סיכויי חוף תל-אביב – 24 באוגוסט 1936

סיכויי חוף תל-אביב

ועד תל־אביב לנמל ותחבורה מודיע: בשבוע שעבר נעשו ע"י ועד הנמל כמה נסיונות להתגבר על הקשיים שנגרמו ע"י השרטון צפונה מהמזח. בשבת חזר השרטון למקומו. אולם מהיום הותקנו המכונות הנמצאות על המקום להסרת השרטון ע"י חפירה ושאיבת החול, והועד מקוה שפעולות אלו תאפשרנה חדשו העבודות על המזח בהקדם האפשרי. –

עד לפני זמן קצר היה כל עתידו של מפעל הנמל תלוי באויר. לא היה כל בטחון כי אפשר יהיה להמשיכו גם אחרי פתיחת נמל יפו וביחוד לא היה בטחון שתנתן האפשרות לפתח את הירקון נמל לסירות. אחרי משא־ומתן ממושך בין ועד הנמל, הממשלה ומשרד המושבות סולקו הספקות הללו והדברים כדלקמן הם עכשיו ברורים:

אוצר מפעלי הים יכול לפתח את חוף תל-אביב כנמל לסירות. ואותו הדבר ביחס לירקון.

הוא יוכל לערוך את כל החקירות שימצא לנחוץ על-מנת לאסוף חומר לשם תכנית לנמל לאניות הים.

הוא יכול לעשות את כל הדברים הללו בלי כל קשר להתפתחות הענינים בנמל יפו. והוא יוכל להשתמש לשם כל זה בעצות אותם המהנדסים שהם יועצי הממשלה בכל עניני נמל ושבנו את נמל חיפה ושפרו את נמל יפו.

לא נשאר מקום לחשש שכל הענין יבוטל כשהארץ תשוב אל מצבה הנורמלי. זהו פחד-שוא. האפשרות נתונה בידי ועד הנמל ליצור בתל-אביב תנאי הורדה וטעינה נוחים לא פחות מביפו.

כשהתחילו לפני שבועות אחדים לעשות חפירות קלות בקרבת פי הירקון, נוצר הרושם כאילו התחילו כבר בעבודת פתיחת הירקון ומשהפסיקו את החפירות, הביא הדבר לידי אכזבה. למעשה לא היה לחפירות כל קשר עם תכנית מעובדת לפתיחת פי הירקון, אולם בזמן ההוא היה צורך בהן לשם מטרות אחרות שבינתיים הושגו. המעגן הטבעי הוא בתוך הירקון וביצירתו היה אפשר להתחיל רק כשנתקבל הרשיון להשתמש בירקון. היתה בידי הועד כמעט מתחילת עבודתו הרשות לנפץ סלעים בפי הירקון, אולם כל החקירות הראו כי ע"י זה לא נוכל להבטיח מבוא לירקון. כל זמן שאין מעגן אין כל אפשרות להרבות במידה ניכרת את מספר הסירות או את גדלן.

אחרי עיון רב החליט הועד לדחות את ההחלטה בענין שתי התכניות לפתיחת הירקון עד שיקבל את חות דעתו של המומחה מר א. י. בוקטון, ראש הפירמה „רנדל פלמר את טריטון“ מלונדון, שהוא גם יועץ הממשלה בכל עניני נמל. מר בוקטון יגיע לארץ באמצע ספטמבר. הועד עמד אתו במו"מ מתחלת עבודתו אולם כל זמן שלא באה הסכמת הממשלה בירושלים ובלונדון על כל התכנית אי־אפשר היה למר בוקטון להבטיח את עזרתו. בינתים עושים את כל ההכנות התכניות מזמינים מכונות וחומרים, עושים חוזרים וכו'. הירקון ייפתח בעוד מועד לפני עונת אכספורט ההדרים.

המזח הוא כמעט גמור. הוא בבחינת נסיון, ונסיון נועז, עד שנדע את מדת התועלת שנוכל להפיק ממנו. במקומות אחדים בים התיכון ישנם מזחים ממין זה על חוף הים הפתוח, ביניהם המזח הידוע בטריפוליס, והם נותנים ספוק רב. אולם לכל מקום יש סגולותיו הוא ומהנסיון במקומות אחרים אי אפשר ללמד על סכויי הנסיון בתל־אביב.

מחלקת המכס שהביטה על פעולות הועד בשבועות הראשונים כעל נסיון זמני נוכחה עכשיו לדעת כי לפניה מפעל קבוע והיא מתיחסת אליו בהתאם לכם.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3432, 24 באוגוסט 1936, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s