פתיחת חוף תל־אביב
[…]
עגינת האניה הראשונה בחוף תל-אביב
ביום 19.5.36 עגנה בימה של תל־אביב, מול מגרשי התערוכה, האניה היוגוסלבית „צטבורטי“, בהנהלת הקפיטן ואטרוסלב ונקאריץ', שהביאה בשביל תל־אביב 1000 טונות מלט בשקים. הרגשת ההישג־החשוב הזה – פריקת מטען בחוף תל אביב – מילאה את לבות תושבי העיר חג וגיל, והמוני רבבות התכנסו על שפת הים כדי להיות נוכחים במאורע ההיסטורי הזה של הקשר הראשון בין תל־אביב והים. ראש עירית תל־אביב, ה' מ' דיזנגוף, שביקר בחוף, נפגש בתשואות ממושכות ובקריאות: „יחי דיזנגוף! יחי נמל דיזנגוף!“ וה' דיזנגוף ניגש לגשר־העץ הזמני, הביט נרגש ואמר: „זוהי כבר עובדה, כאן יהיה נמל גדול על אף הכל“. במחיאות־כפים מצד הקהל נפגשו גם פקידי בית המכס היהודים מיפו, שבאו למלא את תפקידיהם בחוף תל־אביב, וכן קברניט האניה היוגוסלבית, הראשון שעלה על חוף תל־אביב. התרגשות של שמחה עורר בקהל השלט בשלש הלשונות הרשמיות „חוף תל־אביב, משרד המכס“ שנתלה על צריף־המכס הזמני שהוקם למטרה זו. את שק־המלט הראשון שהובא לחוף הניחו למזכרת במוזיאון תל־אביב. בחוף עבדו סבלים מעולי סלוניקי, מנוסים בעבודות ים. על החוף היו מונפים כל היום דגל בריטי ודגל עברי. גם מכוניות־המשא שהובילו את המלט מן החוף, היו מקושטים דגלים עברים. פריקת המלט מאניה זו נגמרה ביום 4.6.36. עבודת הפריקה נעשתה בהנהלת רב החובל היהודי ה' זאב־הים. בקשר עם תחלת העבודה בחוף תל־אביב נתקבלו ברכות לעיריה מאת מוסדות ואישים מן הארץ ומחוץ־לארץ.
אכספורט ראשון מחוף תל-אביב
המשלוח הראשון מחוף תל־אביב נשלח לארצות שונות ביום 7.6.36 באניות היהודיות „עתיד“ ו„ריכרד בורכהארד“: כלי אלומיניום, מיצי פירות, גרבים וטריקו, ארנקים ותוצרת עור ותמרוקים מתוצרת בתי חרושת יהודיים.
[…]
ידיעות עירית תל אביב, שנה ז', 1936 – 1937, עמ' 52. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 