לפני שתים עשרה שנה נוסדה הסתדרות הצופים על ידי הגנרל סיר רוברט בדן־פואל. יצירה זו עשתה רשם טוב בחוגי המורים שבעולם. הדור הצעיר קבל בהתלהבות מרובה את העבודה, ונוצרו סניפים בכל חלקי התבל.
הגנרל בדן־פואל בתתו את הבסיס הצופיי בשנת 1908, כתב את הספר השמושי הראשון בשם Scouting for boys.
בין פרקי הספר ישנו פרק שלם המכיל את עבודתם ובסוסם של „צופי־ים“. פרק זה נתן את הדחיפה ליצירת קבוצות קבוצות צופי־ים בכל רחבי בריטניה הגדולה ומושבותיה, שמספרם מגיע היום ל 50,000, ובארצות הברית 40,000.
צופי־ים עשו רשם טוב בכלל ערי החוף. הם היו מצילים אנשים טובעים, סירות־מפרש ואניות קטנות בזמן סערה. הם נתנו לימיה המסחרית והמלחמתית – חמר אנשים טובים, בעל הכרה ויסוד בריא, ואופי משכלל. בזמן המלחמה, יותר מעשרים אלף צופי־ים שמשו בתור שומרי החופים, נותני סמנים וכו'.
מפעל צופי־ים הוא מפעל חשוב, לטובת הימיה המסחרית, לדיוג ולהצלה. המפעל הזה יפתר את השאלה החשובה של הצופים שכבר עברה עליהם שנת השש עשרה לימי חייהם. הם יכנסו בתור חברים בהסתדרות צופי־ים ולא יעזבו את ההסתדרות.
לפי דעתי, צריכים להתקבל לצופי־ים כל צעיר בן ט"ו שנה ומעלה, שמשקלו 112 ליטראות – ותחת בקרת רופא. הצופיות־הימית הולכת יד ביד עם העבודה הצופית – ובה צריכים להיות שלשה הסוגים שישנם בעבודת הצופים. נוסף לכל מחלקה ומחלקה עבודה ימית כגון: שיט, תקון סירות, מתארולוגיה, התהוות עננים ומהלכם, שוכני ימים, ספורי מהלכי הים והצלת סירות מפרש בעת סערה וכו'.
לפי דעתי צריכים לתת לכל חברי הקבוצה עבודה מקצועית, שישמו עליה ויהיו מסורים לה – ואז תהיה עבודה הדדית בין חברי הקבוצה „אחד בשביל כלם, וכלם בשביל אחד“. כגון: אופה, נגר, מסגר, שיט וכו'.
לפני חדש ימים נוסדה בתל־אביב קבוצה בת חמשים צופים מקרב הגדוד השלישי. קבוצה זו נוסדה עכשיו על ידי המיור ג'ון וסגנו יוז, ועל פי יזמת חברי הקבוצה ואדון אורלוב.
קבוצה זו תתן את הדחיפה העקרית והחשובה ליצירת קבוצות צופי־ים בחופי הארץ שתביא לידי עבודה ממשית הגונה, אשר עתיד מזהיר נשקף לה. צופי־ים אלה צריכים לדעת שעקר העבודה היא המעשיות, מתוך המעשיות יבואו לידי נסיון, והנסיון יביא למטרה.
יפו, אלול התרפ"א.
ט.ב.א.
"דאר היום", שנה רביעית, מס' 7, 16 באוקטובר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בשבוע העבר נתקיימה בחיפה פגישה של הארגונים המעונינים בספורט ימי עם מנהל הנמל בחיפה מר רוג'רס וסגנו מר גיב, בהשתתפות באי כוח הסוכנות היהודית ה"ה בר־כוכבא מאירוביץ וד"ר וידרה. נוכחו ב"כ „הפועל“, „זבולון“, „המכבי“, „צופי הים“ והליגה הימית. מר רוג'רס הבטיח לבוא לעזרת פתוח הספורט הימי והסכים להקציב מספר רשיונות כניסה לשטח נמל חיפה לחברי הארגונים הנ"ל.
שלטונות הנמל הסכימו כמו כן להעמיד לרשות הארגונים הספורטיביים מקום־מעגן מיוחד לספינותיהם.
"הבֹּקר", שנה ג', מס' 753, 21 באפריל 1938, עמ' 11. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות היסטורית יהודית של הספרייה הלאומית.
לקראת עונת ההדרים אירגן „הפועל“ בתל אביב קורס של 45 משתתפים. הלימודים התחילו לפני חודש ימים ונסתיימו ב־27 לאוקטובר. התכנית כללה: שחיה, קשרים, טעינה ופריקה. רוב החברים עמדו במיבחן השחיה והם מועמדים לעבודת הנמל.
קורס שני למאה ועשרים משתתפים התחיל ב־24 לאוקטובר וייגמר בסוף נובמבר. מדריכי הקורסים הם: מנשה ברוך ושמואל טנקוס, מחניכי הסקציה הימית של „הפועל“, וזאב־הים. ארגון הקורסים נתאפשר ע"י עזרתה הפעילה של מחלקת הים ליד הנהלת הסוכנות היהודית.
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3789, 7 בנובמבר 1937, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מסבה נהדרה נערכה אמש במלון „פלטין“ בת"א לכבוד הליידי רידינג מטעם חברת יורדי ים עברים „זבולון“, שהאורחת עומדת בראשה. קבלו את פני הבאים הגברת רידינג, הגברת רוקח (אשת ראש העיר), והגברת דיימונד, העסקנית הידועה ב„זבולון“. האולם היה מקושט בדגלי ציון, בריטניה, ו„זבולון“. בנשיאות היו ראש העיר ה' רוקח, קצין המחוז אפשטיין, הרבנים הראשיים עמיאל ועוזיאל וה"ה הופיין, גריידינגר, בר כוכבא מאירוביץ. אחרי דברי ברכה של ה' רוקח דברו ה"ה הופיין בשם „אוצר מפעלי ים“ בועד הנמל, ה' בר־כוכבא מאירוביץ בשם מחלקת הים של הסוכנות, הליידי רידינג, הרבנים עמיאל ועוזיאל, ה' טובים, העסקן הפעיל של „זבולון“, הגברת דיימונד וסיים ה' רוקח באחולים לבביים לאורחת ולמפעל „זבולון“, היסוד למפעל הימיה שלנו. כולם קראו לעדוד ל„זבולון“ בפעולותיו הרבות והברוכות. ב„התקוה“ נסתימה המסיבה היפה.
"הארץ", שנה כ', מס' 5343, 17 בפברואר 1937, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
רכוז פעולות ההדרכה הימית לפי תכניותיה של אגודת „זבולון“
„זבולון“ מודיענו:
לפי יזמת מחלקת הים של הסוכנות היהודית חידשה את פעולותיה הועדה להדרכה ימית שע"י המחלקה. בועדה זו השתתפו מיום הוסדה מדריכיה הראשיים של „זבולון“ בא"י האינג' ע. טובים ורב־החובלים זאב־הים.
בזמן האחרון היו ישיבות הועדה מוקדשות לדיון על דרכי החנוך הימי בארץ. סומנו שלשה כוונים עיקריים:
א) אספורט ימי לכל ענפיו (שחיה, חתירה ספורטיבית ושיט־מפרש ספורטיבי).
ב) הדרכה ימית מקצועית בעזרת הארגונים הקיימים.
ג) השכלה מקצועית על ידי בית־ספר ימי שיש ליסדו ליד התכניון בחיפה ושיכלל מחלקות לספנות, מכונאות־ים ובנין סירות.
התכנית להדרכה ימית מקצועית שהוחלט עליה היא התכנית הנהוגה זה שנים במרכזי ההדרכה של „זבולון“. דבר זה משמש הוכחה לטיב פעולותיה של האגודה.
בדרך זו תכנס ההדרכה הימית בארץ למסלול קבוע ויש לקוות שתחוסל האנדרלמוסיה ששררה עד כה בשדה זה מתוך חוסר תכנית אחידה וקבועה לכל הארגונים. כחלק בלתי נפרד מתכנית ההדרכה הוכרו ההפלגות הממושכות בספינות מטפוס „אופק“ של „זבולון“.
פעולה ראשונה שתעשה בעזרת מחלקת הים של הסוכנות תהיה הקמת קורסים למדריכים בחיפה ובתל־אביב. בועדת המשנה הזאת משתתפים מטעם „זבולון“ ה"ה ש. ליסבונה (חיפה) וע. ולפין (תל־אביב).
"הבֹקר", שנה ג', מס' 680, 26 בינואר 1938, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אין חדש על שפת הירקון. שום שינויים לא חלו במראה, אם גם נצמדו אליה לפני שנים אחדות התערוכה והיריד. כמלפני שתים עשרה שנים ויותר, מאז נטה שם „הפועל“ את אהלו, מקשטים את שפת הנחל שיחי דרדר וברקנים. כמאז מקשה השיפוע על הגישה לנחל. צריף „הפועל“ לא הפך בינתים לבנין מוצק, ומי הירקון לא נרפאו ממארתם. ונהפוך הוא: סכנת הבילהרציה מבעיתה עוד יותר.
מראה אחר לחופו הצפוני של הנחל. שם משתרע מישור יפה, אך שומם. רק מן המשולש שבין הירקון והים, במקום התמזגות שני הזרמים, מנצנצים הנדבכים של תחנת הכוח החדשה, מבשרים בנין וישוב ומפיחים תקוות אף בימי חרדה.
ואף על פי כן – דבר נפל בישראל. כמה וכמה חוטים נתמשכו – ומוסיפים להתמשך – מן הצריף הרעוע הזה אל אותה כברת האדמה הקרובה, שבה משתנים סדרי בראשית, אל אותה אתחלתא של יצירה שנולדה לנו ברגע של דמים וזועות ושהולם הפטישים בה יום ולילה מאמצנו ומעודדנו לקראת הבאות.
ואכן, שנים על שנים טיפחו חברינו את חלום־הים מתוך עקשנות מפליאה והתגברו על הקשיים הרבים; הם לא פיללו שקרוב היום וחלומם ייהפך למציאות ומשבקעה את האויר הרווי משטמה ורצח בשורת הנמל העברי, נתגייסו מיד החברים שכרתו זה מכבר ברית עם הים ונרתמו בעול העבודה החלוצית המפרכת. הם היו הגרעין לצבא הים המחשל את שרשרת כיבושנו לקראת חיי עם נורמלי בארצו. בשעה הגדולה ההיא הראינו (ה' קמוצה) לדעת מה ערך יש לספורט הימי ולהשתלמות במקצועות שלא ידענום מאז החורבן. גם מוסדותינו נוכחו כי עוותו בעמידתם האדישה כלפי חלוצי הים. היחס משתנה והולך. הושטה יד אחים תומכת וניתנה האפשרות לסקצית הים להמשיך את תרגיליהם ולהעשיר את נסיונם בתנאים נוחים יותר. נוספו חוליות בשלשלת המסעות הנועזים בים. הנה אך זה שבה ממסעה לקפריסין סירת „טרומפלדור“ ובה ששה מחברי „הפועל“.
*
לפני שבועיים הזמינה סקצית הים של „הפועל“ את קהל מקורביה וידידיה לחגיגה צנועה. 3 סירות ספורטיביות חדשות הורדו למים והמאורע נתלווה בטכס. הכל סודר באופן פרימיטיבי, כי אין יד המארגנים משגת להוציא הוצאות. בכל זאת נדמה שאפשר היה לערוך את החגיגה ביתר הצלחה. אילו קבעו, למשל, את מועד החגיגה לא לשעת־הצהרים הלוהטת ביותר, אלא לפנות ערב – לא היה הקהל הלבוש מיטגן בחום בלי רחם. אילו העבירו את הקהל לחוף הצפוני, אל המישור רחב־הידים – היו מאפשרים לו לא רק לטעום טעם שיט אלא גם לישב בנחת וברווחה ולהתענג על המחזה; אילו שקדו להסביר לקהל את מהלך התכנית – לא היה יושב בלי ידיעה וענין. גם הקצב בהגשמת התכנית יכול היה להיות ער ומהיר יותר.
*
כאמור היה הסידור פרימיטיבי ויתכן שהדבר שת לוית־חן לחגיגת יורדי הים הבוחלים בנוחיות של תושבי היבשה. על כן הרגישה את עצמה בטוב גם תזמורת המפוחיות שתפסה שני ספסלים צולעים במרפסת הצריף. ונעמו לאזנים צלילי „תחזקנה“ מפי הכלים הפשוטים.
אחרי דברי פתיחתו של ל. סירקין הורדו הסירות הספורטיביות החדשות למים. ראשונה החליקה בקלות מתגנדרת „גלית“, אחריה – חץ „ויסעור“. עברו רגעים מעטים, וכל הנחל נתכסה סירות, מהן קטנות כזנב־הלטאה ומהן גדולות ועושות רושם. הרי „טרומפלדור“ שכבר נתנסתה במסעות הרפתקניות בלב ימים. והנה „וייצמן“ על מפרשיה והרי גם נחשון. וסירת הקיטור „ירקונה“ המשיטה טיילים פרטיים חוצה בחשיבות את הנחל הפעוט, פולטת קיטור ונוהמת מעשה־אניה. כל הסביבה כאילו קמה לחיים חדשים.
*
ואולם רגש של „ויחד יתרו“ אופפת אותך: מצד אחד אתה שׂשׂ לגרעינים הנזרעים על מנת להצמיח לנו את צי־העתיד ומצד שני נעשה בשרך חידוּדי למראה הנחל היחיד בעירנו שהוא סגור בפנינו בגלל המארה שדבקה בו ואין אפשרות להתרחץ בו וללמוד שחיה ושיט בלי ל[?].
עד מתי?
[?].
"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3712, 25 ביולי 1937, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לא ברוב מלל תוּכר תנועה, אלא במעשים, בכושר־פעולה בבוא שעת־מיבחן.
אך בקעה בשורת הנמל את חלל עולמנו, וכבר נתעוררה אגודת „הפועל“ והעניקה ממיטב חבריה למיפעל־התחיה החדש. רוב מנין ורוב בנין של סקצית־הים נחלצה לעבודה ולסבל בנמל. ויצוין, שנמצאו ועדי־פועלים שהכירו בערך השעה ובתועלת החלוציות בכיבוש מקצוע גדול ונכבד וסייעו למשתלמים בעבודות הים לרכוש סירות לצרכי לימודם. על זה יבורכו: פועלי „תנובה“, המשרד הקבלני וכו'. נקוה שלא יישארו „בודדים במועדם“, אלא יזכו במחקים ובמקנאים.
ואכן, חברי הסקציה הימית של „הפועל“ שוקדים על השתלמותם במקצוע החדש, וגם סיורם הנועז בסירתם לקפריסין היא אחד משלבי ההתמקצעות הזאת.
אנו מביאים כאן את תכנית החגיגה הימית שתיערך בשבת, 3 ליולי, בהשתתפות סניף חיפה, על שפת הירקון, לכבוד „קבוצת קפריסין“.
החגיגה תיפתח בשעה 3 ע"י הנפת הדגלים ומשמר כבוד של כל חברי הפלוגה.
בשעה 3.15 – נאום ומסירת דגל לקבוצת קפריסין.
בשעה 3.45 – הורדת הסירות שיפליגו בשורה ערפית. הנפת מיפרשים. תחרות בין „נחשון“ ו„וייצמן“. קבוצת הבנות ב„סנונית“ וקבוצת „הנמל“ עוסקות בחתירה.
בשעה 4.15 – החזרת הסירות.
מיפקד כללי. ברכות הועד הפועל של ההסתדרות; מועצת פועלי ת"א; מרכז „הפועל“; ועד הסניף.
בחגיגה תשתתף גם תזמורת המפוחיות.
"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3692, 1 ביולי 1937, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
יכטת המפרשים "חיים ארלוזורוב". מקור: זאב הים, ספינות מספרות, 1968. שימוש הוגן.
מכתבים למערכת
[…]
על ספינה עברית ההולכת לאיבוד
לכ' עורך „הירדן“
א. נ.
בנמל של חיפה עוגנה זה כמה זמן הספינה „ארלוזורוב“, ספינה לבנה יפה שקושטה בפס אדום רחב, סימן השתייכותה למפלגה… מר וייצמן נתן ספינה זו במתנה למפא"י, והיא עגנה כאן לשם תיקונים ובעיקר כדי להכניס בה נשמה; מניע ישן של אוטו. אבל מתוך מאניפולאציות של אנשי ים „מומחים“ ממפא"י ורוחות חזקות, חלו קלקולים בספינה זו שעגנה בלי שום חסות ובהזנחה גמורה, והתחילה סופגת כמויות גדולות של מים מלוחים, שהזיקו לבטנה המקושטת אדום, וחרטומה הלך ושקע יותר ויותר במים. למרות „אהדתי המרובה“ אל המפלגה „האדומה“, לא יכולתי אני, בתור איש-הים, לראות ספינה הולכת לאבוד מתוך הזנחה, הודעתי על הענין למנהל הנמל וטלפנתי בשעה 11.30 לפני הצהרים אל ההסתדרות. הודעתי שעוד אפשר להציל את „ארלוזורוב“, ובקשתי שימהרו לשלוח אנשים לעזרתה. אבל הזמן עבר, הספינה שקעה יותר ויותר, ורק בשעה 7 בערב הופיעו האדונים ממפא"י. ברם אלו לא יכלו לעשות מאומה אלא להסתכל בטביעתה של „ארלוזורוב“; לא היה איש שיגש להצילה.
כעת נמצאת „ארלוזורוב“ ממול לספינתי, חלקה האחורי עוד בולט ו[מ]ראה לעולם את השריד האחרון של הסרט האדום. ואף על פי שעדיין אפשר למשות אותה, אין איש עושה זאת.
וחבל על ספינה נעזבת. ביד ידידים נאמנים יותר היה גורלה יותר טוב.
נמל חיפה, 9 אוגוסט, ספינה „נורדו“
ד"ר ש.
"הירדן", שנה א', מס' 68, 13 באוגוסט 1934, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
עם החלק הימי אתמול אחה"צ הגיע הכינוס לשיאו. תחרויות הגמר בשחיה, בשיט ובכדור ים ובעיקר הורדת הסירה על שמו של חיים ארלוזורוב היה מחזה נהדר. חיפה באלפיה באה אל הים. חלק ממפרץ חיפה נתחם על ידי סירות משא גדולות ששימשו מקום ישיבה לאלפי חברי „הפועל“ והנוער ואלפים רבים מפועלים ולא פועלים הקבילו להם מקום מושב על משבר הגלים הגדול. האגם שנתהוה בין משבר הגלים והסירות שימש לתחרויות הימיות ולמקום הטכס לחנוכת הספינה ע"ש ח. ארלוזורוב. התחרויות התחילו במועד הקבוע, בתחרויות של שיט, קבוצות חברות חמש־חמש על כל סירה במרחק 500 מטר, נטלה מקום ראשון תל־אביב ושני חיפה. בשיט של חברים במרחק של 1000 מטר מקום א' חיפה. נוער בשיט מקום א' וב' – תל אביב, ג' – חיפה. בשחיה חיפה מקום ראשון 140 נקודות, ת"א מקום שני 84 נקודות, נשר מקום שלישי. במשחק כדור מים בין „הפועל“ ומלחי הצוללות העוגנות בים חיפה 2:4 לטובת הצוללות.
לפנות ערב בישרה תקיעת חצוצרה את התחלת טקס חנוכת הספינה ע"ש ח. ארלוזורוב. זוהי ספינת מפרשים עם מוטור, שתשמש להובלת משאות קטנים ולספורט. הספינה נרכשה ע"י קבוצת חברי „הפועל“ בחיפה בעזרת מר יחיאל וייצמן.
יכטת המפרשים "חיים ארלוזורוב". מקור: זאב הים, ספינות מספרות, 1968. שימוש הוגן.
משנראתה הספינה המונהגת ע"י קבוצת אנשי „הפועל“, פגשה אותה התזמורת במנגינת מארש ובמחיאות כפים מכל העברים. חרטום הספינה היה עטוף סרט שחור. צבי שרפשטין, ב"כ האגודה הימית בחיפה הזמין את ב"כ הוה"פ של ההסתדרות, את חבר מרכז „הפועל“, באי כוח מוסדות הפועלים בחיפה, באי כוח „דבר“ ואחרים לעלות על הספינה. בעלות המוזמנים על הספינה הכריז הח' שרפשטין, כי הספינה נמסרת למרכז „הפועל“ במטרה לתת לחברים אפשרות לא רק לעסוק בספורט ימי, אלא גם להתאמן בהפלגות ארוכות. תשמש ספינה זו סימן קטן לרצון הגדול לכבוש את הים. הוא מזמין את יחיאל וייצמן ומניה שוחט להסיר את הסרטים השחורים מעל חרטום הספינה. לעיני הקהל נגלה שם הספינה: חיים ארלוזורוב. מעל הספינה התנוססו מלבד הרבה דגלים קטנים שלשה דגלים גדולים: תכלת לבן, אדום־שחור וה„יוניון ג'ק“ הא"י. ד. הוז פוקד „דום!“ לזכר החבר המנוח והתזמורת מנגנת את ה„אינטרנציונל“ ו„תחזקנה“. ד. הוז אומר: בשם מרכז „הפועל“ הריני מוסר את הספינה הזאת לפיקוחו של האיגוד הימי של „הפועל“ בחיפה. ספינה זו נקראת על שמו של חיים ארלוזורוב, מיטב בנינו שהלך מאתנו בלא עת. הוא היה לא רק אחד הטובים, אלא גם אחד מבעלי הדמיון והחלום הנועזים שבינינו. מובטחני, כי יימצאו בנו הכוחות להגשים את החלומות והשאיפות של חברנו המנוח. אני מקוה, שספינה זו בכל אשר תפליג, תביא במפרשיה את רוח הנאמנות, המסירות והעוז ששומה עלינו לחצוב מלבותינו, כדי להביא אותנו לחוף מבטחים של שחרור וגאולה.
אח"כ מוסר הח' שרפשטין את הספינה לקבוצת החברים שיעבדו בה תחת פיקוחו של הח' אייזיק. הספינה מרימה את מפרשיה ויוצאת אל הנמל במקום חנייתה. הקהל יורד ממשבר הגלים והכינוס מסתדר לשורותיו ופלוגותיו באיזור המיובש שליש משבר הגלים. בטורים הערוכים עומדים 1670 איש חברי „הפועל“ והנוער העובד ואלפי אנשים מסביבם. בראש התהלוכה – ב"כ הוה"פ, מרכז „הפועל“ ומוסדות הפועלים בעיר והתזמורת. התהלוכה עוברת את כל הדרך מהאיזור המיובש שמאחורי תחנת הכרמל, דרך המושבה הגרמנית, רחוב יפו, המרכז המסחרי החדש והרחובות הערביים הצדדיים, רחוב בתי המשפט, רחוב ביה"ס, ירושלים, הרצל והחלוץ בהדר הכרמל. כל הדרך מלוים את התהלוכה אלפי אנשים יהודים וערבים. לפי בקשת המשטרה היו הדגלים מקופלים והתהלוכה התנהלה לקצב תוף וחליל. בהגיעה לשטח הדר הכרמל הונפו הדגלים, הודלקו הלפידים, התזמורת החלה לנגן והתהלוכה עברה תוך רבבות אנשים יהודים וערבים שעמדו וחיכו לכל אורך הרחובות, הגזוזטראות, החלונות והגגות. הקהל קיבל את התהלוכה בתרועות ומחיאות כפים. נשמעו קריאות ידידות: האח, האח, מכל צד. בעבור התהלוכה ליד קלוב „הפועל המזרחי“ ופועלי הרכבת נתקבלה ברעם של מחיאות כפים. ליד בית ההסתדרות נצטופף קהל עצום. כאן נשארה התהלוכה עומדת לפני הבית המואר באורות רבים וצבעוניים. הסניפים מסתדרים על דגליהם והח' ד. הוז נועל את הכינוס בשם הוה"פ של ההסתדרות:
לסיום הכינוס הנני מביא את תודת מרכז „הפועל“ לסניף חיפה ולמועצת פ.ח. ולכל אלה שעזרו להפוך את היום הזה ליום שמחה וליום בשורה לאלפים בגולה. אנו מעלים בראש שמחתנו את זכר חיים ארלוזורוב המנוח, היקר שהיתה לנו היום הזדמנות לגלות את אהבתנו אליו בזה שחרתנו את שמו על הספינה. לפני הסיום עלי למסור לכם את ברכת הוה"פ של ההסתדרות הרואה בתנועת הנוער ובנכונות שלכם לפעולה את התקוה שבכוחה נלך ובכוח נוליך את ההמונים. ברכה מיוחדת עמדי אליכם מאת חבר ד. בן גוריון (מחיאות כפים סוערות), חבר הוה"פ של ההסתדרות וחבר הסוכנות ששב אלינו עתה מחו"ל.
הסניפים מסתדרים ועוזבים את המגרש.
ראויים לשבח על הסדר והיחס הטוב משטרת חיפה וביחוד הקצינים מר מילר ומר בלומשטין, שעזרו בהרבה להחזקת הסדר. מר מילר מצדו הביע את תודתו למפקדי „הפועל“ אשר ידעו לשמור על הסדר והמשמעת בכל ימי הכינוס.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2550, 8 באוקטובר 1933, עמ' 1, 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אתמול התקיימה בנמל חיפה התחרות בשחיה בין עובדי הנמל בחסותו של מר תומפסון, מנהל העבודות. ההתחרויות אורגנו ע"י הח' קפיטן זאב הים. השתתפו 45 איש, מהם 27 ערבים, 18 יהודים. זכו בפרסים 14 איש. – 11 יהודים, 3 ערבים. הזוכים מבין היהודים הם מחברי „דלפין“ – 5 פרסים ראשונים ואחד – שני, מכבי – אחד ראשון, שנים – פרסים שניים, „הפועל“ שני פרסים שניים. מהערבים זכו 1 בפרס ראשון ושנים בפרס שני.
"דבר", שנה שמינית, מס' 2263, 31 באוקטובר 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 