
הכינוס של „חבל ימי לישראל“
באניה „הר־ציון“ על פני הים התיכון
חלומות חבויים בלבות יחידים וצרכים חיוניים גלויים להמוני ישראל במולדת ובגולה נתפרשו ונתלבנו בכינוס הראשון של הליגה הימית העברית בספינת „הר־ציון“, בשוטה על פני הים הגדול כשתי יממות.
בנסיון מועט – רק לפני פחות משנה נוסדו התאים הראשונים של „הליגה הימית“ בחיפה ובתל־אביב – אך בחיבה רבה היה חדור הדיון בשאלות שטיפל בהן הכינוס: פיתוח אותו כלי, שבגרעינו מקופלים פתרונים לשאלה הנכבדת: האיך להשיב לעם, שבמשך תקופות ארוכות מימי קדם ועד ימי הבינים העביד יורדי ים מובהקים ושלא עזב את הים עד אשר נותק ממנו בחוזק – איך להחזיר לעמנו את אבדתו ההיסטורית הגדולה, שהפכה עתה לשאלה חיונית במסכת התחיה במולדת.
אבא חושי ובר כוכבא מאירוביץ נתנו בהרצאותיהם המעשיות בראשית עבודתו של הכינוס את סיכום היש המצער והישגיה הצנועים של הליגה הימית, אף ציינו בקוים כלליים תכניות למעשי הליגה בשנה הקרובה.
פרופ' נ. סלושץ בא בהרצאתו גדושת הידיעה והבקיאות להוכיח מה רבים ואמיצים, מתמידים ומושרשים, היו קשרי עם העברים אל הים מקדמת התהוותו של העם על חוף ים מולדתו ועד ימות פיזוריו על פני ארצות רחוקות בתקופות מאוחרות מאוד. הכינוס הקשיב לדברי מדע אלה כאל אגדה מושכת־לב ומעוררת געגועים אל אשר היה ואיננו, בעוד הוא נדרש כל־כך.
ד. רמז הביע את רחשי לבו של הכינוס בהביעו תודה עמוקה לפרופ' סלושץ. והכינוס קיבל בשמחה את הודעת ד. רמז שהליגה הימית עומדת להוציא את ספרו של פרופ' סלושץ על הים התיכון.
בכינוס ראשון לא ייפלא אם סיכום ההתחלות הזעירות, שנעשו ע"י הליגה, לא התגבש כדי דין וחשבון מסוים ומחולק לפרקיו, והיו מרובים עליו רעיונות והצעות שונות, מהם ששעתם כבר הגיעה ומהם ששעתם רחוקה יותר.
אחת השאיפות שהן ענין למעשה לאלתר, שהובעו ע"י כמה ממשתתפי הכינוס, היא השאיפה לפיתוח „יצר הים“ בקרב הדור הצעיר למן ילדי הגן ואילך, כפי שאמר ד"ר גורביץ.
היום הראשון של הכינוס עבר מתוך העדרם של מקצת ממשתתפיו, מחמת „מחלת־ים“. ביום השני באו פיוסו של ים ועלית נשמה של הכינוס. בצהרי יום ה' התקדמו אל מול „הר־ציון“, שעברה בחוף ת"א, מאות עובדי הנמל העברי בחמש סירות גדולות. נהדרה ונוגעת עד הלב היתה הפגנה זו של תשוקה לים, לחלקנו בים שלנו – בנמלה הצעיר של העיר העברית. התרגשות כללית עוררה פגישה זו בין באי הכינוס עד לנצנוץ דמעות בעיני רבים, קריאות הידד ושלום מצד אל צד.
בדברי הנעילה של יושב ראש הכינוס, מר ש. טולקובסקי, באה לידי ביטוי אותה חויה חזקה, שעברה את הכינוס עם הכניסה לחוף ת"א.
ד. רמז הגדיר אותה „כראשית גמול למאות העובדים בנמל תל־אביב“. „רק המחיצה הרשמית עצרה בעד זאת שתהיה שמחה גדולה“.
שם עברי יהיה מעתה לליגה הימית העברית „חבל ימי לישראל“ (הצעת ד. רמז). ש. קפלנסקי בדבריו בנעילת הכינוס הפנה את דעתו של הכינוס לפנים השונות אשר למלה חבל בעברית, וכולם עולים יפה להגדרת המכוּון בחבל ימי לישראל. משהחליט הכינוס וקיבל את השם הונף בחוף תל־אביב על ראש תורן – דגל הנושא את השם העברי החדש לליגה הימית העברית.
ארבע ישיבות היו לכינוס על סיפון האניה הר־ציון וישיבתה האחרונה עברה לאורך חוף הים מתל־אביב לחיפה. מראה חוף הארץ, והרגשת נשימתה בלב־ים ופני הישובים העברים שלרגלי ההרים ובשפלת החוף, השרו הלך־רוח מרומם לסיום הכינוס והעלו אותו.
ד"ר מ. סולובייצ'יק מראשי המסדרים של הכינוס ומעושי המלאכה בתוכו קרא את הצעותיהם של הועדה המתמדת שנתקבלו על ידי הכינוס בתקוה נאמנה להגשמה במהרה.
ד. רמז נגע בקצרה בסיום הכינוס בצרכי עובדי הספינות והביע את אמונתו כי קום יקומו אנשי־ים עברים שקיומם יהיה קיום תרבותי ואנושי. הפועל העברי, שחידש משהו בשדה החקלאות ויצר טיפוס של עובד אדמה תרבותי ויוצר, עתיד להעמיד גם מלחים ויתר עובדי ים בני תרבות ורבת חיים תרבותית.
* * *
בתשואות נתקבלה קריאת הברכות שנשלחו ע"י הכינוס לד"ר ח. ויצמן, ד. בן־גוריון, הנהלת הועד הלאומי, והוקרה מיוחדת – לעובדי נמל תל־אביב ולחלוצי עבודת הים העברים באשר הם שם.
טלגרמה מיוחדת נשלחה מהספינה בעברה בחוף תל־אביב למנהל המחלקה המדינית של הסוכנות, מ. שרתוק.
הכינוס בחר במועצה ארצית בת 40 חבר ומרכז בן 11 חבר.
"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3675, 11 ביוני 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.