בשערי חיפה
ד"ר א. פורצקי
משאלות השעה
בעבודת הסבלות בנמל חיפה התקדמנו בשתי השנים האחרונות במידה ניכרת. בסבלות הנמל עסוקים כעת 500–600 פועלים יהודים. בימי העונה הבוערת של משלוח פרי ההדר מגיע מספר הפועלים היהודים עד ל־1200 איש. וגם לסבלות בית המכס הנעשית מטעם שלטונות הנמל, חדרה במשך השנה שעברה העבודה העברית. עד לפני שנה היתה הסבלות זו של בית המכס במונופול לפועלים מסודאן וממצרים ומסוריה ומחוורן, אבל בפברואר 1937 הסכימו שלטונות הנמל למסור חלק מעבודה זו ל„סולל־בונה“ באותם התנאים שבהם עובדים הקבלנים הערבים.
קודם כל דאג „סולל בונה“ לשפר את דרכי העבודה הפרימיטיביים ולשם כך היה צורך להשקיע סכומים מסוימים לרכוש מכשירי עבודה. השקעה זו נעשתה על ידי „סולל בונה“ בהשתתפותה של קרן חוסר העבודה והסוכנות היהודית, כל אחד משלשת המוסדות האלה השתתף בסך אלף לא"י ובסכום זה נרכשו שני טראקטורים וחמשים קרונות להעברת המשאות ממקום למקום. על ידי כך נעשתה העבודה יותר ראציונלית וממילא גם יותר מכניסה. בסבלות של הממשלה מטעם בית המכס עובדים כיום בחיפה 100 פועלים מן המספר הכללי של 600–700 איש העסוקים בעבודה זו. בעונת משלוח פרי ההדר מגיע מספר הפועלים היהודים בסבלות בית המכס עד 150–200 איש מן המספר הכללי 1200 איש. כלומר: לערך 10%–12%. ודרישת הישוב היהודי משלטונות הנמל היא לשתף את הפועלים והסבלים היהודים בחיפה השתתפות מלאה בכל עבודות הסבלות, הנעשות מטעם הנהלת הנמל. הסיבה העיקרית, שבשבילה לא הוכנס הפועל היהודי בכל עבודות הסבלות בבית המכס, היה הפחד מפני יוקר שכר העבודה של הפועל היהודי והחשש שמא לא יהיה בכח הסבל היהודי לעבוד את עבודת הנמל הקשה. והנסיון כאמור הוכיח לשלטונות הנמל שחששות אלו בטעות יסודן. הפועלים היהודים הצליחו להעביר במשך תשעת החדשים האחרונים, ממחצית ינואר עד מחצית אוקטובר, 580.000 טונות סחורה במשך 196.000 שעות עבודה. או במשך 2400 ימי עבודה.
שכר העבודה מאת שלטונות הנמל בעד עבודת הפועלים היהודים בבתי המכס, במשך תשעת החדשים האמורים הוא 5340 לא"י. ההכנסות של הפועלים היהודים מכל עבודת הסבלות בנמל, במשך שנת 1936 הן 50.000 לא"י. שכר העבודה כולו, גם ליהודים וגם לערבים בעבודת הסבלות בנמל חיפה, בשנת 1936 הוא, לפי הערכת יודעי דבר, כחצי מיליון לא"י. הפועל היהודי קיבל איפוא רק 10% מכל ההכנסות מן הסבלות בנמל חיפה.
מועצת פועלי חיפה דנה על האמצעים, שיש לאחוז בהם כדי להגדיל את חלקו של הפועל היהודי בעבודת הסבלות בנמל, הנעשות על ידי השלטונות.
*
אולם אין לנו להתעלם מן העובדה, שגם בשטח הסבלות הפרטית לא נעשה עוד כל מה שאפשר היה לעשות, כדי להגדיל את עבודת הפועל היהודי בנמל. עוד רבים הסוחרים והסוכנים היהודים, המתנכרים גם כיום לפועל היהודי ואין מעסיקים אותו בעבודת הסבלות שלהם. ביכלתם של הסוחרים והסוכנים היהודים להכניס עוד כמה מאות פועלים יהודים לעבודת הסבלות בחיפה.
ובימי חוסר עבודה קשים אלה מן הראוי שהללו, יתעוררו לעשות את חובתם ביחס לאחיהם העמלים.
*
לא הצלחנו השנה בפיתוח ענף הדייג. כל הנסיונות שנעשו לא הוכתרו בהצלחה מרובה. גם ים כינרת לא נוצל עד עתה, על ידי יהודים לשם הספקת דגים לישוב היהודי.
השוק שלנו קולט כיום אימפורט של דגים במדה גדולה. לפי הערכת מומחים מוציאה האוכלוסיה בארץ ישראל כרבע מיליון לא"י לדגים; 70.000 לא"י לאימפורט של דגים חיים מארצות חוץ; 100.000 לא"י לאימפורט של דגים כבושים מארצות חוץ אלינו. רק 70.000 לא"י מוציאים אנו לדגים חיים ממקורות הארץ. וגם דייג זה הנעשה בארץ מתרכז רובו ככולו בידי דייגים לא יהודים.
עד לפני זמן מה היה מקצוע הדייג כולו בידי ערבים, ושיטות הדייג שלהן פרימיטיביות מאד. ההכנסה מענף־עבודה זה היתה מועטת מאד. לפני שנים אחדות חדרו לענף הדייג בארץ דייגים איטלקיים מומחים, שהנהיגו שיטות דייג חדשות הנהוגות באירופה, והאיטלקים הם עד היום הדייגים היחידים בארצנו, העובדים ב„מים עמוקים“.
מידי קבוצת הדייגים האיטלקים קנתה חברת „נחשון“ ספינת דייג. שני דייגים איטלקים מומחים הוזמנו על ידי „נחשון“, המדריכים את קבוצת הדייגים היהודים שהחל בעבודתה בספינת דייג זו שקראו לה „סנפיר“.
„סנפיר“ על כל הציוד שבה, עלתה בסך 700 לא"י. היא נמסרה בחכירה לקיבוץ „פלוגת הים“, היושב בקרית חיים. ב„סנפיר“ עסוקים 10–12 איש, בבוקר השכם הם יוצאים לעבודה במימי מפרץ־חיפה ובערב הם שבים לקיבוץ בקרית חיים. המכירה אינה מאורגנת עדיין כהלכה. והם מוכרים את הדגים שלהם יחד עם כל הדייגים הערבים בשוק הערבי.
קבוצה זו עובדת כבר ללא הפסדים. בזמן האחרון עבדה הקבוצה בלא מדריכים. לחדשי החורף אומרים להזמין שוב את המדריכים האיטלקים, כי זהו החורף הראשון לקבוצה זו.
חברת „נחשון“ מתכנת כעת תכניות לרכוש בזמן הקרוב עוד כמה ספינות דייג ולהחדיר לתוך ענף עבודה זה בערך 200 עובדים יהודים.
את פיתוח ענף הדייג מקשרת חברת „נחשון“ בתכנית בנין כפרים לדייגים, אחד בכפר ויתקין, אחד בעתלית על יד חיפה, אחד בכנרת ואחד במפרץ חיפה.
"הארץ", שנה כ"א, מס' 5558, 14 בנובמבר 1937, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 