יזהרו הנוסעים לא"י מנמל אודסה – 1891

חדשות לבית ישראל.

סופר „המליץ“ מאדעססא מודיע: מאז גברה תנועת היציאה לפלשתינא או למקומות אחרים דרך הנה באניות הקטור, יבאו שאריהם ומיודעיהם ללותם ולברכם לדרכם, וכאשר רבים הם הנוסעים ירבה פעמים ושלש מספר ההולכים לשלחם, ויעמדו על החוף, ובפרט אם יסעו באניות הקטור של החברה הרוסית, ההולכות מזה ביום השבת אחר הצהרים ואחינו השובתים שבתם יבאו בהמון ויכסו את עין שפת הים. ויהי כאשר עבר שר העיר לפני החוף וירא קהל גדול עברים נצים לפני החוף אצל האניה ויצו לשוטרים לגרשם משם כרגע, וממחרת הוציא צו, כי בימי צאת האניות לדרכן יעמדו שומרי החוף על הככר אשר לפני מעמד האניה (ביחוד בשבת) ולא יתנו לעברים ועבריות לגשת אל האניה, רק אלה אשר בידם תעודת מסע לחו"ל או כרטיס על האניה.

מהראוי כי יזהרו אחינו הנוסעים לא"י, כי אם יש את נפשם להשמר מחלול שבת בפרהסיא, לבלי ירדו באניות החברה הרוסית, הפורשות בים רק בשבת וגם מחירן 20 רו"כ על המכסה, בעוד אשר אניות חו"ל המפליגות בים בימי החול מחירן רק 15–14 רו"כ, וממילא לא יבאו רבים לשלחם.


"חבצלת", שנה עשרים ואחת, מס' 40, 5 באוגוסט 1891, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בית תבשיל ליהודים עוברי ארחות ימים – 1875

חדשות שונות

[…]

– חברת „נאטיונאל“ בליווערפאל אשר אניותיה הולכות ושבות מבריטאניה לאמעריקא, הכינה על אניותיה גם בית תבשיל לבשל מאכלות הכשרות ליהודים עוברי ארחות ימים. מעתה כל איש יהודי כשר הנוסע לאמעריקא אם לא ירצה להתענות בדרכו בלחם יבש ומים לחץ, יסע באניות החברה הנז' ואז ימצא די מחסרו לאכול כשר. האניה הראשונה עם בית תבשיל כשר יצאה מלאנדאן לצפון אמעריקא ביום 5 לחדש הזה.


"הלבנון", שנה תשיעית, מס' 43, 25 ביוני 1873, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מכונת ספינה חדשה מאת ממציא יהודי – 1890

חדשות בישראל.

[…]

אחינו ראש האינשזענרים בבית מכונות הממשלה בוויענער ניישטאדט, ה. אטטא כהן, המציא מכונת ספינה חדשה, הטובה יתר הרבה מאד מהמכונה הישנה, השר של צי אוסטריה (אדמיראל) באראן שטערנעק הביע תודתו בדברים היוצאים מן הלב להממציא הזה ויצו להסר את כל המכונות הישנות באניות המלחמה ולהביא תחתן את המכונה החדשה של אטטא כהן.


"הפסגה", שנה שניה, מס' 2, 4 באפריל 1890, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ידעו הנשכרים לעבוד באניות את הצפוי להם – 1909

בישראל

[…]

וואשינגטון. – […] ברחוב העיר נמצא צעיר שוכב מתעלף, וכאשר השיבו את רוחו ויביאוהו לבית החולים הקרוב ספר כי מאפס עבודה השכיר עצמו לעבוד באניה, עבודה של 12 שעות במעל"ע במחיר 14 דולרים לשבוע עם מזונות אבל כאשר רק הפליגה האניה בים עמסו המלחים עליו עבודה קשה מאד ויעבידוהו 18–20 שעות במע"לע, וגם מהלומות לא חשכו מגוו כדי לבדח את דעתם, ויאכילוהו פת יבש, ולפעמים רחוקות הגישו לו נתח בשר עד שנחלש מאד ואז לקחוהו באניה קטנה ויביאוהו אל החוף, 40 מילים רחוק מפה, ויורידוהו ויניחוהו וילכו לדרכם, ויחגור שארית כחותיו ויבא הנה, ויפול מתעלף ברחוב. את שם האניה או שם רב החובל איננו יודע, ולכן אי אפשר לעשות את החקירה והדרישה הראויה אבל ידעו אחינו שגם בהם יש שנשכרים לעבוד באניות, בכדי להפטר משכר האניה, את הצפוי להם.


"חבצלת", שנה שלושים ותשע, מס' 46, 20 בינואר 1909, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בני עמנו המשרתים בצי השולטאן – 1897

חדשות לבית ישראל

[…]

לבד בן עמנו הדאָקטאָר מינטיש ביי גאַלאַמידי אשר הופקד לראש הרופאים באניות המלחמה אשר לממשלתינו, אשר יצאו לים התיכון, גם המנתח הראשי בצי האדיר הזה יהודי הנהו, והוא הדאָקטאָר אנג'ילו ביי אקשוטי, וגם אחד הרוקחים הוא בן עמנו האדון ירושלמי.


"חבצלת", שנה עשרים ושבע, מס' 29, 9 אפריל 1897, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מסע הברון נתנאל דה רוטשילד -1899

חדשות לבית ישראל.

[…]

באַראָן נתנאל דה ראטהשילד (אחי הבאראן פערדינאנד אשר גוע ומת לפני שבועות אחדים) עזב בשלשים לירח החולף את וויען ללכת למסעו אשר תארך כשלשה ירחים. באניה מיוחדה אשר נבנתה לשמו ולשם מסעו זה יסע, והיא אניה מפוארה למאד אשר הוצאות בנינה ושכלולה עלו לערך מילליאן פלארין. ששה וחמשים איש ממבחרי יורדי הים באניות שכר לחובלים באניתו זאת, וגם רב החובלים הוא איש מצוין מרב חובלי בריטניא. גם רופא, ומזכיר ומשרתים רבים ילוו אל הבאראן במסעו. האניה תעבור על כל חופי דאלמאציען, אח"כ תבקר את חופי צרפת, ומשם תפליג לאפריקא – כי יש את נפש הבאראן לבקר את מדבר זהרא – ואזיא, ובראש ירח אפריל תשוב האניה לאוסטריא.

"Natty", קריקטורה של הברון נתן רוטשילד, 1888, מאת Liborio Prosperi. מקור: ויקישיתוף.

"חבצלת", שנה עשרים ותשע, מס' 15, 16 בינואר 1899, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

צוואת הברון פרדיננד דה רוטשילד – 1899

חדשות לבית ישראל.

[…

הבאַרָאן פערדינאַנד דע ראָטהשילד אשר הודענו מפטירתו הפתאומית בגליון החולף, צוה בצואתו אשר כתב לפני שנים אחדות לתת מהונו אחריו מאה אלף לירא שטערלינג לבתי החולים לילדים אשר יסד בלאנדאן לזכר אשתו עועלינא דע ראטהשילד ז"ל; חמשה אלפים לירא שטערלינג לחברת מפקחי העניים מבני ישראל (באָארד אָף גארדיאֵן), אלף ל"ש לבית החולים ברחוב היידע פאַרק, ואלף ל"ש לבית החולים אשר לחולי השחפת בלאנדאן. כן צוה למכור את אניתו המפוארה ראָנאַ, ולתת ממחירה אלפים לירא שטערלינג לחברת מצילי הנטבעים באסונות אשר יקרו על הים, ואת המותר (העולה לערך עשרים אלף לירא שטערלינג) לחלק בין תשע חברת חסד ובתי חולים אשר נוסדו בבריטניא למען היורדים באניות ועושי מלאכה במים רבים.

פרדיננד ג'יימס דה רוטשילד, 1889. מקור: ויקישיתוף

"חבצלת", שנה עשרים ותשע, מס' 14, 9 בינואר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מחיר המסע באניות מאָדעסא ליפו – 1890

חדשות בישראל.

[…]

– סופרנו מאדעסא מודיע לנו: בימים האחרונים הרבו עניי עמנו לבוא ותלונותיהם בפיהם כי מחיר המסע באניות קיטור מאדעסא ליפו הוא רב בשנים האחרונות (20 רו"כ 80 קאפ' במחלקה השפלה, השלישית) ומלבד זאת לוקחת ה„חברה הרוסית לאניות קיטור וסחר ים“ מחיר רב בעד המשא אשר הנוסעים מובילים עמהם. הנוצרים הנוסעים לאה"ק להשתחוות על קברי קדושיהם מקבלים מחברת האניות הנ"ל לבקשת האגודה הפלשתינית הרוסית ובתעודת סוכניה פתקאות במחיר 22 רו"כ בעד המסע מאדעסא ליפו ומיפו שוב לאדעסא וכה עולה להם המסע בעד כל פעם 11 רו"כ. עתה נדרשה החברה להוזיל את המחיר גם לנוסעים עברים לשמנה עשר רו"כ ויש תקוה כי עוד תוסיף להוזילו.


"הצפירה", שנה שבע עשרה, מס' 198, 11 בספטמבר 1890, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

במה"ע:

מה"ע היו"ל באדעסא מודיעים כי שלטון החברה הרוסית של אניות הקיטור הוריד את מחיר הנסיעה באניות הקטור להיהודים הנוסעים מאָדעסא ליפו. עפ"י פקודת הדירעקטור של החברה ההיא ה' ג. פ. פאן-דער-פליט הורידו בתחלה ביום 17 אוגוסט את דמי הנסיעה לאיש מסך 22 רו"כ עד 18 רו"כ ומיום 1 סעפטעמבר – עד 10 רו"כ. מחיר הכרטיס בעד שתי נסיעות (לנסוע ליפו ולשוב) – 18 רו"כ. גם עשו הנחה בהובלת החפצים אשר לכל נוסע; ותחת אשר עד כה הרשו להוביל בחנם משא שני פוד לכל כרטיס, מותר עתה לכל נוסע להוביל שלשה פוד ובעד המותר ישלם 60 קאָפ' לכל פוד תחת 1 רו"כ ששלם עד עתה.


"המליץ", שנה שלושים ואחת, מס' 225, 29 באוקטובר 1890, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בקברות ישראל – 1902

בחוץ לארץ.

[…]

בקברות ישראל. סופר מכה"ע „וואס.“ מאלכסנדריא של מצרים מספר:

אנית הקטור הצרפתית הרימה עגן מחוף יפו, לשוב למרשיליא. האניה כבר רחקה מיפו, והנה פתאם נשמע קול בכי ויללה על המכסה. האשה העבריה ק. מרוסיא, אשר לקחה פתקאת-מסע לאלכסנדריא, ראתה כי עוללה יונק שדיה מת. לפני שעה אחד עוד היניקתו ועתה מת. יש לשער כי  היונק מת בסבה זו: בגלל תנאי הקאראנטין עמדה האניה על פני הים הרחק מהחוף, והנוסעים הובאו אליה מיפו בסירות קטנות. הים היה סוער, כדרכו תמיד אצל חפי יפו. האשה ק. המפחדת אחזה בידיה בדופני הסירה ובברכיה לחצה אל לבה את היונק – ותחנקהו.

את המקרה הודיעו לרב החובל, וע"פ חקי המסע בים, ובפרט כשאין העת כתקונה, צוה החובל „לקבור“ את העולל האמלל בגלי הים התיכון, ואולם לבקשת האם ויתר הנוסעים, גם נוצרים גם יהודים, נעתר הראש להוביל את הילד המת עד פורט-סעיד ששמה תסור האניה.

בפורט-סעיד פנו אל העדה הישראלית-הערבית בבקשה לקבור את המת, ואולם העדה דרשה על העמל ועל „המצוה“ סך 40 פראנק. ארבעים פראנק – הון עתק הם לאשה עניה, ואולם היהודים הערביים אחת גזרו ומדבריהם לא שבו. אז התערב בדבר הסוחר היהודי ש. מרוסיא, שנמצא שם במקרה, וישלם רק שמונה פראנק ויוסף גל קטן אחד על ביה"ק ליהודים בפורט-סעיד.

היהודים הערביים, המצטיינים בכלל ביראת שמים ובחפצם תמיד לעשות „מצוה“, הראו הפעם לכאורא אכזריות וקשי לב אל גורל העולל המת, ואולם אחרי כן התברר הענין.

במכה"ע באו בעת האחרונה כמה ספורים ע"ד מסחר הנשים באמריקא וביאפאן. בהשקפה ראשונה מה יש יחס וקשר בין הספורים ההם ובין העולל מפלשתינא שמת? ואולם פה יש קשר ישר.

חפירת תעלת זועץ היתה יסוד מוסד להפרחת עיר פורט-סעיד. אניות הקטור מכל ארצות תבל סרות אליה, ופריצות נוראה, מסחר גדול ונפרץ בנשים עלה פה עד מאד. כל פורט-סעיד היא בתי אכסניא, אושפיזות, בתי קאפה ובתי קלון. ואנשים לובשי בגדי פאר יושבים מן הבקר עד הלילה בארקאדיא המאשרה הזאת. האדונים האלה – המה סוחרים בסחורה החיה ולבשתנו ולחרפתנו לא מעטים ביניהם גם יהודי רוסיא. הלא המה ה„חתנים“ המוליכים שולל בתולות עניות למכרן אחרי כן בכסף מלא.

יחד עם חלאת האדם זאת יושבים בפורט-סעיד גם היהודים הערביים, ילידי הארץ. הם אינם עוסקים במסחר המתועב, אינם משתעשעים בבתי קאפה נהדרים, אך עובדים, חיי בעבודה כשרה ונאמנים בדת אבותיהם. המקרה שקרה על אנית הקטור הנ"ל נתן למו ידים להראות את שאט נפשם לעושי הנבלה. כאשר פנתה האם האמללה בבקשה לקבור את מתה, ענו: יקברו „הם“, הם קרובים אליך יותר ממנו, ויבקשו ארבעים פראנק במכוון, בדעתם כי האשה עניה, למען ראות איך יתיחסו „הם“ אל העניה השכולה. ואולם אחרת עשו כאשר התערב בדבר איש יהודי סוחר מרוסיא, שאיננו נמנה בקהל מרעים. הקהילה הערבית הסתפקה בשמונה פראנק.


"הצפירה", שנה עשרים ותשע, מס' 89, 5 במאי 1902, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.