לוצי בורכהארט הנמלאית היחידה בתבל
לאורך חופיה של ארץ ישראל שטה ספינה אחת, עמוסה תיבות, חביות, וחבילות. בזמנים קבועי ומדויקים שטה ספינה זו מצפון אלי דרום ומדרום אלי צפון, מפרקת בנמלים את מטענה ומקבלת מטען חדש. זוהי ספינת החוף „עתיד“, שכל השוכנים לחוף הם כבר מכירים אותה יפה יפה.
ואע"פ כן יודעים רק מתי מספר על מוצאה של אותה ספינה, שנבנתה במיוחד למען הספנות הא"י ע"י אשה יהודיה אחת מהאמבורג, ולוצי בורכהרט שמה. אשה זו הנה הנמלאית היחידה בתבל.

לפני המלחמה העולמית היתה הגברת בורכהארט רק עזר כנגד בעלה, אולם בימי המלחמה הוכרחה למלא את מקומו ולנהל בעצמה את ה„נמליה פיירפליי“ ומאז עמדה לצדו של בעלה ועבדה אתו יחד בנמליה עד לשנת מותו, שנת 1930. בשנה זו עוברת הנהלת הנמליה לידיה של הגברת בורכהארט. אולם הנהלתו של עסק מסחרי ממין זה, המונה כיום 19 ספינות דורשת גם בשנים כתקונן הרבה אומץ לב וכשרון מעשה – על אחת כמה וכמה בשנות משבר ומועקה. בשנים קשות אלה דרושים לשם החזקת מעמד גם רצון כביר וגם יד בטוחה ומהירה.
ואכן אף שני אלה הם מסגולותיה של הגברת בורכהארט.
תפקידם של ה„סוחבים“ של ה„נמליה פיירפליי“ הוא לא רק להביא עד המקום הדרוש את הספינות הגדולות, שאינן יכולות לצאת בעצמן מתוך המיצר בהמצאן בנמלים או בתעלות צרות, אלא גם להציל ספינות שנטרפו ליבשה, עלו על שרטון, או התנגשו זו בזו. בכל מקרי אסון כאלה נדרשים „סוחבים“ שיצילו את הספינות מן המצוקה. ביום ובלילה נשלחות על גלי הראדיו קריאות „הצילו את נפשותינו“ מהספינות הנתונות בצרה ותחנות-ההצלה, שיש להן חיבור טלפוני עם הנמליות מטלפנות למשרדיהן ומוסרות את הידיעות, שנתקבלו ע"י הראדיו. החלטה מהירה ופעולה מידית נדרשות תמיד במקרה כזה. הגברת בורכהארט הוכיחה, ששתי אלו הן סגולותיה ואין כל פלא, שבין בעלי המקצוע הזה המתחרים בה, ובין כל חבר פקידיה מעריכים מאד את כשרונותיה המצוינים בשטח זה.
אולם אשה זו מצטיינת לא רק בכשרונותיה המקצועיים בלבד. משבאה שעת משבר לספנות בעולם כולו, הכריזה הגברת בורכהארט, שאין זה מתפקידם של ראשי החברות המסחריות ומפעלי התעשיה – לפטר את עובדיהם בשעת צרה: „לכשנכרית פת לחם מפיהם של בני האדם, אז לא יהיו גם לנו לקוחות, שיוכלו לקנות מאתנו את סחורותינו ולספינות לא יהיה כל מטען להובלה. במפעלי אני – אומרת הגברת בורכהארט – אשתדל עד קצה גבול האפשרות, שלא לפטר אף אחד מן העובדים“. מאז שנת 1930 לא הוקטן מספר העובדים ב„נמליה פיירפליי“ וזה היה לא רק לטובתם של העובדים, אלא גם לטובתה של הפירמה עצמה. לפירמה זו יש כיום חבר עובדים נאמנים, שהתמחו במקצועם מזה עשרות בשנים ויודעים יפה, שעבודתם נכונה בידם – כל זמן שיעשו את חובתם.
עם כל עבודתה המקצועית הענקית והמתיחות התמידית, הכרוכה בעבודה מקצועית זו, מצאה לה הגברת בורכהארט זמן להיות אם ומחנכת מצוינת לחמשת ילדיה. ולא רק לחמשת ילדיה בלבד דאגה הגברת בורכהארט. ביתה היה פתוח לרווחה לכל חבריהם וידידיהם של ילדיה. כל צעיר או צעירה, שהיו זקוקים לעצה טובה היו פונים אל אשה פקחת וחרוצה זו, שהיתה תומכת בהם ככל יכלתה וכיד נסיונה הרב בחיים. כאם רחמניה היתה לכולם וכל אדם צעיר, השואף קדימה ורוצה ליצור משהו היה נהנה מתמיכתה המלאה. מובן, איפוא, מאליו שגם בנין א"י היה קרוב ללבה.
בשנת 1933, כשחל בגרמניה השינוי הגדול בחיי היהודים נגשה הגברת בורכהארט מיד להשתתף בפעולות למען הנוער היהודי בגרמניה בשטח חילופי המקצועות. הגברת בורכהארט נגשה, שכם אחד עם אגודת „החלוץ“ להגשמת ההכשרה בספנות. עשרה צעירים, שנתקבלו לעבודה בספינותיה השונות התמחו במקצוע הספנות. אחריהם באו עשרות של צעירים אחרים ורבים מהם עובדים כבר כיום בספנות הא"י והם הם בניה הראשונים של הספנות היהודית.
לאחר שה„נמליה פיירפליי“ העמידה בשירות החופים הא"י את הספינה „עתיד“ בקיץ שעבר, שקברניטה הוא בנה הבכור של הגברת בורכהארט – תגיע בימים אלה לחופי א"י ספינת מטען בשם „עליזה“.
החברה החדשה, בשם „החברה לספנות עתיד“, שנוצרה הודות ליזמתם של הגברת בורכהארט ובניה תסייע באופן פעיל להתפתחותה של הספנות הא"י.
תקוותנו נאמנה, שהספנות היהודית הצעירה תלך ותתפתח ותהיה לגורם חשוב עד מאד בבנין הארץ.
ולעולם לא נשכח את פעולתה ופעילותה של אשה מצוינה זו, אשר הגדילה לעשות במקצועה, מקצוע הספנות, למען בנין ארצנו.
ג. אסט
"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 172, 3 באפריל 1935, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.