ויהי בתל אביב נמל
מחזות גיל והתלהבות עם פריקת המטען מן האניה הראשונה על חוף תל אביב. – אלף טונות מלט לפריקה. – עסקני הצבור והישוב בין החוגגים. – המונים נוהרים. –
„פה יהיה נמל גדול למרות הכל“ – נאום מ. דיזנגוף
סבלים יהודים מראים את כחם. – פריקת בראשית אתמול אחר הצהרים. – היום ההמשך. – כל המעונינים בפריקת מטענם בחוף תל אביב יפנו לועד נמל תל־אביב.
יום אתמול – בפרט בשעת אחר הצהרים – היה יום של שמחה, עדוד והתלהבות לתושבי תל־אביב, כי באותו הזמן עגנה בנמל הצעיר והזעיר – לפי שעה – של תל־אביב, סמוך לתערוכה, האניה היוגוסלאווית „צ'יטווירטי“, ועל ספונה אלפי שקי מלט (אלף טונות) לפריקה בתל־אביב (חלק קטן של המלט שייך לערבי ועדיין לא ברור היכן יפורק).
עוד מן הבוקר היתה תנועה יוצאת מן הכלל במגרש הפריקה, שעדיין דופקים שם הפטישים להרחבתו והשלמת מסגרתו (על בוא האניה לפני הצהרים וסידוריה עיין בעתון־הערב המצורף לגליון זה). רבים צבאו על הגדרות וחוטי הברזל המפרידים את שטח הפריקה מן התערוכה ושפת הים. היו גם ש„התבצרו“ במשך שעות על גג הקפה „גלינה־סאפיר“, ובעד 35 מא"י קבלו שם כוס תה או קפה ומקום־ישיבה שמשם אפשר לראות היטב את הנעשה. רק למעטים ניתנו רשיונות (בתוכם לקצת עתונאים) להמצא בקרבת המקום ולהסתכל בפריקה. במקום היו חברי ועד הנמל תל אביב ה"ה ישראל ויצחק רוקח, ד. רמז, הופיין, י. זברסקי, המהנדס שיפמן, גריידינגר, בר כוכבא מאירוביץ ומזכיר הועד ה' קורנפלד. היו גם עסקני הסוכנות היהודית, מועצת העיריה, פ. רוטנברג, ב"כ מוסדות צבוריים וכלכליים, קצינים גבוהים בריטיים ויהודים.
„שהחיינו“
בכלל שרר מצב רוח של יום טוב ורבים בירכו ברכת שהחיינו. האבטומובילים של „המעביר“ הביאו בשלושה קוים לתערוכה המונים, שפנו בעיקר לצד הנמל. בקפה „גאלינה־סאפיר“ היו כיבודים הדדיים, והזמרה נשמעה למרחוק. בפרט להד מחיאות הכפים הסואנות לכבוד הסבלים היהודים, שעמלו בהעלאת המלט על החוף. וכאן יצוין שבגלל הסידורים הארעיים לא היתה עדיין אתמול האפשרות לקרב את הסירות עם המטען אל החוף והסבלים היו נאלצים לשאת את השקים מן הסירה הנודדת הגדולה ברגל בתוך המים אל היבשה. כל הלילה המשיכו בעבודת ההכנה לסידור גשר ברזל, שארכו יהיה כ־60 מטר, ואז תוקל העבודה בהרבה.
קואופרטיב הנמל ת"א
לסידור הפריקה התארגנה קבוצת נהגים בשם „קואופרטיב הנמל תל אביב“ שענד על המכוניות דגל תכלת לבן עם שלטים „יחי נמל תל אביב“. על המחסן הראשי התנוססו שני דגלי „זבולון“. מכונית־המשא, שעזבה את הנמל עם מטען המלט בלוית שוטרים, התקדמה רק בקושי אל מחוץ לשטח התערוכה משום שהמונים צבאו על המקום בדוחק רב והריעו ממושכות. קבוצת צעירים ניסתה להלוות אל האבטומוביל, אבל סמוך לשער היציאה של התערוכה נצטוו על ידי המשטרה לעזוב את המכונית והם נשמעו לפקודה. כמעט על כל המכוניות שנמצאו בתערוכה ובסביבתה הודבקו שלטי־קרטון עם הקריאה: „יחי נמל תל־אביב“. קבוצת צעירים וצעירות יצרה מעגל, בצרפם „אגב אורחה“ גם כמה זקנים, ויחד רקדו ריקודים עממיים שונים כשהמסובים מלווים אותם בשירה רמה.
בוא ה' דיזנגוף
בערך בשעה 3.30 בא למקום ראש העיריה ה' מ. דיזנגוף, שלא חס על בריאותו בשעה גדולה זו ומיהר לחוג עם החוגגים (שעה קלה לפני כן יצא את בית החולים). ההמונים קבלו את פניו בקריאות מרעישות: „הידד דיזנגוף! „אשריך ואשרינו שזכינו לכך!“ „חזק ואמץ אבי ילד השעשועים!“ ה' דיזנגוף היה נרגש מאד מקבלת פנים לבבית זו ובלוית ה"ה פ. רוטנברג, גריידינגר וייבזרוב הלך למקום המעשה ואמר ברטט: "פה יהיה נמל גדול למרות הכל". הופעת ה' דיזנגוף הלהיבה עוד יותר את רוח העובדים, שהריעו בעת העבודה לכבודו.
במשרד הנמל הרשמי הנושא את הכתובת (בשלוש שפות רשמיות): „משרד נמל חוף תל־אביב“ עבדו במרץ רב קצין נמל יפו ה' הדס וב"כ הנהלת המכס ה' בן דוד. שניהם ניהלו את הפיקוח ושוטרים בריטיים ויהודיים שמרו על המטען עם פריקתו. היו גם פקידים בריטיים מנמל יפו. על העבודה המעשית פיקח המפקד הימי ה' זאב־הים. סירת „הפועל“ בשם „סער“ היתה פעילה מאד. ביום ו' תורד אל הים עוד סירה אחת של „הפועל“ בשם „טרומפלדור“.
ליחס לבבי מאד זכה מפקד האניה היוגוסלאווית שהביא את המלט ה' וואטרוסלאוו וויקאריץ כשעלה על יבשת נמל תל־אביב. בראשונה נדהם במקצת מן התכונה לרבה, אך כשהוסבר לו שהוא מפקד האניה הראשונה שזכה לעלות על חוף ת"א התרגש והודה לתשואות החן. המסובים שתו אתו ולכבודו „לחיים“ וכן עשו גם נעשו צילומים למזכרת.
השקים הראשונים למזכרת
שני השקים הראשונים של מלט נלקחו לאחר שנבדקו ע"י פקידי הנמל והמכס והוצאו לרשות בעל המטען, למזכרת צבורית, הראשון בשביל המוזיאון תל אביב, והשני בשביל העירייה. מסירת המזכרת למוזיאון נעשתה מתוך חגיגיות רבה. סמוך לבנין „התאספו מאות אנשים, שקראו קריאות „הידד“, שרו ורקדו.
סמוך לבנין מוגראבי על יד תחנת האבטובוסים של „המעביר“ מס' 4, נתלה שלט ארעי ועליו חץ בכוון הצפון עם כתובת: „לנמל תל־אביב“ ולצד הכתובת דגל תכלת־לבן.
עבודת בראשית אתמול אחרי הצהרים נסתימה בפריקת סך 250 שקים לערך. היום תמשך העבודה מהשכם בבוקר, כן גם תעשה עבודת ההכשרה של המקום ע"י המשרד הקבלני.
עד השעה המאוחרת בלילה נהרו המונים לראות בנמל החדש של תל־אביב.
משמרת חזקה של שוטרים בריטיים ויהודים שומרת על המקום ועל הרכוש נוסף על קבוצת השומרים המקומיים. האניה עוגנת במרחק גדול למדי מן היבשה.
המאורע ההיסטורי היה לשיחה בפי כל. משערים, שהאניה תעגון כאן כמה ימים.
"הארץ", שנה תשע־עשרה, מס' 5123, 20 במאי 1936, עמ' 1 ו־7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 