לצאת האניה „תל־אביב“
(דברים אחדים אל הצבור העברי)
היום הוכה המפעל הימי העברי הצעיר מכה קשה ומכאיבה: אנית „תל־אביב“ שהיתה לקנין זרים עזבה את חופי הארץ.
אניה זו, שיום הנפת דגל ציון עליה היה לנו לחג לאומי, אשר כל כך הרבה תקוות תלה בה הישוב כולו, שהון יהודי רב הושקע בה ואשר שמשה ויכולה היתה לשמש גם להבא מקום עבודה והכשרה לנוער עברי, הנושא את לבו לעבודת הים, נותקה מתוך שורת מפעלינו הימיים המועטים והיתה לנחלת זרים.
לא דרך קלה היא דרכה של אניה עברית בודדת בלב הים, מול מתחרים אדירי שלטון וכוח. במשך השנתיים, אשר שמשה האניה „תל־אביב“ קשר בין חופי הארץ וארצות הגולה, נאבקה קשה במכשולים הרבים אשר עמדו על דרכה, עד שלא אזרה כוח עוד לעמוד בפני קשי המצב והוכרחה להוריד מעל תרנה את הדגל הארץ ישראלי.
אולם, לא רק גורמים חיצוניים בלבד הוציאו את אנית „תל־אביב“ מחזית המשק הימי שלנו, לא רק ההתחרות הקשה היא שחתרה תחתיה, כי אם גם יחסנו אנו, יחס המוסדות, הישוב והצבור בגולה היה בעוכריה.
לא ידענו להושיט לאנית „תל־אביב“ את יד העזרה הדרושה במלוא המדה ובמועד הנכון, ובהאבקה בגורמים מכשילים מבחוץ עמדנו מרחוק והטבענו אותה בים של אדישות והתנכרות. המוסדות וכל איש ואיש מהישוב ומהגולה, שהיה נזקק לשרות ימי, לא מלאו את חובתם כלפי האניה העברית הזאת, ויש לומר בגלוי, שבמדה רבה אנו במו ידינו עוללנו לעצמנו את הכשלון המחפיר הזה.
נוכח המפלה הזאת פונה מרכז ה„חבל הימי לישראל“ אל הישוב העברי בארץ ואל כל איש ואיש בישראל בקריאה לזכור את התבוסה הזאת ולאזור אונים לתקן את המעוות. כל כמה שקשה ומדכאה המכה שהוכינו, נדע להתגבר עליה, אם רק ילמדנו מקרה זה לקח, אם נסיק ממנו את המסקנות הדרושות: לשמור על המפעלים הימיים העבריים הקיימים ולהגביר פעולה להרחבת הספנות העברית.
מרכז החבל הימי לישראל.
"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3793, 11 בנובמבר 1937, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 
