הצפיפות בנמל חיפה ותוצאותיה – 5 במרץ 1934

הצפיפות בנמל חיפה ותוצאותיה

סופרנו בחיפה מודיע:

הצפיפות בנמל חיפה גדלה בזמן האחרון למעלה ראש.

ביום כ"ו לפברואר עגנו בנמל 28 אניות בהן 22 בתוך אזור הנמל ושש מחוצה לו (בהן האניה הגדולה „קונטה די סבויה“. האניות היו 7 אנגלי[ו]ת, 4 יוניות, 3 שווידיות, 3 דניות, 2 איטלקיות, 2 גרמניות ואחת־אחת אמריקנית, פולנית, בלגית, טורקית, הולאנדית, יוגוסלאבית, מצרית (בס"ה אניות נושאות 13 דגלים שונים).

ומכיון שהסדורים בנמל אינם מאפשרים פריקה וטעינה בזמן אחד של כל כך הרבה אניות נתהוה מצב כזה שהאניות בבואן לנמל נאלצות לחכות גם כאן ימים אחדים עד שיגיע תורן להפרק ובפרט שעונת משלוח תפו"ז בתקפה ועל ידי כך נגרש נזק רב לסוחרים.

אופייני מאד המקרה שקרה לאניה האמריקנית „אקסוקורדה“. היא באה ביום א' ליפו, טעונה 600 טונות בשביל יפו וחיפה (אבטומובילים, פירות ועוד). לאחר בואה ליפו הוברר, שאין האניה יכולה לפרוק שם את סחורותיה מיד, מפני שקדמו לה אניות אחרות המחכות לתורן, ומכיון שהיא גם אנית נוסעים הפליגה לחיפה לאחר שסוכן האניה קבל הבטחה מאת ה' סטיד בעצמו, שמיד להגיעה לחיפה יפרקו ממנה את סחורותיה. והנה כשהגיעה האניה לכאן חכתה לה הפתעה חדשה: אין אפשרות לגשת מיד לעבודת הפריקה, מכיון שהנמל והרציפים תפוסים אניות משא רבות וכל הסירות שברשות הנהלת הנמל תפושות אף הן ומלאות סחורות רבות. במצב זה לא נשארה לאניה דרך אחרת אלא להפליג לבירות. יש עוד להוסיף שבחיפה היתה האניה צריכה לטעון 330 ט. אשלג מתוצרת חברת האשלג ו־1500 תיבות תפוחי זהב וכמות הגונה של תבואה.

במצב כזה פנה סוכן חברת אקספורט ליין ה' רוזנפלד להנהלת עבודות הנמל ולאחר השתדלות מרובה הסכים מנהל העבודות ה' טומסון להשאיל להנהלת בית המכס ארבע סירות גדולות מאלו שהן עדיין ברשותה ובאמצעותן נעשתה פריקת הסחורות מהאניה במשך כל יום ב'. וכך יצא דבר משונה מאד, שבונה הנמל בעצמו איפשר לאניה „אקסוקורדה“ לפרוק את מטענה בחיפה דוקא באמצעות אותם מכשירי ההובלה, שהיו משתמשים בהם לפני היות הנמל. דבר זה מראה על ה„סדורים“ הטובים שבנמל ועל ההכרח בשפורו ושכלולו.

מכל מקום הפסידה האניה בחיפה חצי יום ומלבד זה גם לא היתה לה אפשרות לטעון את כל כמות האשלג, שהיה עליה לקבל כאן, ובמקום 330 טון לקחה רק 70 ט.

מקרה יותר מפליא קרה לאניה האיטלקית „ריזווליו“ מחברת האניות איטלקית־ארץ ישראל שנוסדה בזמן האחרון, להובלת נוסעים ומשאות מא"י לאירופה. אניה זו המהלכת בין יפו־חיפה וקונסטנצה הביאה מרומיניה ליפו בסוף השבוע שעבר 60 קרונות עצים שונים (בהם גם עצים לתיבות תפו"ז). מפני סערת הים הוכרחה ללכת לחיפה, כאן פרקה חלק מן העצים שנועדו לנמל זה, אולם מכיון שסוחרי יפו לא הסכימו לשלם את דמי ההובלה המיותרים מחיפה ליפו במסה"ב, ומכיון שאילו הלכה ליפו היתה צריכה לחכות שבועים ימים עד שיגיע תורה, בחרה האניה בדרך שלישית ולקחה חזרה את 60 הקרונות לקונסטנצה. והיא תפרוק אותם ביפו רק בחזירתה מרומיניה. עם זה טענה האניה בחיפה 7200 תיבות תפו"ז לרומיניה. שני המקרים הנזכרים נותנים מושג מהמצב השורר כיום בשני נמלי של ארץ־ישראל בעונת האימפורט המוגבר והאכספורט הגדול של תפוחי הזהב לחו"ל.


"הארץ", שנה שבע עשרה, מס' 4447, 5 במרץ 1934, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s