בית"ר – ידיעות של השלטון
[…]
מחלקת ההכשרה הימית
הדינמיקה של היחסים הכלכליים בין ארץ ישראל לחוץ לארץ (מתוך הרצאתו של הקצין י. הלפרן בכנוס בקרקוי).
האימפורט לארץ ישראל הגיע בשנת 1934 ל־10 מיליון לירות. האכספורט כולל כ־6 מיליון תיבות תפוחי זהב. דרך כלל 90 אחוז של המסחר הארץ ישראלי עוברים דרך הים. מהכנסות הטרנספורט הזה, כמעט שאין היהודים מתפרנסים כלל.
ב־1931 באו לארץ ישראל 806 אניות קיטור בעלות לסה כ־1.800.000 טון. ב־1932 – 2.143 אניות בעלות 2.311.000 טון. ב־1934 – 2.518 אניות בעלות 5.923.000 טון.
עכשו נמצא בידי היהודים צי בזעיר אנפין הכולל את האניות „תל־אביב“ (12.000 טון) „הר ציון“ ו„הר כרמל“ (5.00 טון כל אחת) ושלש אניות קטנות לסה"כ 23.000 טון.
חוץ מענין ההובלה הרי יש לשים לב לדיוג. תצרוכת הדגים בא"י עולה על 300.000 לא"י לשנה. עד כה לא הצליח הדיוג העברי בארץ ישראל מפני שיטותיו הפרימיטיביות. הדרישה לדגים עולה בהרבה על ההצעה.
שאלת הטרנספורט הימי בארץ ישראל
טפוס הספינה הקלה המתאים ביותר לתנאי הארץ הוא „בריג“ של עץ בעל 300 טון ובעל מניע של 50 כחות סוס. ספינה כזו תוכל לעבוד בין חיפה לבירות, אלכסנדריה ונמלי קפריסין. האקיפ"ז – 14 איש. יש לשער 180 ימי עבודה לשנה. התיקונים וכו' – 500 לירות. המשכורת – 3.020 לירות. בס"ה – כ־4.500 לירות. ההכנסות (אם לחשוב את המטען הממשי רק 180 טון – תעלינה ל־11.000 לירות לשנה. הריוח יהיה, איפוא, כ־6.500–6.000 לירות לשנה. כמובן, שיש להביא בחשבון עוד הרבה תנאים כלכליים ומסחריים.
פעולות השלטון בשאלת ההכשרה הימית
עוד בחדש דצמבר 1934 החליט השלטון על יצירת המחלקות הימיות על יד נציבויות בית"ר, על הצורך ליסד בית־ספר ימי בא"י ועל ארגון הפלוגות הימיות לנשרים וללגיון בכל המקומות, וביחוד בארץ ישראל.
בחוזר מס' 5 הותוותה תכנית העבודה. הקננים הקיימים על שפת הם או על גדות הנהרים הגדולים יתארגנו בתור פלוגות ימיות. למודי הספנות והדיוג יחשבו למקצוע הראשי. חוץ מהפלוגות יסודרו בתי ספר לספנות ולדיוג. בחוזר מדובר גם על הצורך ביצירת הליגות הימיות, אשר תעזורנה לנו להפיץ את רעיון כבוש הים ותגייסנה את ההון הדרוש.
בית הספר לקציני ים בציוויטווקיה
הלמודים. קבלת תלמידים חדשים נפסקה בהחלט. כיום מגיע מספר התלמידים ל־28. כל אלה שנרשמו ולא הספיקו עדיין לבוא, צריכים לחכות לפתיחת שנת הלמודים החדשה. בכל מיני שאלות בנידון זה יש לפנות ישר למחלקת ההכשרה הימית על יד השלטון. דרוש לצרף בול בין לאומי לתשובה.
העבודה בבית הספר מתקדמת באופן יפה. הקורס נחלק לשני חלקים: א) קברניט. ב) מכונאי. יש תקוה שהמחזור הראשון יסיים את למודיו ב־15 בנובמבר. התואר הרשמי שינתן על ידי בית הספר יהיה קפיטן קבוטז' קטן.
חוץ מהלמוד המקצועי ולמוד השפה האיטלקית, ניתנים באופן שיטתי השעורים בפ. ש. צ. בתוך יתר המקצועות עוסקים בהתעמלות שווידית תחת הנהלתו של מורה איטלקי מיוחד. עומדים גם לסדר שעורים בבוקס.
לפני זמן קצר בקרו בבית הספר אורחים חשובים מפאריס, אשר התענינו באופן מיוחד בענין רכישת ספינת למוד לצרכי בית הספר. אחרי שעיינו בסדוריו, רשמו האורחים בספר הבקורים: „הננו מציינים בהתלהבות את חריצותם של התלמידים ותודתנו הלבבית לקפיטן פוסקו על יחסו היוצא מן הכלל אל הנוער העברי“.
נתעוררה השאלה מה תהיה צורתו של הדגל הימי, כשיפליגו אל הים. צורת הסמל המיוחד שישאו בוגרי ביה"ס על שרוולם ועל מגבעתם היא: עוגן מלוכד במנורה בתוך מגן דוד.
חיי התלמידים.
חיי בית הספר נכנסו למסלולם הקבוע. סודרו המטבח וחדר הרחצה. החיים עולים ל-3 וחצי לירות איטלקיות לאיש ליום.
מסביב לבית הספר.
אחרי שבית"ר סללה דרך חדשה לפני הנוער הלאומי והתחילה להכשירו לכבוש הים, התעוררו גם יתר החוגים ביהדות. והנה אגודת „עקיבא“ (וארשה) והמשרד הארץ ישראלי של לבוב נמלכו בדעתם ופנו באופן ישר אל הקפיטן פוסקו בשאלה אם יקבל תלמידים שישלחו על ידם, ולא מצאו לנחוץ לפנות בענין זה אל יוצרי בית הספר. בית"ר השקיעה בארגונו מאמצים לאין מספר, והמוסדות הנ"ל טועים בחשבם שיעלה בידם ליהנות מעבודתנו מאחרי גבנו.
"הירדן", שנה א', מס' 265, 24 במרץ 1935, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.