תעשית הסירות בתל-אביב
תעשית הסירות בתל אביב מתקדמת לאט. הדרכה מטעם הצבור עדיין איננה. בינתים הולך ונבנה המעגן, ועוד מעט ומחסה בטוח יהא מוכן בשביל 40–50 סירות, והסירות נחוצות מאד.
מאז החילונו לתבוע מאת „אוצר מפעלי ים“ שידאג לבנית סירות עברו חדשים ולא היתה סיבה מוצדקת להתעלם מענין זה. היה זמן מספיק לצייד כהוגן בית מלאכה שעשרות אנשים היו עובדים בו ומכינים סירות בהדרכת מומחים, אנשי הארץ ואנשי חוץ.
בינתים בנו בעלי מלאכה פרטיים על חשבונם סירות מטיפוסים שאינם נהוגים בים בזה וביחוד בחורף. בוני הסירות הוכיחו יכולת רבה ובהדרכה הגונה היו יכולים לבנות גם לפי הטיפוסים הדרושים.
עבר זמן יקר, וסירות טובות לא הוכנו במספר מספיק. ועתה תהא התרוצצות וחפזון, ואלפי לירות תצאנה לארצות השונות לקניית סירות מוכנות.
אפשר עוד להציל משהו. גם מהיום ואילך אפשר עוד להספיק לבנות אצלנו סירות רבות, ואם אולי לא במספר המלא. בינתים נוסף לנו עוד גוף צבורי שוחרי־ים, הלא היא „הליגה הימית“. תוצג התביעה ל„אוצר מפעלי ים“ לכלול בתחום פעולותיו גם את השטח הזה. הנסיונות שנעשו עד עכשיו בזה על הירקון וגם בשטח החוף הם מעודדים למדי. מדוע לא תפותח מלאכה נחוצה זו, ששכרה מובטח, וגם ההפסד המשוע בהעדרה בטוח למדי?
י. חופי
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3483, 28 באוקטובר 1936, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 