ראשוני הפורקים בנמל תל־אביב – מה בפיהם?
החברה פדרמן־מרקוס, היא הראשונה שהשתמשה בנמל תל אביב והיא אשר הביאה לנמל את האניה היוגוסלבית ההיסטורית, זו אשר הלהיבה את אוכלוסי העיר עד כדי צהלה ושמחה בעצם ימי הדמים. ופדרמן־מרקוס הם אשר הביאו, לפי דבריהם, לנמל תל אביב 75 אחוז של האניות שעגנו בו.
מה בפי ראשוני הפורקים בנמל תל אביב, לגבי תכניות הרחבתו? מה בפי חלוצי הנמל – מה הן טענותיהם ודרישותיהם?
מר פדרמן עונה על שאלותינו ברצון רב:
מיום פתיחתו של נמל תל אביב ועד היום לא נשתנו בו תנאי העבודה של הספנים. עברו חדשים, מיום שנמצא הרשיון לפתיחת פי הירקון בידי ועד הנמל שהיה מקל במידה מרובה על העבודה – ועוד טרם נעשה הדבר. עדיין הם מחכים!
אם לא ייפתח פי הירקון מיד, הרי לא תנתן האפשרות לעבוד בנמל תל אביב בתוקף ולא נוכל להביא לתל אביב אף אניה אחת.
גם עבודת הסבלות אינה מסודרת כראוי.
אמנם האנשים עובדים עבודה קשה, אבל אין בכך משום סיבה לעיכוב העבודות. עכשיו נעשית עבודת הסבלות במשמרת אחת, אולם מן ההכרח שיעבדו לכל הפחות במשמרת וחצי או אפילו בשתי משמרות. ותיקון זה צריך להעשות מיד, מכיון שכעת יש שהסירות מחכות לסבלים.
ואם בסירות הקטנות הדבר כך, הרי בסירות הגדולות תעוכב העבודה עוד יותר.
לא כל חברות האניות מחו"ל מתיחסות באהדה לנמל תל אביב ולאו דוקה מטעמים עקרוניים אלא מתוך החשש שבנמל תל אביב צריכות אניות גדולות לעגן מ־10–14 יום, כדי לפרק 700–600 טון סחורה, וזה מעלה במידה ניכרת את מחיר ההובלה. אולם אנו, סוכני האניות, נותנים לחברות האניות עבודות שונות ומאפשרות בזה את העגינה בנמל תל אביב.
לשם דחיפה נוספת לעבודה בנמל ולשם פיתוח חוף תל אביב, החלטנו לשכור לזמן ידוע אניות שתקשרנה את תל־אביב עם נמלי מצרים וקפריסין, אבל בכך לא הספקנו. חברתנו – חברת פדרמן־מרקוס – קנתה שתי אניות שתסענה תחת הדגל הארצישראלי, תרשמנה בנמל חיפה ותהיינה קשורות תדיר עם נמל תל אביב. זה יאפשר כמובן לחנך דור של ספנים עברים, שאי אפשר לחנכו באניות שכורותת ובעוד זמן מה תתחיל לפעול בנמל תל־אביב החברה החדשה בשם „אוריינט קאוסט ליין“.
יש לנו כבר הרבה חוזים להובלה בנמל תל אביב. אבל הדבר התכוף וההכרחי ביותר נעוץ בסידורים הדרושים להכשרת נמל ת"א להכשרתו לדרישות השעה, ובעיקר לסערות החוף. ידועות לנו היטב סערות יפו החרפיות, ובת"א הן תורגשנה עוד יותר, ועל כן צריך ועד הנמל לגשת מיד לעבודה.
"הירדן", שנה ג', מס' 602, 28 באוגוסט 1936, עמ' 16. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.