הובלה ודרכים
[…]
נמשכה עבודתן של יתר שתי החברות העבריות לספנות: חברת „עתיד“ הוסיפה אניה שלישית „עמל“ על שתי הקודמות „עתיד“ ו„עליזה“ העוסקות בהובלת משאות בין א"י לאירופה (נכנסות לנהר הדאנובה ומגיעות לבודפשט ומעלה) וחברת הלויד הימי הארצישראלי קיבלה השנה את האישור הרשמי לשמות אניותיו „הר־ציון“ ו„הר־הכרמל“ (מקודם „ריזוגליו“ ו„פרוגרסו“), המובילות בין חיפה ויפו לקונסטנצה שברומניה נוסעים ומשא. צרה היא שבשתי אניות אלה אין העבודה העברית מתקדמת כמו ב„תל־אביב“. ההסתדרות יסדה השנה את האגודה השיתופית העובדת בחוף חיפה בסירות מניע ומסיעה נוסעים ומשא בין הנמל ואניות העוגנות רחוק מן הרציף. מספר העובדים היהודים באניות מגיע ל־140. רובם הגדול נוסף בשנה זו.
„חברת ארץ־ישראל לספנות“ (ארנולד ברנשטיין ושותפיו) עומדת להשיט אניה שניה בין א"י וטריאסט ובזה ייקל (י' צרויה) על הנוסעים שיוכלו לשוב בכל שבוע שירצו ולא יוכרחו לחכות דוקא לשבוע שבו שבה „תל־אביב“. את התעמולה הטובה ביותר בשביל אניות עבריות עשתה „תל־אביב“ על ידי סדוריה וסדריה. אין נוסע יהודי שלא ישבחנה ולא ייעץ לזוּלתו להעדיף אותה על פני אחרות.
יצוינו מאמציה של מועצת פועלי־חיפה ובראשה החבר אבא חושי לעזרת הספנות העברית. אכן, נחוצים עוד מאמצים רבים כדי להרחיב את דריסת הרגל שלנו בים לנתיבה רחבה. רבים מהספנים שנתקבלו לעבודה ב„תל־אביב“ ובאניות אחרות הם מחניכי הפלוגות הימיות של „הפועל“. ספינת מפרשים שקרן רביזיוניסטית קנתה אותה והסבה את שמה ל„שרה“, הפליגה מאיטליה. בספינה עובדים שבעה בחורים חניכי בי"ס ימי שיסדו הרביזיוניסטים בעיירת חוף איטלקית.
"דבר" שנה אחת עשרה, מס' 3157, 27 בספטמבר 1935, עמ' 45. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 