„חבל ימי לישראל“
תמצית הדיון בכנוס ה-1 של הליגה הימית
(נתכנס בימים 8–10 ביוני 1937, תוך נסיעה באניה „הר־ציון“ בים התיכון)
[…]
תפקידי הליגה
אבא חושי: ההתחלות בים היו בידי קומץ אנשים. עכשיו יש לנו 150 מלחים עובדי אניות ויותר מאלף עובדי נמלים בחיפה ובת"א, אשר הם מסוגלים גם לעבוד על האניות. יש התעוררות עצומה לקראת עבודתנו בים אצל הנוער החלוצי בגולה. רכזנו בשורות הליגה במשך שמונת החדשים האחרונים יותר מ־3500 חבר בחיפה ובתל אביב בלי התאמצות מיוחדת. גם בירושלים, טבריה, המושבות ומשקי העובדים לא יהיו פטורים מארגון הליגה. המטרה היא לרכז בארץ מינימום עשרת אלפים חברים. אז אפשר לצאת גם לגולה. זוהי שליחות ציונית חשובה. יש הרבה יהודים בגולה שרעיון הציונות זר להם וע"י הליגה נוכל לקרב אותם גם לציונות. בזמן הקונגרס הציוני צריך להתחיל בפעולה. התפקיד העיקרי של הליגה הוא לרכוש ספינת לימוד ותעמולה, אשר תפליג לימים רחוקים וקרובים ותביא את בשורת המולדת לרחבי הגולה. בספינה זו תסודר גם תערוכה נודדת של תוצרת הארץ. אין אנו מתעלמים מהקושי הכספי. לשם כך נחוץ לפחות סכום של 10 אלפים לא"י. אבל ערכו החנוכי והתעמולתי של מעשה זה ממריץ להתאמצות מכסימלית. ויש עוד תפקידים אחדים אשר התחלנו בהם ויש צורך להמשיך ביתר מרץ: הכשרת עובדים על אניות עבריות וזרות, עזרה למתלמדים ועוד. יש לסדר סטיפנדיה ל־20 מתלמדים: 480 לא"י לשנה. דרושה גם תכנית להכשרה בארצות הגולה. בהאמבורג, גדיניה, בדנמארק, יש התחלות אבל בלי תכנית והתאמה לצרכי ארץ ישראל. תפקיד הליגה, ביחד עם הסוכנות, לבוא בדברים עם הנוער החלוצי ולכוון את עבודתו בשטח זה. נחוצות מחלקות מיוחדות להכשרה ימית ליד התכניון בחיפה (ביה"ס מקצועי של ד"ר ש. ברדין), מחלקה לבנין סירות (מספנה), מחלקה לרדיו טלגרפיה ומחלקה למכונאות הקשורה עם האניות. הכשרה מוקדמת זו עם ספינת לימוד בתור סיום לה תתן לנו את התוצאות המבוקשות. נחוץ להגביר את התמיכה במפעלים הימיים הקיימים, אבל בתנאי של הגברת הרוח הלאומית ביחס למלחים, לשפה ולהוי. בקונגרס הציוני יש צורך לחפש אפשרויות לארגון קרן לגאולת הים. אם אין ליצור קרן שלישית, אפשר לקשור אותה עם אחת הקרנות הקיימות. אך ברור לנו, שבלי יזמה לאומית ותמיכת הצבור לא תקום הספנות העברית ולא יתקיימו המפעלים הקיימים. הקמת ליגה חזקה בארץ ובגולה זוהי ערובה לתחית הספנות העברית שלנו.
בר־כוכבא מאירוביץ: במשך השנתיים האחרונות נראו לנו נקודות מוצא לתחית פעולותינו בים. נמל תל־אביב נתן לנו את האפשרות לפרוץ את החומה ולהכנס לעבודות בנמל חיפה, אמנם בתנאים קשים, ובחורינו הוכיחו במשך ששה חדשים שאנו מסוגלים להוציא את העבודה הזאת לפועל למרות תנאי העבודה הקשים. החזרנו לעצמנו 80 אלף לא"י על ידי העבודה בנמלי חיפה ותל אביב. אך יש עוד שטח פעולה גדול וחשוב, הספנות, ובו חלקנו קטן, רק חמש אניות, מהן שלוש תחת דגל עברי המתאבקות קשה על קיומן. לא ידענו להעריך את ההתחלות לספנות העברית. לו היו אנשי ההדר מקימים שתים־שלוש ספינות עבריות להעברת ת"זים לא היינו עומדים לפני עליית שכר ההובלה. החרבת אנית „תל אביב“ והכסף שאנו משלמים עכשיו ללויד טריסטינו מראה על חולשתנו. בכסף זה יכלנו להציל את האניה ואולי להקים עוד כמה אניות. מאה אלף טון סחורה מביאים לארץ מנמלי סוריה ומצרים והאניות של חברת „עתיד“ מחכות שבועות למטען.
היזמה הפרטית בשטח הספנות לא תוכל להתקיים בלי תמיכה ובלי תנועה צבורית גדולה.
גם הדיג מחכה לידים עבריות. מאות דייגים איטלקים חיים על חשבוננו, וגם פה שום יזמה פרטית בלי עזרה צבורית לא תכבוש את הענף הזה.
תפקיד הליגה – להיות גוף צבורי דואג לקיום המפעלים הקיימים ויצירת מפעלים חדשים בכל שטחי עבודות הים על ידי ארגון דעת הצבור העברי וגיוס אמצעים צבוריים ליזמה הפרטית ולמפעלים חדשים.
"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3682, 20 ביוני 1937, עמ' 3–4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 