יפו ביום פריקת האניה הראשונה בתל־אביב – 20 במאי 1936

יפו ביום פריקת האניה הראשונה בתל־אביב

תאורו של „אל ליווא“

סופרו של „אל ליווא“ ביפו מספר על הרושם ביפו:

כשנתפשטה שמועה, שאניה תעגון בחוף תל אביב לפרוק מטען מלט וברזל, לא האמינו הספנים והצבור הערבי, שהממשלה תגש לעשות נסיון מסעיר רוחות זה. בשמונה בבוקר נראתה האניה כשהיא מהלכת מחיפה ליפו. בתשע וחצי עגנה בחוף תל אביב. סירה יצאה מחוף תל אביב ובה אופיציר יהודי וארבעה שוטרים יהודים מזוינים ברובים והתקרבו לאניה. הסתכלנו במשקפת וראינו, שהיהודים התקינו גשר בים, באורך עשרים מטרים. יהודים רבים נתקהלו בחוף לראות במחזה. אחר כך המשיכה האניה את נסיעתה ליפו, היא עברה מרחק קטן זה ביותר מחצי שעה.

באותו הזמן התקהלו חמשת אלפים ספנים, בשטח מן הנמל עד החוף שאחרי מרכז המשטרה, לראות מה יהיה. הדבר נתפשט בעיר והמונים נהרו לנמל. בינתים באו לנמל כחות גדולים של צבא עם מכונת יריה ונצטרפו למשטרה. בעשר וחצי יצאה סירה לאניה, ובה מנהל הנמל ה' הדס, שוטרי חרש ושוטרים בריטיים. אף על פי שהשלטונות אסרו את הכניסה לנמל, הצליחו ספני יפו הגבורים להגיע לסירותיהם. סירתו של סעיד מאדהון מיהרה כחץ אל הים בכוון לאניה. אחריו יצאו כמה סירות אחרות, ובכללן סירת קיטור. הסירה הממשלתית חזרה לנמל עם הפקידים. כשהשלטונות בנמל ראו, שהסירות הערביות אומרות לתקוף את האניה, נשלחה סירת הקיטור המהירה של המשטרה, ובה שוטרים מזוינים ברובים בפקודתו של הסרז'אנט דוויס. הספנים הערבים הספיקו להגיע עד הסירה היהודית, הקשורה בחבל לאניה, כדי לקלקלה. המשטרה איימה לירות, אבל הספנים שהיו ערומים למחצה לא נרתעו, אחד הספנים הצליח לקפוץ לסירה, וניתק את החבל, וחזר בשחיה לסירה ערבית. המשטרה נגשה למקום, וקשרה את הסירה לאניה. אללה רצה, שהים יסער, והאניה לא יכלה לפרק את המטען. מנהל הנמל בלוית שוטרים באו לספנים בים, ואיימו על בעלי-הסירות, שאסור להם להוציא את הסירות מהנמל עד פקודה אחרת, ואם יוצאו יוחרמו בידי הממשלה.

דבר זה הסעיר את הרוחות, באותו זמן הגיעו שני אוירונים, שטסו מעל לנמל, ואחר כך הגיעה אנית מלחמה.

הדבר עורר מרירות רבה בקרב הערבים.

*

„אל ליווא“ מודיע, שראשי הספנים מיפו באו לירושלים ושוחחו עם חברי הועד הערבי העליון, שנתאסף בביתו של עוני ביי עבד אל האדי. לדברי העתון נתנו המוסדות הלאומיים את דעתם על הדבר שבגללו באו הספנים לירושלים. מחכים שינהגו לפי תכניות נמרצות, שיביאו לידי נצחון הערבים על פי השיטה החדשה.

השיחה בין הספנים והמושל

„אל אסלמייה“ פרסם חלק מן השיחה שהיתה בין משלחת הספנים ובין מושל מחוז הדרום. המושל אמר לחברי המשלחת: „לחצו הרבה על הנציב בענין הצורך להרשות לאניות לפרק מטעניהן בחוף תל אביב כל זמן שנמל יפו שובת, כי האינטרסים משותפים בין הכל. הזמן הגדול ביותר שאפשר היה לחכות – הוא חודש ימים. הנמל אינו שייך לכם, כפי שכבר אמרתי.

פאכרי נשאשיבי דבר ארוכות. המושל אמר לו, שדבריו נוגעים לפוליטיקה עליונה, שהוא אינו מתערב בה. בפנותו לראשי הספנים אמר: לכו ועבדו, אין איש שיתנגד לכם. אין אני מודה בשביתתכם.

חג' סעיד מדהון (מראשי הספנים) אמר: אנו מסרנו את צווארנו ליושר הממשלה – תשחט אותנו! המושל השיב: אין אני מבין פשר הדבר. כליל ביי ג'ברי הסביר ואמר: כמזכיר האגודה הקואופרטיבית של הספנים אני מפרש את דברי חברי: ראשי הספנים מרגישים יחד עם בני עמם, וכל זמן שעמם שובת – אין ביכלתם לעבוד בנמל. המושל אמר: גם זוהי פוליטיקה שאין אני מתערב בה. בזה נסתיימה הפגישה.

אחר כך הציעו לכנס אספה גדולה, שבה יתקבלו מחאות, שישלחו למשרד המושבות. משלחת נסעה לירושלים להתיעץ עם הועד העליון.

לדברי העתון נתכנסה אגודת הפועלים אמש לאספה סוערת והוחלט לשלוח טלגרמה זו לנציב:

הנסיון לפרק סחורות בחוף תל אביב נחשב להתגרות ברגשות הפועלים הערביים הסוערים. הפועלים ירחיקו את האסון מתוך הקרבנות הגדולים ביותר. אנו מבקשים למנוע נסיון חמור זה, כדי להשקיט את הרוחות הסוערים. אנו מטילים את האחריות על השלטונות“.


"הארץ", שנה י"ט, תוספת ערב לגליון 5123, 20 במאי 1936, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s