צבי קוליץ (קצין נציבות בית"ר באיטליה)
נס-ציון על חופי הים התיכון
(מאת סופרנו המיוחד)
בית הספר הימי בצ'יביטבקיא. – הפלוגה הבית"רית שבבית הספר בו נמצאים עשרים וחמשה בית"רים מתשע ארצות. – קפיטן פוסקא. – ג'ון הנרי פטרסון האיטלקי. – ההתענינות הקהל האיטלקי בגדוד הימי לבית"ר בצ'יביטבקיא. – ממשלת איטליה מביעה את שבעת רצונה מן התלמידים הבית"רים. – חנוכת הבית המפואר של קסרקטין הגדוד. – הרב הראשי לאיטליה מדביק את המזוזה הראשונה על דלת הקסרקטין של הגדוד הימי. – „דז'זיאורנלו ד'איטליא“ מלא התפעלות מקבוצת הבית"רים שבציביטבקיא. – תכנית לעתיד של הגדוד הימי לבית"ר. – מה אומר הקפיטן פוסקא?
צ'יביטבקיא – שם שעד לפני זמן מה לא ידעו אותו ואפילו לא שמעו אודותיו. רק מתי מעט זוכרים, שז'בוטינסקי ב„מגלת הגדוד“ שלו מזכיר את שם צ'יביטבקי… מעיר זו נסע ז'בוטינסקי בשנת 1915 למצרים, כדי להכין את הקרקע לפעולה הפוליטית למען יסוד הגדוד העברי. הבית"רים ה„צ'יביטבקיאים“ החדשים, רואים בעובדה זו איזו סמל מסויים: מצ'יביטבקיא יצא המארגן הגדול, ראש המדברים ואחד הלוחמים האמיצים לכבושה של ארץ ישראל בימי המלחמה העולמית; ומציביטבקיא זו, יצאו ביום מן הימים הכובשים הראשונים של הים הארץ ישראלי.
בשקט, לאט לאט, בלי תרועות דרמתיות ובלי קריאות מזל טוב לפני הולדת הולד, נוסד בצ'יביטבקיא הגדוד הימי הראשון לבית"ר. כבר לפני שלשת רבעי שנה, פנה שלטון בית"ר לכל נציבויות בית"ר שארצותיהם גובלות עם הים, לחפש דרכים ואמצעים ליסוד פלוגות ימיות בערי החוף שבארצותיהם. נעשו נסיונות בליטא, באונגריה, בלטביה ובבלגיה – ואף אחד מהם לא עלה יפה. הטעם לאי הצלחה זו – הוא פשוט מאוד: פלוגות ימיות המתארגנות באופן מקרי על חוף איזה ים, והמוצצות את יניקתן המקצועית והלמודית בכוח המאמץ העצמי בלבד, בלי איזו מידה של פקוח מצד מוסד ימי גבוה, שיכול לתת להן את ההוראות הדרושות ואת הכוון להתקדמות בלתי פוסקת ורכישת ידיעות מספיקות בהלכות הים, – פלוגות כאלו מלבד זה שאינן שוות פרוטה, תלוי כולו בהכנה תיאוריטית. הפלגות־סתם בים, לשם דיוג או לשם התמחות בנסיעות ימיות – אין להן שום ערך אם אינן באות לאחר שקידה מתמדת בלמוד התיאורטי של שבילי הים. עבודת הים המעשית בלי הכנה מדעית קודמת, משפיעה לרעה גם על מצב הרוח של „עובדי ים“ אלו, וסופם שהם מתחרטים בשאט נפש על הצעד שעשו, ומתאכזבים מן הרעיון הרומנטי מעוטר נזר התפארת האבנטיוריסטית הנקרא בשם – כבוש הים.
נציב בית"ר איטליה, מאיור ליאון קרפי, שהתחיל תכף להתענין בשאלה זו, הבין היטב, שהכתובת המתאימה לפנות אליה בנוגע לפלוגה ימית, אינה הים בלבד אלא דוקה ובעיקר – בית ספר ימי. באוגוסט 1935 פנה משנה־הנציב של בית"ר באיטליה, מר מאוריציו מנדס, למנהל בית הספר הימי בציביטבקיא, קפיטן קבליר ניקולא פוסקיי, בשאלה, אם הוא מסכים לקבל לבית ספרו תלמידים עברים מחוץ לארץ. הקפיטן הבטיח לתת תשובה במהירות האפשרית, ולאחר זמן מה באה התשובה: כן!
אבל „כן“ זה, היה רק דעתו והסכמתו הפרטית של הקפיטן פוסקא שהתיעץ בנידון זה רק עם ראש העיריה של צ'יביטבקיא ועם הקומנדט של החוץ. בלי לשאול תחילה את המוסדות הראשיים ברומי, היה פוסקיו בטוח, שגם הם יסכימו לכך, והוא הודיע תיכף שבסוף אוקטובר 1934 הוא מוכן להתחיל בקורס חדש של בית הספר עם התלמידים הבית"רים. באותו זמן נשלח כותב הטורים האלה מטעם נציב איטליה לרומי כדי לארגן ביחד עם משנה הנציב מנדס את קבלת התלמידים לבית הספר ולהקל עליהם את הכניסה לאיטליה.
חוזר השלטון מס' 52 על בית הספר הימי באיטליה, מצא הד גדול בכל תפוצות הגולה ובארץ ישראל. בית"רים מאחד עשר ארצות, ביניהם – ארץ ישראל, סוריה, טריפוליס ורודוס, פנו בבקשות להתקבל בבית הספר. מסיבות שונות, עפ"י רוב, טכניות, לא באו הרבה מאלו שנתקבלו ולא נתקבלו הרבה מאלו שרצו לבוא. באמצע נובמבר הגיעה לציביטבקיא קבוצת הבית"רים הראשונה לבית הספר הימי. בקבוצה זו נמצא גם כן נציב בית"ר ליטא – יחזקאל ציליון, שנתמנה למפקד הגדוד הימי, וכותב הטורים האלה שנתמנה לסגן מפקד.
עכשיו נמצאים בגדוד הימי לבית"ר בציביטבקיא 25 בית"רים מתשע ארצות (פולניה, ליטא, בלגיה, דנציג, אוסטריה, צ'יכוסלובאקיה, לטביה, טריפוליס ורודוס). בגדוד מדברים בשמונה עשר שפות, הלשון השלטת היא, כמובן, עברית, ואלו שלא ידעו אותה עד עכשיו – לומדים אותה שם.
קפטן ניקולא פוסקא, מנהל בית הספר הימי בציביטבקיא – כבר קנה לו מקום בהיסטוריה הלאומית של העם העברי. אדם זה, שלא הכיר מימיו יהודים מחוץ לארץ, והיהודים האיטלקים היחידים שהכיר, הם רק – המיניסטר היהודי לוי מורנוס ז"ל – אדם זה, נעשה לאוהב ישראל בלב ונפש ולחולם גאולה לעם הנרדף, כאחד מחולמי הגיטו המרגישים על גום את שבט הגלות המכה וכואב. בכנוס בית"ר בקרקוי כנו אותו בשם ג'ון פטרסון האיטלקי ושם זה באמת מתאים לכל מהלך הרוח ולכל הסטרוקטורה האידיאית של איטלקי זה. בלי כסף (קפיטן פוסקא אינו לוקח פרוטה בעד הוראתו בבית הספר!) בלי איזו מטרה כספית כל שהיא, הוא שקוע תמיד בראשו ורובו בעבודת השכלול של הגדוד הימי לבית"ר. הודות לו הסכים ראש עירית ציביטבקיא למסור לגדוד בית"ר מבצר עתיק העומד כמעט במי הים, ולכסות גם את חלק מן ההוצאות הדרושות לתקונו ולסדורו.
לפני כחודש ימים חגגו את חנוכת הבית של קסרקטין הגדוד הימי לבית"ר בציביטבקיא. לחגיגה זו הגיעו מרומי יהודים רבים, ביניהם – המנהיגים הרוחניים של היהדות האיטלקית; הרב הכולל לאיטליה פרופ. אנג'לו סטשרדוטי המנוח, יושב ראש ההסתדרות הציונית באיטליה, ראש הקהלות היהודית באיטליה; ראש הקרן הקיימת באיטליה; ראש המחלקה היהודית של המיליציה הפשיסטית ברומי וכו' וכו'. הרב סטשרדוטי הדביק את המזוזה על דלת קסרקטין הגדוד הימי, והודיע שהוא מספח את ציביטבקיא לאגוד הקהלות היהודיות באיטליה.
חגיגה זו השאירה רושם כביר בכל חוגי היהדות האיטלקית. גם העתונות הרשמית באיטליה כתבה ע"ז בהתפעלות מיוחדת. דז'יאורנלו ד'איטליא“, העתון הרשמי למחצה של הממשלה האיטלקית, הדפיס תמונה גדולה של הגדוד הימי לבית"ר בציביטבקיא והדגיש, שהתלמידים החוץ לארצים בציביטבקיא הכניסו זרם חיים חדש בעיר זו ושהם כולם חדורים ברעיון הגדול להמשיך בעתיד את עבודת הים המעשית על חופי ארץ ישראל.
ממשלת איטליה, וגם מוסוליני בעצמו נתנו את הסכמתם והם שבעים רצון מגדוד בית"ר שבצ'יביטבקיא. הרב הראשי לאיטליה פרופ. אנג'לו סצרדוטי, שנתקבל לפני זמן מה מאת מוסוליני כדי לבקש ממנו את הרשיון לכנס את הקונגרס העולמי של היהודים הספרדים ברומי הודיע לאחר הביקור אצל ראש ממשלת איטליה, שמוסוליני נענה לו, שיתן רשיון לכך וישמח מאד לראות קונגרס זה בבירת איטליה, כמו שנתן את הרשיון הזה שהוא שמחה „לראות בציביטבקיא את בית הספר הימי הראשון של בני עבר“.
את הסכמתם ושביעת רצונם בגדוד הימי לבית"ר בציביטבקיא הביעו גם המיניסטריונים לתחבורת למלחמה, לימיה, לעניני פנים, לעניני חוץ, ולתעמולה ועתונות. היחס של החוגים הרשמיים באיטליה לתלמידים הבית"רים הוא לבבי וידידותי ביותר. הבית"רים והצ'יביטבקאים“ מלאים התפעלות והערצה לאיטליה ולרגש של הכנסת אורחים הפועם כל כך בלב כל איטלקי.
התכניות לעתיד של הגדוד הימי לבית"ר – נשגבות וגדולות. הסוכנות הטלגרפית היהודית וביולטין העתונות של מרכז הצה"ר העולמית, כבר הודיעו על זה שבאמצע קיץ תפליג אחת הספינות הקטנות של בית הספר עם התלמידים הבית"רים ובראשותו של הקפיטן פוסקא על פני הים הטירני, האדריאטי, האגיאי והים התיכון. הספינה תבקר בכל ערי החוף בדרך למזרח הקרוב, ובסוף – בארץ ישראל. הנסיעה תארך שני חדשים ותהא הנסיעה המעשית הראשונה של בית"רי הים. בנסיעה זו תשמש הקבוצה הבית"רית כפרסונל המלחים המוטוריסטים וקציני הספינה וכל העולם היהודי יעקוב אחריה בקוצר נשימה. הקפיטן פוסקא מקוה שגם בארץ ישראל ידעו להעריך את נסיעה זו, שאין לה דוגמה בתולדות ישראל ושתניח את אבן הפנה להגשמה של הרעיון הנשגב – כבוש ים המולדת.
הקפיטן פוסקא מעבד עכשיו גם הרבה תכניות אחרות: יש לו תכנית ליסד בארץ ישראל בית ספר ימי לאחר שהמחזור הראשון של התלמידים הבית"רים בבית הספר הימי בציביטבקיא יגמר את חוק למודיו. וכן חושב הוא לעבד בעת בקורו בארץ ישראל מפת ים הארץ לצרכי הדיוג בחוף. קפיטן פיסקא אמר לי לא פעם שאנשים בעלי יוזמה והבנה בהלכות ים, יכולים להראות נפלאות על שדה הדיוג בחוף. קפיטן פוסקא אמר לא בכל מיני דגים יקרי ערך, ורק אלו שידעו לנצל עושר ימי זה – יפתחו מקורות חיונה חדשים לאלפי משפחות עבריות ויפתחו ענף חדש ובריא של תעשיה בארץ ישראל.
בשעת בקורו בארץ, אומר הקפיטן פיסקא לכתוב ספר על מיני הדגים והדיוג בים ארץ ישראל. הוא רוצה לנצל את בקורו בא"י לשם מחקר ים ועשרו הטבעי ואחר כך לכתוב את הספר המקצועי הראשון לישראל על ים ארץ מולדתו.
בציביטבקיא הולך ונעשה דבר, שאם אפילו כבר מכירים עכשו בערכו (הקפיטן פיסקא) מקבל המון מכתבי בקשה מהסתדרויות ציוניות בארצות שונות), שיקבלו את חבריהם לבית הספר. בבקשות כאלו פנו: הסתדרות הנוער הכלל-ציוני בפולניה „עקיבא“; משרד ארץ ישראל בלבוב; קבוצה של ציוני כללים בצ'כוסלובקיה ועוד ועוד). הנה רק לאחר זמן מה יעמדו על פעולותיו ומעשיו במלוא היקפו מאיטליה, שאבות אבותיה היו לפני אלפי שנה מחריבי ארצנו, יצאו ביום מן הימים הקדרים הראשונים ונס ציון יתנוסס על פני הים התיכון.
צ'יביטבקיא, 19 בפברואר 1935.
"הירדן", שנה ראשונה, מס' 248, 3 במרץ 1935, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 