„הצולל“
זה שמו של קואופרטיב חדש בן 10 חברים, המכשירים את עצמם למקצוע חדש, שהשם נאה לו.
יש מקצוע המשייה, הכרוך בצלילה. נפלו סחורות הימה יש למשותן. הממשלה לוקחת לה מחצית, חלף הזכיון. המחצית השניה למוֹשים. בונים קירות בנמלים, יש להניח אבנים במעמקי המים או קרקע הים – שוב נחוּצים צוללים. במקרה אסון לאניה – וזה יקרה גם בחופי ארץ־ישראל – מפרקים את גוף האניה, מוֹשים את הסחורות, את החלקים, הרי שוּב עבודה. תחנת ראֶדינג תניח בים צנור, בו יוּזרם אל הדוודים שבחצרה הדלק ישר מתוך אניות – גם בעבודה זו עובדים אמודאים צוללים.
בין ספּני נמל תל אביב ישנם שני אמוֹדאים, אבל הם עסוּקים. החלו, איפוא, חברים חדשים ללמוד את המקצוע, על־מנת למצוא בו את מחיתם. כולם עבדו בבנין בריכת המעגן, ומשנגמר נשארו מוּבטלים. לא השלימוּ עם המצב ויזמו את המפעל החדש, שבית אחיזתו נמל תל אביב, אבל היקפו ואחריתו – מי ישורנו.
אין אמצעים לחברים אלה. הם עובדים מתוך יסוּרי מחסור. יום יום צריך לצאת לים ולהתאמן. עמד להם ה„סינידקאט לעבודת ים“ והשאיל להם דוברה ועל גבּה מכונת צלילה שלו. עומדת להם חברת פריקה ומושכת אותם בסירת מנוע שלה יום יום לעבודה ובחזרה. אך יש הוצאות במזוּמנים – שכר לאמודאי המדריך, חבלים וכלים שונים. והחבים מתחייבים בחובות וממשיכים. סוף סוף הן תבוא עזרה, ובאמת, מדוע לא באה עדיין?
נתבעים מחלקת הים של הנה"ס, נחשון, החבל הימי. הן זקוּקים למקצוע זה. אף אחד לא חסר סיכוּיים הוא. ספני יון ואיטליה מכניסים לארצותיהם סכוּמים גדולים מעבודת משייה ברחבי הימים. בשנים שלאחרי המלחמה העולמית משוּ איטלקים אוצרות ממש מרחבי ימים ומעמקיהם. על כל פנים חובה להכין את אנשי המקצוע בשביל חופנו אנו בלבד.
הקבוּצה קשוּרה עם בעל הזכיון למשייה בחוף תל אביב, מארצ'אֶבסקי, אחוּזים לו מסוּיימים ואחוּזים – להם. עד עתה כבר משוּ כמה טונים של סחורות.
– ר.
"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 3960, 1 ביוני 1938, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 