מטרת הליגה הימית העברית ותפקידיה
ההתענינות הגדולה בשאלת הים והנמלים שגילה הישוב העברי עם ראשית עבודת הנמל בתל־אביב, ושמצאה את בטויה הנאה בתנועת ההתנדבות העממית ל„אוצר מפעלי הים“, ודאי שהיא מחייבת המשך. אולם יש להודות, כי ההתעוררות שבאה בעקב פתיחת נמל ת"א הצטמצמה כמעט אך במסגרת מצומצמת של פיתוח אפשרויות הפריקה בחוף ת"א וכאילו הסיחה את דעתה מהסיכויים הגדולים והחשובים לפיתוח הספנות העברית והמקצועות הקשורים אתה. ובינתיים, חברות האניות העבריות שנוצרו בארץ במשך זמן קיומן הקצר הגשימו ביודעים או בלא יודעים מפעל חלוצי בעל ערך לאומי־כלכלי עצום, עזובות לנפשן ומתאבקות קשה על קיומן.
חברות אניות זרות, אשר התעשרו ומתעשרות שנה שנה מהעליה ומהתיירות העברית ומהובלת סחורות הנצרכות ע"י הישוב העברי בא"י והנוצרות על ידי לשם אֶכּספורט, קשרו קשר של מלחמת־התחרות אכזרית נגד ראשית הספנות העברית, והן מנסות, ע"י אמצעי מלחמה אחרים בעזרת מדינות מוצאן, להרוס את החברות העבריות, לשבור את מטה לחמן של כמה מאות משפחות יורדי ים עבריים ולגזול מהישוב העברי בא"י את התקוה ואת האפשרות לבנות לעצמו צי מסחרי עברי – ענף פרנסה לאלפי ורבבות יהודים – מקום קליטה נוסף לאלפים ורבבות עולים יהודים.
אם היו עוד תמימים בינינו שאמרו להשתעשע בתקוה שממשלת פלשתינא (א"י) תראה התענינות כל שהיא בפיתוח ענף כלכלי בעל ערך ממדרגה ראשונה ותעזור לו, ולו לפחות עזרה מוסרית אלמנטרית – הרי הספיק הנסיון הקצר של חברות האניות העבריות להרוס לחלוטין את התקוה הזאת.
עד היכן מגיעה „עזרת“ הממשלה „שלנו“ אפשר להוכח ע"י שתי דוגמאות:
א) כל אניה הנכנסת לנמלי הארץ מחויבת בתשלום מס ידוע לממשלה – והנה כל ממשלה בעולם עושה הנחות שונות לאניות הנוסעות תחת דגלה. וממשלתנו? היא עושה את ההיפך הגמור מזה: האניות העבריות הנוסעות תחת הדגל הא"י, – כנראה משום שהן עבריות, – חייבות בתשלום מס כפול מזה, שמשלמות אניות זרות. והדבר הגיע עד כדי אבסורד כזה: חברת „עתיד“, אשר לה 4 אניות, שמהן 3 נוסעות תחת הדגל הא"י ואחת עוד תחת הדגל הנאצי (מסיבות פורמליות), משלמת בעד כל אחת משלוש האניות הנושאות את הדגל הא"י מס כפול מזה, שהיא משלמת בעד האניה שלה הנושאת את הדגל הנאצי.
ב) עם הופעתן של האניות העבריות בנמלי הארץ מנתה הממשלה ועדה ימית שבתפקידה „לטפל“ באניות ובעובדיהן. כמובן, לא מצאה הממשלה לנחוץ לשתף בועדה זאת אף אזרח אחד והרכיבה אותה מפקידים שלה בלבד. והפקידים האלה, חברי הועדה הימי הממשלתית, אשר תפקידם בין שאר הוא גם לבחון בחינה מקצועית את עובדי הים, מלחים, מכונאים, קצינים וכו', „עוזרים“ בדרך נאה מאד ל„רבוי“ עובדים יהודים באניות העבריות: צעיר עברי שגמר בית ספר ימי ויש לו נסיון מעשי של 3–4 שנות עבודה באניות, פונה אליהם, על מנת להבחן ולקבל תעודת רשיון הנדרשת לפי החוק הא"י למלח, קצין, או מהנדס למכונות, הם דוחים אותו במשך חדשים בלך ושוב, מתוך אמתלה „כי לפני שיהיו 8 מועמדים לבחינה – אי אפשר לסדר את הבחינה“. מדוע דוקא 8, למה לא 2 או 4? אין תשובה. אין הם, פקידי הממשלה, חייבים תשובה לאזרח עברי א"י פשוט. ואם בחוק לא כתוב ולא נזכר על כך כלום, הרי במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים – חוסר החוק הוא חוק.
אלו הן רק שתי דוגמאות מ„עזרת“ הממשלה לפיתוח הספנות העברית. ואפשר היה לחשוב, שהישוב העברי ידע לגלות כוחות פנימיים ולרכזם לשם עזרה לפיתוח הספנות העברית כשם שעשה זאת לכמה וכמה ענפים אחרים.
אולם לבשתנו עלינו לאמור שעד עתה העזרה הפנימית הזאת לא באה כלל, או שהיא באה בצורה בלתי ניכרת מאד.
גם כאן רק שתי דוגמאות:
א) ענף האכספורט הגדול ביותר בארץ – ענף ההדר, היה יכול לשמש לאניות העבריות. והנה ראשי חברות מקור עזרה רצינית וכמעט מכרעת לאכספורט תפוחי זהב, לא רק שלא חשו לעזרת האניות העבריות, אלא למרות הפניות, הבקשות והדרישות מצדן לתת להן, ולו לפחות חלק מהאכספורט, הלכו לפני שנה והתקשרו בקו שקיימת בו גם אניה עברית, עם חברה זרה, בחוזה הובלה לשנתים או לשלוש, האוסר עליהם לשלוח באניה העברית אף תיבה אחת של תפוחי זהב. וכדי למנוע אי הבנה: דמי ההובלה באניה העברית לא היו צריכים לעלות אף במיל אחד על אלה של החברה הזרה.
ב) אניות הנוסעים הזרות המובילות נוסעים לא"י ומא"י בכל הקוים מלאות, בתקופות ידועות של השנה, עד אפס מקום, ועתים יש שהנוסעים מחכים שבועות, עד שהם זוכים בכרטיס אניה; נוסעים צפופים וכפופים כמו בחביות דגים מלוחים, בה בשעה, אניות הנוסעים העבריות נאלצות להלחם קשה מאד על כל נוסע ולעשות את דרכן לא"י ומא"י ריקות למחצה.
הגיעה השעה לשים קץ למצב מסוכן זה.
ענף הכלכלה החשוב הזה – הים, וכל מקצועות העבודה והפרנסוה הקשורים אתו, אשר יש בכוחו לשמש מקום קליטה לרבבות משפחות עולים יהודים, תובע מאת הישוב העברי בארץ ומאת התנועה הציונית בגולה את גאולתו מידים זרות ואת כבושו לידים עבריות.
הנוער, הפועל והישוב כולו, חייבים כאיש אחד להענות לתביעה זו, לקום ולהתארגן למען גאולת הים וכבושו לעבודה עברית.
זו היא מטרת הליגה הימית העברית.
לאור המטרה הזאת, אשר להגשמתה חותרת הליגה הימית העברית, שהוקמה בחיפה לפני שבועות אחדים והספיקה, הודות להתענינות הרבה שגלו שכבות שונות בצבור העברי בחיפה, לרכז במשך זמן קצר מאות חברים – נגשת הליגה למלוי תפקידה.
והתפקידים רבים וכבדי אחריות.
הליגה תתבע מאת המוני הנוסעים העברים לבכר בנסיעותיהם לחו"ל אניה עברית על פני אניה זרה, וכן גם מאת העולים והתיירים הנוסעים לא"י; היא תדרוש מאת האימפורטרים והאֶכּספורטרים היהודים לקבל ולשלוח את סחורותיהם בראש וראשוטנה באניות עבריות.
רוב המדינות השוכנות על חוף ים ואשר הקימו לעצמן צי מסחרי משלהן, מקיימות את הציים שלהן ע"י תמיכות כספיות ותקציבים שנתיים בסכומים עצומים נוסף על אמצעי עזרה והגנה אחרים. אנו עוד רבות בשנים לא נוכל לקוות לעזרת המדינה – והעזרה היחידה האפשרית שאנו בעצמנו יכולים ומחוייבים להגיש לבכורי הצי שלנו היא עזרה בעבודה. ליותר מזה אין אנו נתבעים לעת עתה. אם רק חלק מכל הנוסעים והסחורות היהודים יימסר לאניות עבריות – לא רק שנוכל לקיים בכבוד את האניות הקיימות, אלא תיוצרנה אפשרויות להקמת אניות נוספות וליצירת מפעלים חדשים.
הליגה תתמסר ליצירת אפשרויות חנוך והכשרה עבור הנוער, הרוצה להקדיש את חייו לכבוש עבודת הים.
כבר כיום חסרים לשבע האניות העבריות עשרות מלחים, מכונאים, מסיקים וקצינים עברים – ואנו עוד בראשית ההתפתחות של הצי העברי ולפנינו עוד סיכויים ואפשרויות בלתי מוגבלות, הרי שעלינו לחנך דור של יורדי ים עבריים. מי עשה זאת אם לא צבור מתנדבים שיתארגן לשם כך במיוחד? כיצד נעשה זאת אם לא ע"י הושטת עזרה לאגודי הספורט הימי הקיימים, וע"י שליחת נוער לאניות לשם למוד והכשרה, ובעתיד – ע"י יסוד בית ספר ימי ורכישת ספינת למוד.
ועל ידי סיכויי ההתפתחות להובלת נוסעים ומשאות, בקוים גדולים אל מעבר לים, קיימות אפשרויות רבות לפיתוח שרות חופים חשוב וענף, העלול אף הוא להעסיק יורדי ים רבים ולשמש מכשיר כלכלי ומדיני בעל ערך רב.
וכי לא הספיקו המאורעות העגומים, העוברים עלינו זה חצי שנה, ללמדנו את חשיבות השלטון שלנו על העבודה בנמלים, בחופים ובים?
ואפשרויות הניצול של מימי החופים לציד דגים? והים שלנו וחופיו עשירים לפי דעת יודעי דבר באוצרות דגים רבים, ארצנו מוציאה שנה שנה למעלה מ־100.000 לא"י לקניית דגים חיים ומשומרים; וכמה מהן חוזר למעגל הכספים העברי? האם לא ראויות אלו לדאגה ולטיפול רציני?
רבים התפקידים אשר על הליגה הימית למלאותם ורבות האפשרויות אשר בכוחה לנצלן – נחוצה רק מסירות, נחוץ ארגון מוצק ופעיל – וזאת עלינו להקים בהקדם.
תל־אביב וירושלים תצאנה בעקבות חיפה ותארגנה מיד, וללא דחוי, את הליגה הימית העברית. הסניפים בשלוש הערים יתכנסו וייצרו ארגון ארצי פעיל וחזק, אשר יארגן סניפים בכל מושבה וכפר.
בעקבות הליגה האי"ת אשר יכלה במשך שנה – ע"ע פעולה ארגונית טובה – לרכז לא פחות מ־10.000 חברים, תוקמנה – ביוזמתה ובעזרת המוסדות הלאומיים, ליגות ימיות עבריות בכמה וכמה מארצות הגולה אשר תארגנה אף הן אלפים רבים של חברים.
בעזרת רבבות חברי הליגה, אשר יתארגנו בארץ ובמרכזי הגולה, אפשר יהיה – ע"י מס שנתי שיוטל על החברים, ע"י תרומות ומפעלים כספיים שונים שיסודרו ע"י חברי הליגה וידידיה הרבים – ליצור קרן לגאולת הים, שתשמש למלוי התפקידים והצרכים שצויינו לעיל.
בדרך זו יכול להיוצר כוח גדול וחזק, אשר יהיה באפשרותו לבצע את אחד המפעלים הגדולים ביותר, והוא – גאולת הים וכבושו למען העבודה העברית.
א. ח.
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3474, 18 באוקטובר 1936, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.