מפעולות הועד הפועל של ההסתדרות *)
בחדשים אלה, חדשי המאורעות, היה הועד הפועל נתון רובו בעניני השעה: (בטחון, עבודה, הספקה, נמל ת"א וכו'). עם זה טיפל בענינים השוטפים בחיי ההסתדרות, שדרשו את התערבותו או הכרעתו. להלן ניתנים סיכומים ומסקנות בכמה ענינים שנדונו בישיבות הועד הפועל או במזכירות.
נמל תל-אביב
למן הנצנוץ הראשון של המחשבה הצבורית על פריקה וטעינה בחוף תל־אביב, בעוד רואי־„נכוחה“ התיחסו אל הרעיון הזה בפקפוק כבד, נתנה ההסתדרות את ידה עם הנהלת הסוכנות להגשמתו למעשה והיא אשר נשאה עם הסוכנות, חלק כחלק, בהקצבת הסכומים ההתחליים (אותו „שעור שבעיסה“, שגורל מפעלים רבים חשובים בילדותם תלוי בו), להוצאות ראשונות. יש הזכות לצבור הפועלים לראות את עצמו שותף ראשון להנהלת הסוכנות בכל צעד, בכל עבודה, ובכל מאמץ בחוף תל־אביב.
הרשיון לפריקה בחוף תל־אביב ניתן ביום 19 במאי 1936.
בטרם יינתן הרשיון, הוצע למזכירות הועד הפועל מטעם הועד לעניני נמל ותחבורה, שההסתדרות תשתתף עם הנהלת הסוכנות, מחצה על מחצה, בהשקעה יסודית של 5000 לא"י. – תשובת המזכירות היתה, כי בתנאי של חלק שוה בהשפעה, היא מוכנה להביא הצעה זו לדיון לפני מוסדות ההסתדרות. הדיון הזה נתקיים ביום 14 מאי 1936 – חמשה ימים לפני מתן הרשיון – בישיבה של באי כוח המוסדות שנקראה בנק הפועלים, הוסכם לגייס את הסכום הנדרש וניתן יפוי כוח למזכירות לקבל את ההצעה, לפי התנאי שנקבע מצדה.
לאחר שנתפרסם דבר רשיון הפריקה, נתרבה מספר הרוצים להיות בחוג המייסדים. – כדי לאפשר ריכוז מניות היסוד כולן ברשות הנהלת הסוכנות, הסכימה ההסתדרות לותר על דרישת חלקה בתור מייסדת, מבלי לחזור בה מנכונותה להשקיע סך 2500 לא"י עם ראשוני המשקיעים. בהמשך המשא ומתן נקבע, כי רק מחצית מניות היסוד תהיה בידי הנהלת הסוכנות ומחציתה בידי עירית תל־אביב, בתנאי מפורש, כי בענינים הבאים תכריע דעת הנהלת הסוכנות:
א) העסקת פועלים לא־יהודים.
ב) אישור או מתן־תוקף להסכם עם ממשלת ארץ־ישראל.
ג) מזיגה עם חברה אחרת או השתתפות בה.
ד) פירוק החברה.
תנאי זה הוכלל בספר התקנות של אוצר מפעלי ים.
להכרזת ועד הנמל – או יותר נכון: להודעתו – בדבר פתיחת החתימה על מניות האוצר, נענה צבור הפועלים בתל־אביב לאלפיו. החתימה נפתחה ביום 28.5.36 וננעלה ביום 2.6.36. בין 12.000 חותמי־המניות במשך הימים האלה תפס צבור הפועלים מקום בראש.
על חברי ההסתדרות, חותמי המניות, להיות נכונים לקראת האספה הכללית המייסדת של האוצר, שתוזמן עם קבלת האישור הרשמי.
בחוף תל־אביב נפרקו עד היום 20000 טון הראשונים. אלפי טונים אלה הושטו בידי ספני־ישראל וכותפו על כתפי פועלי ישראל, ספרדים ואשכנזים. מי לא ראה עבודה זו בחדשים הראשונים – כשהספנים גוררים את סירותיהם על פני השרטונות והעומסים עומדים עד למעלה ממתניהם במים? בעמל חלוצי זה נתקדש נמל תל־אביב ובנאמנות הישוב כולו – וצבור הפועלים בראשו – יתגדל.
[…]
*) מתוך „פנקס ההסתדרות“ שהופיע בימים אלה.
"דבר", שנה שתים עשרה , מס' 3499, 16 בנובמבר 1936, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 