתה רק באלפי לירות אחדות יותר מן ההערכה המאושרת, אעפ"י שלאחר הכנת הערכת התקציב נתעורר הצורך להוציא הוצאות בעבודות הרחבה נוספת שעלו בסך 80.000 פונט.

על תוצאה מצויינת זו יש להודות בראש ובראשונה, למר בקטון, למר טומסון וחבר העובדים שלו.

סבור אני כי עלי להביע גם דברי תודה לממשלת הוד מעלתך על האמון אשר רחשו למהנדסים היועצים במשך כל אותו הזמן שבו נמשכו פעולות הבנין של הנמל. אני שמח מאד על שסוכני-הכתר של המושבות מיוצגים כאן היום ע"י הקולונל פלימינג, השרות אשר שרת הקולנל פלימינג את ממשלת הוד מעלתך בנהלו את המשא והמתן לחוזים חשובים ידוע לכם היטב ובמערכת היחסים בין סוכני הכתר ובין הפירמה שלי הושיט הקולנל פלימינג עזרה רבת-ערך.

כשבאתי הנה בשנת 1923 כדי לערוך דו"ח על שאלת המקום שיבחר לצורך בנין הנמל בפלשתינה (א"י) לא הייתי אופטימי ביותר על גידולו של סחר הארץ, אך מאז ועד עתה באה תמורה רבה בדעותי. ההתפתחות שהחלה בעשר השנים האחרונות היא ממש מפתיעה. הגידול הענקי של סחר תפוחי הזהב וההתפתחות העצומה בשאר ענפי החקלאות וכן במסחר ובתעשיה, ועתה הפתיחה הקרובה של צנורות השמן ממעינות הנפט של עיראק, הכוללים אוצרות נפט, אשר אין להם שיעור כמעט – כל הדברים האלה באו ויאתיו בתקופה קצרה זו, אין אפוא כל ספק, כי הצלחתו של הנמל כבר מובטחה.

לאחר קריאת הנאום של ה' פאלמר נשא הנציב העליון את דבריו:

*   *   *

הנציב העליון ארתור ווקוף בחנוכת נמל חיפה, 31.10.1933. מקור: ויקישיתוף.

נאום הנציב העליון

אדוני היושב ראש, גבירותי ואדוני.

הנני מאושר מאד על כי יש ביכולתי להכריז על פתיחתו הרשמית של נמל חיפה לספינותיהן של כל האומות.

ראינו, מה חלקה היתה עגינתה של האניה. עד שנבנה הנמל הזה לא היה לחיפה אלא רציף פתוח. האניות אשר התעכבו בחיפה היו אנוסות לעגון במרחק קילומטר אחד מן היבשה ולהוריד נוסעים ומטען אל הרציף ולהעלותה ממנו בעזרת סירות. בימי סערה הופרעה עבודת הפריקה תכופות והנזק וההפסד בסחורות היו רבים ועצומים.

סיר פרידריק פלמר העריך כי הנמל יעלה במליון פונט ורבע. למעשה יעלה הנמל במחצית האחוז יותר מן ההערכה הזאת. עובדא זו משמשת הוכחה מופלאה לכושר עבודתו ולאופן אשר בו ביצעו המהנדסים היועצים וחבר העובדים במפעלי הנמל של הממשלה את המלאכה אשר הוטלה על שכמם.

יש כאן לעינינו נכס נהדר שטח-ים מוגן בן 300 אקרים אשר אליו יוכלו להכנס ספינות גדולות וענקיות. נמל אשר יספיק את כל הנוחיות הדרושות לסחר אכספורט ואימפורט ההולך וגדל; נמל אשר יוכל להתפשט ולהתרחב עם התפשט תנועת המסחר. בבנין הנמל הפך ליבשה שטח של למעלה מ-100 אקרים קרקע והשטח הזה יוקצה להקמת בנינים אשר יהא להם ערך רב לסחר החוף.

מקוים אנו שחיפה לא תטה אליה את סחרם של חופים אחרים באזור המזרחי של ים התיכון. מסחר גורר מסחר וסמוך לבי ובטוח כי המסחר אשר יזרום לחיפה יהא מסחר חדש, שיזרום משוקים חדשים ויתפשט לשוקים חדשים. די לי לנקוט דוגמא אחת: העליה הגדולה שאנו מצפים לה בסחר פירות ההדר, העליה הממושכת בסחר האימפורט שלנו שהנהו כבר גדול למדי, ומשלוחי השמן אשר יתחילו מיד עם כלות עבודת הנחת צנורות השמן. כה בטוח הייתי, כי מסחר חדש יתפתח וכי המסחר הקיים לא יטה לחיפה עד שלפני שני חדשים קבלתי את אשורו של מזכיר הממלכה להוציא סכום כסף גדול לפי הערך לשם שפור החוף של יפו.

מעולם לא פסקתי מהביע את אמונתי, כי שלומה ורוחתה של הארץ הזאת תלויים בהתפתחות סחרה וחקלאותה ותעשיתה. מובטחני כי פתיחת הנמל הנהדר הזה תתן יתר דחיפה להתפתחות הזאת ועל ידי כך תסייע לאשרם ורוחתם של יושבי הארץ הזאת.

*

הנאומים לא תורגמו ונמסרו לבאי-כח העתונות העברית, כשהם מודפסים. כתום הנאומים נכנסו כל האורחים לתוך האולם וסעדו את לבם במזנון. אחרי זה מסר מר פיראון ע"י הרדיו את טקס החגיגה.

בשעה 1.45 התקשר הנציב העליון אלחוטית עם מיניסטר המושבות סיר פיליפ קונליף-ליסטר בלונדון ומיניסטר המושבות השיב על דבריו. השיחה נמשכה כ-20–25 רגעים.

*   *   *

דבר הנציב אל מיניסטר המושבות

זה עכשו גמרתי את טקס הפתיחה של הנמל החדש בחיפה. הנמל מיועד לשמש לא רק את ארץ־ישראל בלבד, כי אם גם, כפי שאני מקוה, הרבה ארצות אחרות, גם במזרח וגם במערב.

חיפה נקראה בשם השער החדש של המזרח, והנני בטוח, שכזה יהיה באמת. הנני מאמין, שדר שער זה תועבר במידה הגדולה והולכת תוצרת המזרח והמערב בתורת חליפין נושאי ברכה, ושהרחיפה החדשה, שיתנו אלה לפתוח המסחר, תגרור אחריה לא רק שפע מוגדל לפלשתינה (א"י), כי אם גם מגע ומשא יותר קרוב בין המזרח והמערב, ואף הבנה הדדית יותר קרובה.

אולם קודם כל נועד כמובן הנמל לשמש את ארץ־ישראל עצמה, שמסחרה מתפתח במהירות רבה, ואין כל צורך לתאר ל, מה גדולה סגולתו הנפלאה של הנמל החדש למלא תפקיד זה.

כאשר בקרת את א"י בחדש אפריל שעבר, נבנה כבר הנמל במדה שהספיקה להראות לך את 300 האקרים של מימיו החסויים, את 140 היארדים של מימיו העמוקים עם מעגנותיו, ואת ההקלות המודרניות שעל חופו בשביל הפרוק והמיחסון; לפי כל אלה יכלת כבר לשפוט על הברכה הרבה, שנמל זה עשוי להביא לפלשתינה (א"י).

אנחנו מכירים בשלמות, שנמל זה לא היה יכול להבנות, אלמלא קבלה עליה ממשלת הוד מלכותו את האחריות לערוב בעד ההלואה, שלותה ממשלת א"י להמציא את ההון הדרוש.

לבסוף הנני מבקשך למסור לנשיא לשכות המסחר (מיניסטר המסחר) את תודותי על מכתב הברכות, שהואיל לשלוח לי בחביבות רבה כל כך.

*   *   *

נמל חיפה ומפרץ חיפה. צילום: American Colony (Jerusalem). מקור: ויקישיתוף.

תשובת מיניסטר המושבות מלונדון

הנני שמח מאד לשמוע, שנשלמה פתיחתו הרשמית של נמל חיפה; והנני מגיש בזה את ברכותיו לפקידי המחלקה של עבודות הנמל, ולמהנדסים היועצים של ממשלת א"י, ה"ה רינדל, פאלמר ומריטון, המיוצגים היום, כפי שאני סבור, בחיפה ע"י סיר פרידריך פאלמר בעצמו.

בקורי בחיפה באפריל האחרון עמד לי להעריך את גודל פעולתם ואת הקושיים, שהיו נאלצים להתגבר עליהם. כעבור שנתיים מזמן התחלת העבודה ניתנה אפשרות לאניות גדולות בעלות טונות רבות לעגון בנמל החדש, אשר שטח עגונו הוא קטן אך במעט משטח הנמל הגדול של מארסייל. להביא עבודה זו למדרגה הנוכחית של שלמותה בסכום של הוצאות, שעלה רק בחצי אחוז על הסכום של מיליון ורבע לי"ש, שנערך מראש – הרי זה מפעל, המדבר בעדו.

כארבע שנים עבדו בבנין נמל זה מאלף עד אלפיים פועלים; וכ־70 אחוזים של הוצאות אלו הוצאו בא"י גופה. העובדות האלו מעידות על הברכה שהביא ענין זה לא"י מן השנה הראשונה של הבנין.

הננו יכולים כבר להעריך את הערך הרב, שיהיה לנמל זה בשביל פלשתינה (א"י). אני בעצמי ראיתי באפריל האחרון אניה שארכה 600 רגל, בעלת 25.000 טונות, בעגנה ליד הסכר שובר הגלים; גם שמעתי שבמשך העונה שעברה נשלחו מחיפה למעלה ממיליון תבות של תפוחי זהב.

אף לנו יש יסוד טוב לקוות, שחשיבותה של חיפה תגדל גם בעתיד. חברת הנפט העיראקית מתקדמת בהתמדה בהנחת צנורותיה. עם קץ השנה 1933, אם הכל ילך בשלום, יטה ענף הצנור הדרומי את הנפט משדות מוסול לשפכם האחרון בחיפה, וכבר התקדמות ההכנות לבנין מעגנת הנפט, שיציין שלב נוסף בהתפתחות הנמל החדש.

מוקדם עדיין לומר בימים אלה דבר מה על סכויי מסלת הברזל, שתקשר את חיפה אל בגדד, אם כי הוצאה כבר לפועל סקירה מדוקדקת של דרך־המסלה. אולם בינתים נעשו כבר צעדים לפתח את הדרך העבר־מדברית לתנועת מכוניות; ויש לנו תקוות טובות, שבמשך הזמן יגדלו עוד השפע של חיפה וחשיבות נמלה ע"י פתוח מסחר הטראנזיט עם עיראק, ואולי גם עם ארצות מזרחיות אחרות.

על הטכס של היום נפל צל של מאורעות מעציבים, שאירעו בארץ. רצוני לדבר דברים פשוטים מאד לעם בפלשתינה (א"י). לפני 13 שנה קיבלה בריטניה הגדולה את המנדט לארץ ישראל. אותו המנדט כולל התחייבות ברורה לערבים וליהודים. התחייבות זו תוצא לפועל במלואה, בלי פחד ובלי משוא־פנים. יש במנדט התחייבות להקל את יסוד הבית הלאומי לעם היהודי בפלשתינה (א"י), אבל בעת ובעונה אחת עם זה יש התחייבות מפורשת לא פחות מזו, לשמור על זכיותיהם של כל תושבי א"י. שתי ההתחייבויות תתמלאנה בזהירות יתרה.

זאת תהיה שאיפתה המתמידה של המדיניות הבריטית לעזור להבטחת שלומם ואשרם של כל הארצישראלים. ישנן עכשיו תכניות בידינו, שהנציב העליון נטל בהן חלק רב באופן אישי, ושיביאו ברכה חמרית לכל מעמדות הישוב. עבודה זו תתקדם גם להבא. אולם החובה הראשונה היא לשמור על החוק והסדר. גם חובה זו נמלאנה באופן השלם ביותר. ברצוני לחזור כאן על השבח, ששבחתי את כל שורות המשטרה בגלל התקיפות, שמלאו בה את חובתם. החוק והסדר ישמרו בכל רחבי הארץ.

פלשתינה (א"י) הנה מאושרה, שיש לה שבזמן כזה נציב עליון, המסור לאינטריסים שלה, ושכל אדם בפלשתינה (א"י) מכיר בו, שהנו בעל לב ישר ורודף צדק. ממשלת הוד מלכותו מתיחסת אליו באמון גמור, והנני קורא בזה לכל האנשים בעלי הרצון הטוב לתמוך בו תמיכה נאמנה ולהשתתף עמו בעבודתו למען הכלל.

הטכס נגמר בשעה 2.15 אחה"צ.

צלמים רבים מחיפה, באי־כח עתוני חוץ־לארץ ואנא־פילם צלמו את פרשת החגיגה.

בשעה 2.15 בערך יצא הנציב העליון בלוית מפקד המשטרה המחוזית מר פול, במכונית לבקר בעיר ובשעה 3.30 חזרו ירושלימה בליווית 4 אוירונים.

שלושה חילים מהצבא הסקוטי התעלפו באמצע הטקס לרגלי החום הלוהט והוצאו מן השורה.

קונסול עיראק וב"כ העתון המצרי „מוקאטם“ שבאו להשתתף בחגיגת הנמל, חזרו מבלי להשתתף בחגיגה.

ראש עירית תל־אביב מר דיזנגוף שלח ברכה לראש עירית חיפה לרגלי פתיחת הנמל.


"דאר היום", שנה שש עשרה, מס' 32, 1 בנובמבר 1933, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s