בחוף תל-אביב ובנמל חיפה – 4 בנובמבר 1936

מחפר בעבודתו בבניין נמל תל-אביב, 1936. מקור: ויקישיתוף.

בחוף תל-אביב

מכונות

הבא אל שטח הבריכה יתרשם ממראה המדלים המחפרים שהובאו ממצרים או נרכשו ממקור חשוב כאן. מדלה נודד אחד החל אתמול נוסע כבר בכוח קיטורו הוא כדי לעלות אט לאט על חומת הבאֶטון. תפקידו לעזור בהכנות היציקה של קצה החומה הנמצא במים עמוקים שני מטר ומעלה.

וכן מוכן כמעט המחפר על גבי דוברת הברזל וייתכן שעוד היום יתחיל לעבוד. זוקפי מכונה זו קבלו עליהם להרכיבה עד מחר, אך הקדימו במאמצי עבודת יום ולילה (כמו שנעשית כל העבודה בבריכה) וגמרוה להיום. מרכיבים עוד שני מדלים־מחפרים, האחד על גבי דוברה והשני ביבשה. מלאכת החפירה תיעשה, איפוא, מהר.

מר פריד, המהנדס הראשי מטעם ועד ת"א לנמל ותחבורה, שנסיונו הוא מארצות אחרות, מדגיש מדי פעם את טיב עבודתם של הפועלים והאומנים שלנו במלאכות המורכבות בבנין נמל הסירות, שאינן שונות במהותן מהעבודות בבנין נמל גדול.

מספנה

אתמול הוחל ביציקת היסוד לצריף־בית־המלאכה לתיקון סירות ובנייתן (ליד הבריכה) מטעם חברת הפריקה, בהנהלת רב החובל זאב־הים. כאן תיבנינה במהירות סירות משא גדולות בהדרכת בונה־סירות מובהק.

מחסן ההדרים

הכל מוכן לראשית יציקת היסודות של מחסן ההדרים על שפת הבריכה.

בפריקה

פריקת המלט מהאניה היוגוסלאבית מאטקוביטש נגמרה אתמול בשעה אחת אחה"צ. פרקו אתמול כ־300 טון. לפני הפלגת האניה אמר רב החובל היוגוסלאבי בדברי הפרידה, שנוכח כי דיבות טפלו על העבודה בחוף ת"א. אמרו לו כי יוכרח לעגון כאן שבועות, משום שהעבודה מפגרת מאד. עתה יכחיש את הדיבות ויספר בכל מקום בשבחם של ת"א וחופה.

בניית הקירות

חומות הבאֶטון של הבריכה הגיעו לאורך 90 מטר. קיר הברזל של הרציף – ל־30 מטר. מזג האויר הועיל להתקדם. קצב העבודה הולך ומתפתח. אילו הספיק הכסף ב„אוצר מפעלי הים“ היה אפשר לגמור החורף את בנין הבריכה במילואה, ולא במחצית התכנית, כפי שאומרים לעשות זאת כיום. התבוא מהציבור דרישה לעסקני הנמל, שישיגו אמצעים ויגמרו את הבריכה ולא ידחו זאת לשנה? האם לא יתן הצבור ל„אוצר מפעלי ים“ את האמצעים הדרושים בשביל הגמר?

* * *

המצב בנמל חיפה

המצב בנמל חיפה נורמלי בהחלט. ב־12 יום, מ־20 באוקטובר עד 1 בנובמבר, פורקו בנמל חיפה בסך הכל 16.500 טון סחורות. יש גם הוכחות כי המצב בנמל חיפה משתפר והולך. במשך 12 הימים הנ"ל הסיעה הרכבת מנמל חיפה יום יום 160 קרונות טעונים, מהם החצי סחורות חדשות והחצי מהמלאי שבמחסנים. כיום נמצאת בנמל כמות של 12 אלף טון, והמצב הזה הוא נורמלי.

מוזר הדבר, כי את התבואה משאירים תחת כיפת השמים, אף על פי שמחסני המכס ריקים למחצה ויש מקום מספיק להחסנת התבואה.

אשר למשלוח תפו"ז, אין כל ספק, כי דרך נמל חיפה אפשר בעונה לשלוח לפחות 5–6 מיליון תיבה, כי מלבד אפרויות ההטענה על יד הרציף הולך ונגמר בנין המחסן הגדול להטענת תפוחי הזהב לסירות. לפי קצב העבודה ייגמר המחסן בעוד חודש ימים, היינו עוד לפני עונת המשלוח העיקרי.

בין 700 הסבלים, העובדים מטעם הנהלת המכס, רק 22 הם ערבים מא"י, כ־100 ממצרים, והשאר – חורנים. כידוע אין בין סבלי המכס אף יהודי אחד. אין מקבלים יהודים אעפ"י שהעבודה סובלת הרבה, וכל הבאים לנמל יכולים להיוכח, כי הנוסעים נאלצים לשאת בעצמם מטען כבד, מפני שאין רוצים למסרו לידי חורנים המתנפלים עליהם בצורה פראית.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3489, 4 בנובמבר 1936, עמ' 1.  העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s