תסיסה גדולה בקרב ספני יפו
אלה ששיתקו את נמל יפו מבקשים להטיל את האחריות על הממשלה
גם סוחרי יפו ופלחי הכפרים הסמוכים דורשים להפסיק את השביתה המחריבה אותם. – המאמצים הנואשים של המנהיגים לעצור בזעם ההמונים המורעבים
כפי שמוסרים לסופרנו ממקור נאמן, החליטו אמש ספני יפו לחכות בפעולותיהם עד היום שעה 5. אם עד אז לא יוברר ענין הנמל בתל אביב ולא יתבטל ואם הועד העליון לא ירשה להם להפסיק את שביתתם בנמל יפו – יאחזו באמצעים קשים וחמורים נגד משביתיהם. הרוחות סוערות מאד בין הספנים, כי הם רואים שפרנסתם משתמטת מידיהם.
כן נודע לנו מאותו המקור, כי כפריים רבים פנו אל הועד העליון בדרישה חזקה להפסיק את השביתה, ראשית מפני שיבולם נשאר בלי קונים ומתקלקל מאליו, ושנית מפני שהשובתים וה„שבאב“ הפכו את הבטחתם ולא נתנו להם עד כה אפילו את 4 הגרושים היומיים שהובטח להם.
הכפריים הערביים נתמכים בדרישותיהם ע"י המוכתרים.
הועד הלאומי היפואי נמצא במבוכה רבה
אמש התאספו נכבדים אחדים, רובם סוחרים, בביתו של עוה"ד דג'אני, ביפו, לטכס עצה איך להפסיק את השביתה מפני הסכנה המרחפת עליהם ומפני הפרוטסטים על שטרותיהם. יען כי בעלי החובות מסרבים לתת לסוחרים אלה שום ארכה.
היום בשעה אחת וחצי תתקיים אספה חשאית אצל מהנדס ערבי ממשפחה ידועה, (מפני סבות ידועות איננו מפרסים את שמו) כדי לדון על המצב. באספה הזאת יבחרו בועדה שתסע לירושלים ותפגש עם מארגני השביתה הראשיים ולדרוש מהם להפסיקה.
כמו כן נודע לנו שבהתחלת השביתה הבטיחו ערביי סוריה לחזק את ידי השובתים, אולם לא נתקבלו שום כספים ולא הועילו עד עתה ההפצרות הטלפוניות והדרישות המרובות.
נוסף לזאת הגבירו סוחרי הירקות מדמשק את משלוח הירקות לארץ וספקו את כל הכמויות של הירקות, שנדרשו לשוק.
אתמול נתקבלה תשובת דמשק שמצבם הכלכלי הירוד אינו מרשה להם לשלוח יותר ממאתים לא"י בסך הכל.
תשובת דמשק היתה כמקלחת קרה על ראש חברי הועד העליון הערבי בירושלים.
יש לציין, שגם מאתים הלא"י שהובטחו מקודם לא נשלחו.
„אל־ווא“, עתונו של המופתי, מוסר את הפרטים הבאים על הסערה שחוללו אתמול הספנים הערבים ביפו לאחר שנודע להם שהאניה היוגוסלבית נגשת לפרק את סחורותיה בחוף תל אביב.
וכך הוא כותב:
„כשנפוצה אתמול השמועה שהאניה „טשטיריטי“ תעגון בחוף תל אביב לפרק שם את מטען המלט והברזל – לא האמינו ספני יפו והצבור שהממשלה תעיז לעשות זאת“, אולם בשעה תשע וחצי נתאמתו השמועות והאניה עגנה מול חוף תל אביב.
כחמשת אלפים ספנים עמדו על הרציף הבנוי בפנים הנמל, עמדו וצפו לדעת כיצד יסתיימו הדברים. באותה שעה הופיעו כחות גדולים של צבא עם מכונת יריה וחנו בתוך הנמל.
כשיצאו מנהל הנמל, הרופא המפקח ומספר שוטרים לאניה לערוך בה את הבקורת הדרושה – קפצו רבים מן הספנים הערבים „האבירים“ לסירותיהם והחלו לחתור כלפי האניה.
כאן מספר „אל־ווא“ באריכות על מלחמה כבדה שניטשה בין כחות המשטחה המזוינים ובין הספנים בשעה שניסו הספנים למנוע את צאתה של האניה לחוף תל אביב. אולם תחת לחץ האיומים של קני הרובים, נאלצו לחזור בהם.
לדברי אל־ווא“ עיקל מנהל הנמל את סירות הערבים עד לפקודה חדשה.
לבסוף מספר עתון המופתי כי השלטונות בקשו מכחות הצי העוגן בחיפה לשלוח אנית מלחמה כדי לשמור על החוף ועל האניה שעגנה בחוף תל אביב. בשעה שש בערב הגיעה אנית המלחמה מספר ה־30 לנמל יפו.
כפי שכבר הודענו, הגיעה אתמול לירושלים משלחת מטעם הספנים, שנפגשה עם חברי הועד הערבי העליון. הועד הבטיח לטפל ב„כובד ראש“ בשאלה.
תל אביב, יום ד'. שעה 1.
הספנים הערבים הודיעו הבוקר לועד השביתה, כי ברצונם לחזור לעבודתם בנמל, בתנאי שהאניה העוגנת בתל אביב תבוא ליפו לפריקת שאר הסחורות. כ-80 אחוז מהספנים הלכו לנמל והיו מוכנים לגשת לעבודה.
אולם מיד הופיעה קבוצת „שבאב“ שאיימו על הספנים ודרשו מהם להתאזר בסבלנות ולהמשיך את השביתה.
תל־אביב, שעה 2.15. אספה בת 500 איש שבה השתתפו ב"כ ארגוני הנוער, עשרות ספנים מנהלי השביתה וכד' התכנסה ביפו הבוקר בשעה 9 ונמשכה עד שעה שתים אחרי הצהרים.
ראשי הנואמים היו: פאכרי נשאשיבי, עו"ד ראג'ב אבו סעוד, איברהים אישאנטי ובאי כח הספנים.
דובר על שאלת הנמל בתל אביב מתוך ויכוחים סוערים. נשמעו דברי הסתה וקריאות איבה נגד הממשלה, „על שהעיזה להרשות להחריב את נמל יפו הערבי, שישאר ערבי לנצח“. הוחלט: „לפנות באזהרה אל הממשלה ולהתרות בה, שאם לא יפסיקו מיד את פריקת האניות בתל אביב ולא יחזירום ליפו – כל האחריות בעד התוצאות הצפויות מן המצב שנוצר תחולנה על הממשלה“.
כן הוחלט לקרוא מיד ל„ועידה ארצית של העם הערבי“, שתתכנס ביפו או בשכם ובה ידונו רק בשאלת הנמל.
"דאר היום", שנה י"ח, מס' 198, 20 במאי 1936, הוספה לגליון קצ"ח, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.