בספנות החופית
דגל מצרי במקום דגל בריטי
בחודש אבגוסט החליף שירות־האניות המצרי „קאֶדיויאל מייל ליין“ את דגלו הבריטי בדגל מצרי. מהידיעות שבעתוני מצרים אנו למדים, שהמאורע הוחג בפומבי רב. מלך מצרים הואיל להניף בנמל אלכסנדריה את הדגל על תורן האניה „מוחמד עלי אל כביר“. נוכחו כל המיניסטרים, החבר הדיפלומטי, ראשי המסחר והכלכלה וכו'. אניות החברה ערכו תמרונים, להנאת קהל המסתכלים שעל הרציף. נגנו תזמרות. בערב הוזרקו זיקוקים. נערכה גם תפילה מיוחדת. וכך הפך „קאֶדיויאל מייל ליין“ ל„פרעוניק מייל ליין“. גם שמו של סניף החברה בארץ ישראל ישונה, לפי חוקי רישום החברות.
יתרונות הדגל החדש
עוד ב־1934 חדלה החברה להיות בריטית למעשה. עבוד־פחה רכש את מניותיה, בעזרת „בנק מצרי“ מידי לורד אנגלי. בכל זאת עוד המשיכה לשאת את הדגל הבריטי, שאמנם נתן לה במצרים הקלות מסוימות, אך לא במידה שהיא יכולה לקבל עכשיו כחברה לאומית במצרים הלאומית. עתה תהא פטורה, קודם כל, ממס הכנסה בריטי, אך חוץ מזה ודאי שתקבל תמיכה כספית הגונה מאת ממשלת מצרים. מעתה לא תשלם במצרים שום מסי נמל, שהנם גבוהים מאוד בארץ זאת. הממשלה תעזור לחברה לכבוש את שוקי המטען, ודעת הקהל המצרית תתמוך בחברה. ממשלת מצרים מכינה עתה תחוקה שתקבע הנחות נוספות לאניות הנושאות את דגל מצרים.
עוד דגלים מועילים
אבל עבוד־פחה אינו מוותר גם על דגלים אחרים. אניה אחת שלו „פואדיה“ תוסיף לשאת את הדגל הבריטי, כדי לקיים גם להלן את הובלת הדואר לקפריסין. זהו עסק של 6000 לי"ש לשנה. האניה „ויל־דאֶ־בירות“ תוסיף לשאת את הדגל הצרפתי, למען העסקים עם סוריה.
מה יהא על האניות העבריות?
במה כל הענין נוגע לנו? בגורלה של חברת האניות העברית „עתיד“, בגורל הספנות העברית.
את החוף המזרחי של הים התיכון משרתות שלוש חברות: פרעוניק מייל ליין; האֶלאֶניק קוסט ליין (יוונית), בעלת שתי אניות; „עתיד“ וגם אניה חכורה ע"י ה"ה מרכוס־פדרמן מתל־אביב (האחרונה עובדת רק בין נמל תל־אביב לפורט סעיד).
ל„עתיד“ שלוש אניות ובזמן האחרון קבלה עליה גם את הטפול הטכני בספינת „רחף“ של חברת „נחשון“. רוב עובדי אניות „עתיד“ – יהודים.
החברה המצרית תקפה את „עתיד“ ע"י הורדת מחירים גדולה מאוד. „עתיד“ נענתה למלחמת המחירים. והנה יש עתה חשש כי החלפת הדגל הבריטי בדגל המצרי תאפשר ל„פרעוניק מייל ליין“ להמשיך בדרך ההתחרות ולהגבירה. גדול כוחה של תמיכה ממשלתית.
נעדיף את החברה העברית
לנו אין ממשלה שתתמוך ב„עתיד“ בסכומי כסף, ואין לנו עדיין קרנות למטרה זו. הנתן ל„עתיד“ לכרוע תחת כובד ההתחרות? והרי זו מלחמת הספנות היהודית. בלי „עתיד“ הננו נשארים בקו זה בלי עבודה עברית לגמרי.
אין לנו אלא לפנות אל האחריות הציבורית של הצרכנים, שימריצו את הסוחרים להעדיף את החברה העברית על פני אחרות. חובה עלינו להשיג גם מאת ממשלת ארץ ישראל כל זכות־עדיפות שיש בכוח לתת לאניות ארצישראליות. אך קודם כל חייב הצבור לעשות את שלו במובן מתן עבודה. אם נתמוך ב„עתיד“ למען תחזיק מעמד, סופן של החברות המתחרות בה לבוא לידי הסכם אתה ולחלק ביניהן את העבודה ולקבוע יחד תנאי הובלה אפשריים. גם מאת הנה"ס, המגלה ערנות רבה בעניני הים, נדרוש לעשות משהו למען חברת האניות העבריות, כדי שתכיר גם ממשלת מצרים בצורך של השפעה על החברה המצרית להסדר התנאים בהובלה על חופי המזרח של הים התיכון.
ברוך הר-ורד
"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3745, 1 בספטמבר 1937, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 