הישוב נתבע להושיט יד לספָנות העברית
הפצת מניותיו של ה„לויד הימי הא"י“. – חגיגה באנית „הר־ציון“. – קדושים סמליים בין הים ובין הארץ. – העבודה להרחבת האוירודרום של תל־אביב התחילה.
כשנמצאה אניה „הר ציון“ מול חופי הארץ ועל ספונה מחשובי הישוב העברי בארץ, לקח ה' י. רוקח, ראש עירית תל־אביב, טבעת כסף של „כופר הישוב“, זרק אותה לים, לאות של קדושים סמליים בין הים ובין ארץ־ישראל ותל־אביב. הנאספים הרבים על הספון של האניה העברית קיבלו את המחזה בתשואות ממושכות.
ה„לויד הימי הארצישראלי“, בעל האניות „הר ציון“ ו„מרים“, הוא אשר הזמין לאניה „הר ציון“ עסקנים ועתונאים לקראת מפעלו החדש – הפצת מניותיה של החברה בצבור היהודי. נוסד ועד להרחבת הפעולות של הלויד הימי הארצישראלי בהשתתפות ראש עירית תל־אביב ה' י. רוקח, ה' א. ברלין חבר הנהלת הועד הלאומי, סגן ראש עירית ירושלים, ה'. ד. אוסטאֶר, יושב ראש ועד הקהילה בחיפה ה' ג. לוין, ראש עירית פתח תקוה ש. שטאמפר, ראש מועצת רמת גן א. קריניצי, ראש מועצת רחובות י. גורודיסקי, ראש מועצת ראשון לציון זרובבל חביב, ראש מועצת נתניה ה' ע. בן־עמי ובאי כוח מוסדות והסתדרויות שונות.
אחרי שהמוזמנים נהנו מן ה„כיבוד“, נתכנסו כולם למסיבה על הסיפון. פתח את המסיבה ה' ד.אוסטאֶר, שנבחר ליושב ראש הועד המורחב, ודיבר על חשיבות המפעל החדש של ה„לויד“, שהיה חלוץ הפעולה הימית וראוי לתמיכת כל הישוב.
דיבר ראש ה„לויד“ ה' ברקוביץ, שהביע את אמונו בצבור העברי שידע לתמוך במפעל הימי החשוב בציינו שכל העולם נוכח שהספן היהודי אינו נופל במאומה מן הספן הנכרי.
ה' רוקח נאם על תפקידה של תל־אביב בימים אלה – תל־אביב הבונה והיוצרת. רק היום – אמר ה' רוקח – ניתנה פקודה להשלים את ככר התעופה של תל־אביב ובעוד זמן מועט יוכלו לרדת ליד תל־אביב האוירונים הגדולים ביותר.
אחרי שעמד על ההבדל בין ירושלים ותל־אביב, ציין את אשר עשתה תל־אביב למען „כופר הישוב“, דיבר על הימאות ועל חשיבות ה„לויד“ וסיים בברכה בשם העיריה ובשם אוצר מפעלי ים.
נאמו עוד ה' בר־כוכבא מאירוביץ – בשם מחלקת הים של הסוכנות, ה' ריבלין – בשם החבל הימי לישראל, בן־עמי, בשם נתניה, ה' טובים בשם ה„לויד“, ה' א. ברלין – בשם הועד הלאומי, ה' ג. לוין – בשם קהילת חיפה וה' בן־אבי.
אחרי שהר־ציון שטה למעלה משעתיים מ4 עד אחרי 6 לפנות ערב לאורך החוף צפונה להרצליה ואחר כך דרומה עד אחרי בת־ים חזרה האניה לנמל תל־אביב. תחת צלילי „התקוה“ הוטל העוגן של האניה מול הכניסה לנמל.
"הארץ", שנה כ"ב, מס' 6022, 1 ביוני 1939, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.