הפועל הלאומי ונמל תל־אביב
שיחה עם יו"ר המועצה של העובדים הלאומיים בתל-אביב מר י. שובל
זה לא כבר – אומר מר שובל – לעגו כל „אנשי המעשה“ לחלומותיה של התנועה הלאומית בציונות על כיבוש הים והאויר. בטלנים, מעשי־ילדות נשמע מכל הצדדים. העיקר הוא הבנין, „העז והדונאם“, ואין לחלום על שטחי כיבוש אלה.
כיום הננו עומדים על סף הגשמתה של "הזית" התנועה הלאומית על כיבוש הים. ואין ספק, וישנם כבר כיום סימנים מובהקים לכך, שבקרוב נעמוד על סף הגשמתה של ה„הזיה“ השניה בדבר כיבוש האויר. ולתנועה הלאומית עלה הכיבוש הזה בשטח הים כבר בקרבנות בנפש.
אולם, כבכל שטחי הכיבוש במולדת, הועמדה התנועה הלאומית גם בשטח כיבוש הים העברי בפני העובדה של דחיקת רגלי העובד הלאומי.
בזמן הראשון נעשו כל המאמצים ע"י צוררינו למען נשל את העובד הלאומי מהעבודות בנמל בתל אביב. לכל הישיבות והאספות, שבהן נידונה שאלת הנמל בתל אביב לא הוזמנו באי־כוח התנועה הלאומית. בו בזמן שאנשי ההסתדרות הסוציאליסטית „כבשו“ למפרע את כל המשרדים ומלאו את רוב הכסאות בכל הישיבות והמסיבות הללו.
שאלה: כלום עד היום לא קבל העובד הלאומי את המגיע לו בשטח הנמל?
תשובה: בקושי רב ובמאמצים מרובים שיברנו סוף סוף את הקיר האטום והעובדים הלאומיים יצאו לעבודות הנמל. ואם כי גם אח"כ סבל העובד הלאומי מקיפוחים איומים, (כן השתתף בעבודות המקצועיות של המחז, ולא ניתן לו מקום בפריקה וטעינה וכו'), הרי בכל זאת יש לציין הישג ניכר במלחמתנו לזכותו של העובד הלאומי בנמל.
ותקותי שנמל תל אביב, אשר הלהיב את כל היישוב, ייהפך גם לנכס כללי של כל הצבור העברי ולא ישמש שטח של מונופולין נוסף על כל השטחים שבהם שלטת ההסתדרות הסוציאליסטית שלטון בלי מצרים.
ועלי לציין, שלא רק כלפי העובד הלאומי נעשה העול, אלא גם כלפי צבור אחר של עובדים שאמנם אינו נמנה על שום הסתדרות או ארגון, אבל פעולתו והתמסרותו היא המכרעת בכל שאלת הנמל בתל אביב וייתכן, שאילולא צבור זה – מי יודע, אם היינו זוכים לאותו ההישג שזכינו לו בנמל תל־אביב. אני מתכוון לסלוניקאים.
שאלה: הרי לפי השמועה, נתקבלו הסלוניקאים בלבביות יתירה?
תשובה: שקר הדבר, שעודדו את הסלוניקאים וקרבום לעבודה. להיפך. בידי נמצאות עובדות מזעזעות ממש שדוקה אותם התעמלנים אשר הביאו את הסלוניקאים לארץ ישראל, דחו אותם בקש ועד עתה לא סודר רובם המכריע בעבודה, לא בנמל חיפה וגם לא בנמל תל אביב, אם כי הודות להתלהבותם הרבה לא נכשלנו בימים הראשונים לפתיחת הנמל. ומובטחני שיבוא יום, והסלוניקאים האלה, אשר התעמלנים הסוציאליסטים מנצלים את שמם לצרכיהם האנוכיים יוקיעו את כל התעמלנים גופם, לעיני כל היישוב העברי בארץ.
שאלה: מה הם תפקידיה הקרובים ביותר של ועדת הנמל?
תשובה: יש לפתוח מיד את פי הירקון ולחבר את התעלה אל הים. עונת ההדרים ממשמשת ובאה, ולא נוכל לטעון בנמל תל אביב בלי הירקון. יש לצפות מכך גם להקלה במצב העבודה בעיר, אם כמובן, לא ירצו לנצל את הפועל ולא יעמיסו על פועל 12 שעות עבודה ביום כי אם יחלקו את העבודה כדרוש לכמה משמרות. מצד שני אסור ליישוב העברי להסתפק במועט, כי אם עליו להרחיב ולהגדיל את הנמל, למען שיהיה ברור לממשלה – ליפו הרוצחת לא נשוב!
"הירדן", שנה ג', מס' 602, 28 באוגוסט 1936, עמ' 16. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 