מספנה לקבוצה לעבודות הים „עוגן“ – 26 בפברואר 1939

מספנה לקבוצה לעבודות הים „עוגן“

בשבועות האחרונים נפתחה באזור התעשיה שעל אדמת הקרן הקיימת בעמק „זבולון“ על ידי הקבוצה לעבודות הים „עוגן“ – מספנה לבנין סירות, שהיא המספנה היהודית הראשונה בחיפה.

קבוצת „עוגן“ התחילה בעבודתה בנמל חיפה בספטמבר 1935 – בהורדת נוסעים יהודים מן האניות, שהיו עוגנות על יד חומת המים הגדולה (מחוסר מקום על יד הרציף) ולשם כך רכשה שלש סירות מנוע. עבודה זו היתה מקודם בידי ערבים בלבד, ובראשיתה נתקלה הקבוצה בקשיים מרובים, אך מעט מעט הסתגלה לה והיא נמשכת בהצלחה.

במשך הזמן נתברר, שענף זה בלבד אין בו כדי להספיק עבודה בעונה המתה, ביחוד בחדשי הקיץ, ועל כן התחילו לטפל בענף חדש הקשור אף הוא בעבודות הים – היינו בנין סירות, שעד עתה לא עסקו בו יהודים בחיפה. התחילו בבית המלאכה בקרית חיים, אולם אחרי כן עברו לבית מלאכה פרטי („עצמון“) שבאזור התעשיה בעמק זבולון. לפי שעה עובדים במספנה תשעה מחברי הקבוצה, העסוקים בימים שאין בהם הרבה עבודה בהובלת נוסעים מן האניות לרציף. עד עתה נבנו במספנה שתי סירות, שנועדו להפליג בים כנרת, האחת הוזמנה על ידי קבוצת גינוסר שבמגדל, והשניה – סירת מנוע – על ידי קבוצת בתלם שבעין גב (מעברו המזרחי של ים כנרת). אורך הסירה האחרונה 6.75 מטר; ורחבה 2,10. אורך הסירה הראשונה 5.80 מטר, ורחבה – 1.80.

בעבודתה נעזרה הקבוצה במדה מרובה על ידי מחלקת הים של הסוכנות, שכידוע יש לה סניף פעיל בחיפה. ההון שהושקע במפעלי הקבוצה מגיע לסך 1600 לא"י: 500 לא"י משל הקבוצה עצמה, שקבלה את הסכום בהלוואה בעזרת הסוכנות, לפרעה במשך שנתיים; 250 לא"י – מאת המשרד הקבלני שעל יד מ.פ.ח.; 250 לא"י מ„סולל בונה“; 250 לא"י – מאת מרכז הקואופירציה, 125 לא"י – מאת הועד הפועל של ההסתדרות, ו־250 לא"י מאת הסוכנות.

מלבד זה הושקע עוד סכום נוסף בסך 450 לא"י להרחבת בית המלאכה שניתן מאת מוסדות אלו: נחשון – 100 לא"י; „סולל בונה“ – 200, מחלקת הים של הסוכנות – 100, וחברת העובדים – 50. כל הסכומים הנ"ל, ביחד 2075 לא"י, הושקעו ברכישת 3 סירות מנוע להעברת נוסעים, ולהרחבת בית המלאכה (למספנה) ולהוספת כלים.

מלבד העבודות הנזכרות קבלה הקבוצה עבודה להקים צריף לאיכסון הסירות השייכות לקלובים ספורטיביים יהודים בנמל חיפה, שיעלה בסך 170 לא"י, בנית סירה לקבוצת „חולתא“ במי מרום וסירה נוספת לצרכי הקבוצה. בדעת הקבוצה לטפל בעתיד גם בדיג, ותבנה לעצמה סירה מיוחדת לשם כך. יש להטעים, שעד עתה נערכו התכניות לסירות בארץ גופה, אך מכיון שנתברר, שלא תמיד התכניות האלו הן משוכללות, הוחלט להזמין אותן בחוץ לארץ במקום שהן נעשות בידי מומחים.

במלאכת בנין הסירות מתאמצת הקבוצה להשתמש ככל האפשר בחמרים מתוצרת הארץ. כך למשל צורכת המספנה מסמרים מגולבים מתוצרת מקומית, עצי אקליפטוס ועוד, בזמן האחרון נתקבלה הצעה מאת הקרן הקיימת לישראל להשתמש בעצי אלון המצויים לרוב ביערות הקה"ק בסביבות שיך אבריק, לשם בנין הסירות ועתה דנים מומחים בהצעה זו.

בדעת הקבוצה לעסוק גם בתיקון סירות, אך לשם כך יהיה צורך להעביר את המספנה ממקומה עתה לאזור הנמל. הקבוצה פנתה בענין זה להנהלת הנמל בחיפה.

קבוצת „עוגן“ קבלה מאת הממשלה באמצעות מחלקת הים של הסוכנות זכיון לצוד ספוגים, המצויים לרוב במימי עטלית וראש־הנקרה, ובחדשים אפריל–מאי יתחילו בעבודה זו לפי שעה בתורת נסיון.

ההנהלה כוללת: ד"ר ווידרה (מנהל הסניף החיפוני של מחלקת הים של הסוכנות), גב' ג. שטרומפף (מהנהלת „נחשון“), ושנים מחברי הקבוצה.


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 5951, 26 בפברואר 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s