איך הקימה לה שווייץ צי מסחרי – 8 בנובמבר 1946

דגל הצי המסחרי השווייצרי. מקור: ויקישיתוף.

איך הקימה לה שוייץ צי מסחרי ימי בשנות המלחמה

אין זו בדיחה אלא אמת. ארץ שאינה יושבת לחוף הים ואין לה כל נמל ימי משלה, הקימה לה צי סוחר ימי.

בשנות מלחמת העולם השניה סבלה שוייץ, שלא היתה ארץ לוחמת, ממחסור וההסגר החריף הימי על גרמניה וגרוריה איים להרעיבה ולמנוע ממנה את חמרי הגלם הנחוצים לתעשיתה. אין בשוייץ חמרי גלם משלה והיא תלויה ביבוּאה וביצוּאה בארצות אחרות. תמיד היתה שוייץ ארץ יבוא ובימי המלחמה לא נמצא עבורה, כל נפח אניות אצל הצדדים הלוחמים.

בסף 1930 התקשר משרד האספקה הפאֶדראלי עם 15 אניות יוניות שנפחן הכללי 115 אלף טון להסעת גרעינים, מזון ומספוא מארצות אמריקה. האניות נוהלו על ידי קצינים יונים, והמלחים היו יונים או הולנדים. את המטען פרקו בגנואה או במארסייל ומשם הובלה הסחורה ברכבת או בכביש לשוייץ.

עם התחלת מלחמת איטליה ביון בסתיו 1940 לא יכלו אניות אלו להכנס עוד בבטחון לים התיכון והן פרקו את מטענן בליסאבון, בפורטוגל, ומשם הובילו את הסחורה לשוייץ ביבשה. טונג' ניטראלי ובטוח במידה ידועה היה קשה מאוד להשיג אז. שוייץ הרחיקה לכת עד פאנאמה כדי להשיג אניות להובלת מצרכיה. עם כניסת ארצות הברית למלחמה והצטרפות יוגוסלביה לחוג הלוחמים, פחתו הסיכויים לשכור אניות הובלה בשוק ההובלה העולמי. היה הכרח למצוא פתרון לשאלות היבוּא לשוייץ בצורה חדשה.

בראשית 1941 החליטה ממשלת שוייץ לרכוש לה צי מסחרי משלה. בהתאם לחוזה בארצלונה מ־1921 היו מדינות קונטיננטליות רשאיות להניף את דגלן הלאומי על הים. ההכנות לחנוך דור ימאים שוייציים החלו מיד עם קניית האניות. בשיתוף עם פירמות פרטיות שוייציות הצליח משרד ההובלה הפדראלי לרכוש בזמן קצר בערך צי מסחרי של 10 אניות עם נפח כללי של 120 אלף טון. שתיים מהאניות שמשו את הצלב האדום הבריטי והאמריקאי לשם הובלת חבילות לשבויי המלחמה במחנות השבויים. שני הצדדים הלוחמים הכירו גם באניות הסוחר השוייציות שהיו מסומנות באותיות גדולות על הדפנות והן הפליגו באור מלא בלילות. רק אחת מאניות אלו עלתה על פצצה ימית וטבעה.

שאלת הקמת דור צעיר של עובדי ים שוייציים היתה יותר קשה. בעזרת עובדי ים שוייציים ששרתו בציי מדינות שונות הוקם חבר מורים בבתי ספר ימיים בבאזל בנמל הריין. האניות המודרניות והסדורים החדשים שבנמל פנימי זה נמצאו מתאימים למטרה. אם תוכל שוייץ להתמודד בסדור זה גם בימי שלום, יראה הזמן.

(תרגם ד.א.)

„ג'יאוגראפיק מאגאזין“


"דבר", שנה עשרים ושתיים, מס' 6477, 8 בנובמבר 1946. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s