„עוגן“, קבוצה לספנות בנמל חיפה – 28 בפברואר 1937

„עוגן“

מאז סודרה בחוף חיפה הקבוצה הראשונה לסבּלות, בשנת 1920, חתרה ההסתדרות לקראת עבודת הספּנות, ורק בספטמבר 1935 הצליחה מועצת פועלי חיפה לצעוד צעד קדימה בשטח זה. נוסד „עוגן“ – קבוצה לספנות.

בעצם הגיאות נתלקטו בחיפה עשרה חברים, אשר הביעו נכונותם ללכת לענין זה, מבלי לבקש חשבונות רבים. מועצת פועלי חיפה פנתה למוסדות ההסתדרות ולהנהלת הסוכנות בדבר גיוס ההשקעה ההכרחית – ונענו לה: סולל־בונה, המשרד הקבלני, חיפה, מרכז לקואופרציה – כ"א בסך 250 לא"י; הועד הפועל של ההסתדרות השקיע מצדו סך 125 לא"י. הנהלת הסוכנות השתתפה בהשקעה בסך 125 לא"י. מלבד זה נעזרו עשרת החברים מצד הנהלת הסוכנות בהלואה לחשבונם, בערבות מוסדות ההסתדרות, בסך 500 לא"י. נכרת חוזה שותפות עם בעל סירות ערבי בנמל חיפה. נרכשו ממנו 33 אחוז מהסירות והקבוצה קבלה מתוך כך זכות על 33 אחוז מן העבודה. הקבוצה הבטיחה לעצמה את הזכות לרכוש עוד 17 אחוז, בזמן שתמצא למתאים, ולהיות לשותף שוה, בעל 50 אחוז בעסק. לרשות הקבוצה עברו שלוש סירות מתשע. כיום אפשר לעשות סיכום משביע רצון. לבאי כוח ההסתדרות, הסוכנות והישוב שהוזמנו באחד הימים האלה לחנוכת המוטור החדש, היתה ההזדמנות להתבונן ולשאול לתוצאות.

במשך התקופה הנ"ל הושקעו במפעל זה קרוב ל־3500 ימי עבודה. כ־1500 לא"י נכנסו לקופת „עוגן“, קרוב ל־1200 לא"י שולם על חשבון שכר עבודה, יותר מ־150 לירות הושקע בקנית מוטור חדש בעל עצמה יותר גבוהה מהמוטור הישן אשר קבלה מהקבלן הערבי, וכ־150 לא"י הוציאה הקבוצה על החזקת שלוש הסירות במשך התקופה הנ"ל.

ערכה של קבוצת „עוגן“ בנמל הוא חשוב לאין ערוך. מספיקה העובדה, כי רק הודות לקבוצת „עוגן“ לא הושבתה עבודת הספנים הממשלתיים בתקופת המאורעות. „עוגן“ ידעה לקשור יחסים עם כל עובדי הנמל, כיהודים וכלא־יהודים. כולם מעריכים את כשרון עבודתה ומתיחסים אליה בכבוד ובאימון גמור. כדאי לציין את העובדה, כי חברות הנפט אשר אינן מצטיינות באהדה יתרה לעבודת פועלים יהודים משתמשות אך ורק בקבוצת „עוגן“ בשירות האניות שלהן בנמל חיפה.

מתוך שאיפה של הקבוצה לעסוק בספנות לא רק בתוך הנמל, כי אם גם מחוץ לו, בנתה הקבוצה עוד בשנה שעברה 10 סירות שיט קטנות. בקיץ זה מקוה הקבוצה לבנות סירות־מפרש אחדות ויחד עם סירות־המוטור שלה תקיים הקבוצה שירות טיולים בכל אורך החוף. בעלי הקאזינו בבת־גלים הבטיחו להתקין מזח קטן לסירות לשם ירידה נוחה.

לקבוצת „עוגן“ שאיפה כפולה:

א) ביסוס הקיים – כלומר: חיזוק וחידוש הסירות, החלפת המוטורים הישנים החלשים ויקרים, בהיותם מוסקים בנזין – בחדשים חזקים וזולים, מוסקים במזוט. חברי הקבוצה מוכנים להעמיס על עצמם את הביסוס.

ב) הרחבת המפעל – על ידי רכישת יתר 17 אחוז, שהם זכאים להם לפי חוזה השותפות. הקבוצה מאמינה, כי המוסדות שנשאו בעול ההשקעה הראשונה יעזרו לה בדבר הזה.


פנקס ההסתדרות של העובדים העבריים בא"י (נספח לעיתון "דבר", מס' 3588, 28 בפברואר 1937) עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s